הסטארט-אפים שמאחורי שירותי הסלולר

לחברות הסלולר יש פורטלים סלולריים, ובתוכם עשרות דפים עם מאות אפליקציות באתר או כאלה שניתן להוריד למכשיר: יישומים עסקיים (דואר אלקטרוני ופקס סלולרי), יישומי כיף כמו היכרויות ואסטרולוגיה וכמובן שירותי בידור כמו מוזיקה ומשחקים.



יש אנשים שמתייחסים לשירותים האלה בביטול ורואים בהם "שטויות", אבל שירותי התוכן נתפסים אצל המפעילים הסלולריים בתור מנועי צמיחה, בעיקר לאור השחיקה בהכנסה מדקת שיחה. פרטנר סיימה את הרבעון הראשון של 2008 עם הכנסות מתוכן של 198 מיליון שקל, סלקום עם 148 מיליון שקל ופלאפון עם הכנסות של 126 מיליון שקל - כ-15% מכלל הכנסות החברה משירותי סלולר. מתוך ההכנסות מתוכן, נהוג להתייחס ל-40% כאל הכנסות מ-SMS, וכל השאר זה כסף שמגיע הישר מה"שטויות".



אבל כפי שאמרנו, שירותי התוכן הם לא עסקי הליבה של חברות הסלולר. הסוד הגדול הוא שמאחורי כמעט כל שירות ערך מוסף נמצאת חברת סטארט-אפ שבנתה אותו ושיווקה אותו לחברת הסלולר. החברות הסלולריות לא ממהרות לפרסם שלא הן המוח שמאחורי הפיתוח, ולסטארט-אפים לא באמת אכפת, כל עוד הם יכולים לספר בגאווה למפעילים נוספים בחו"ל על כך שהמוצר כבר הושק בישראל.



מכוונים לעולם, מנסים בבית



לפעמים אנחנו לא מכירים את החברה, אבל את השירות רבים מכירים. כשנהג מנווט את דרכו ב-GPS של פלאפון, הוא אדיש לכך שחברת TELMAP הישראלית בנתה אותו עבור החברה. כשצעיר מצ'וטט ב-icq של סלקום או מירס, לא מעניין אותו שאת הממשק בנתה חברת TJAT הישראלית. כשלקוח מגבה את התכנים שיש לו על הנייד (תמונות, רשימת שמות, היסטוריית SMS) בחברת פרטנר, לא באמת אכפת לו שלחברה שבנתה את השירות קוראים ניו-אקט, ואנשיה יושבים ביקנעם.



"אנחנו רואים שלוש-ארבע חברות בשבוע, גדולות כקטנות", מספר זיו קסלמן, מנהל אגף מוצרים ושירותי ערך מוסף בפלאפון. "חלקן מגיעות עם מוצר, חלקן עם חצי מוצר, וחלקן רק עם רעיון שאנחנו בונים יחד. כך, למשל, הגיעו אנשים שלא מבינים כלום בפיתוח והציעו לנו לאפשר הימורים ב-Winner דרך הסלולר, אז שידכנו להם חברת פיתוח שתבנה את המוצר".



קסלמן מוסיף ומסביר את חשיבות המפעילות הישראליות עבור הסטארט-אפים המקומיים: "הרבה חברות סטארט-אפ משקיעות מיליונים בשנה בפיתוח והן מכוונות החוצה לעולם הגדול, אבל הרבה יותר נוח לעשות התקנה בחצר האחורית. זה קרוב, זה פשוט, והחברה מסתכלת על זה כעל סוג של בטא. כאשר TELMAP הגיעו אלינו הם היו חברה קטנה, ואנחנו אולי המפעיל הסלולרי הראשון שלהם. היום יש להם לקוחות בכל העולם".



דברים דומים אפשר לשמוע גם מהצד של היזמים: "כשרוצים לצאת למפעיל סלולרי בחו"ל, תמיד ישאלו אותך אם יש לך התקנה אצל מפעיל ישראלי", מסביר גדעון דרורי מ-TJAT, "גם מפני שבדרך כלל לחברה יש התקנה בחצר האחורית וגם בגלל המעמד הטוב שיש לתעשיית הסלולר הישראלית בחו"ל. אגב, השוק הישראלי הוא לא זניח: מפעיל של שלושה מיליון משתמשים זה לא מפעיל קטן בקנה מידה בינלאומי. אני יכול להגיד על כל חברות הסלולר בישראל, גם על זאת שאני לא עובד אתה, שאין ספק שהגישה והרצון לעזור קיימים, וכמעט תמיד מגיעים לשלב של פיילוט".



איך זה קורה בפועל? כיצד מגיעים לחברות?



"זה מצחיק, אבל הכל תלוי בחבר שמכיר חבר. גם בחו"ל זה ככה. אפשר גם להחליף כרטיסים בכנסים. בדרך כלל מנסים להגיע למנהל זוטר ולא הישר לסמנכ"ל טכנולוגיה, כדי לא לייצור אנטגוניזם בארגון. לחברות סטארט-אפ שיש מאחוריהן קרנות הון סיכון יותר קל, כי בדרך כלל יש לקרנות קשרים בחברה דרך חברות נתמכות אחרות שעשו שיתוף פעולה עם מפעיל".



פתאום יש אכסניה



אי אפשר לכתוב על סטארט-אפים ישראלים בחברות סלולר מבלי להזכיר את פרויקט אורנג' סינרג'י שהושק לפני כשנתיים בחברת פרטנר. "זו פלטפורמה שמאפשרת לספקי שירותים קטנים, שיש להם מוצר שלרוב לא הושק בעולם, להתחבר לפרטנר ולהריץ את השירות. פתאום יש אכסניה ואפשר להציע את המוצר", מספר ארז פז, סמנכ"ל השיווק והתוכן בפרטנר. בשנתיים האחרונות הושקו בפרויקט כ-80 שירותים.



"זה מודל של win-win. למפתח זה מקצר את הזמן עד לשיווק, אנחנו מרחיבים את השירותים וגם הלקוח נהנה", אומר פז. "זה גם עוזר למפתח לאפיין את המוצר לפני שהוא פונה למפעילים בעולם". בפרטנר מאפשרים לספקים קטנים להתחבר גם בזכות מודל עסקי של חלוקת הכנסות (Revenue Share), כאשר בכל פעם שלקוח משתמש בשירות בתשלום, פרטנר מתחלקת עם החברה המפתחת חצי-חצי בהכנסה. "בסופו של דבר זה כלכלי, אנחנו גוף למטרות רווח, אבל הרווח לא חייב להיות גדול", מסכם פז.



החברות שמספקות יישומים לנייד שלכם



סטארט-אפים ישראליים רבים עובדים עם חברות הסלולר הישראליות. להלן רשימה חלקית בהחלט:



פלאפון: חברת IDM Telecom פיתחה עבור החברה את שירותי מכמונות המהירות, ICOM Mobile פתחה שירות של שליחה להדפסה תמונות שמצולמות במכשיר הנייד ו-TriPlay פתחה שירות גיבוי ואחסון של המידע שבנייד על המחשב.



פרטנר: חברת אטריקס פיתחה עבור פרטנר שירות הכרויות בשם Love Me, חברת Fontip מאפשרת באמצעות אורנג' סינרג'י ללקוחות לשלוח SMS בכתב ידם, חברת Gizmoz מאפשרת להפוך תמונת פספורט לדמות מונפשת מדברת שניתן לעשות איתה סרטונים. עוד באמצעות הסינרג'י, חברת Mintmark פיתחה מוצר שמאפשר להמיר אתרי אינטרנט לנגישים באמצעות הטלפון הנייד ו-Zlango פיתחה שפת אייקונים להודעות SMS.



סלקום: חברת דיונה פיתחה עבור סלקום פתרון ליצירת פורטל אישי בסלולר, וחברת OutSmart פיתחה לחברה התקן USB לשיחות מחו"ל באמצעות המחשב הנייד. באחרונה דיווחה אטוסנס, חברה צעירה מאוד מחממת ההזנק לאב-וואן (החברה קיימת ארבעה חודשים בלבד), על עסקת מכירה ראשונה של ציוד טכנולוגי לניטור קליטה סלולרית בתוך מבנים לסלקום.



מכירות מכשירי הסלולר בעולם: סמסונג צימצמה הפער מול נוקיה



חברת גרטנר פירסמה מחקר שנוגע לנתוני מכירות מכשירי סלולר בעולם ברבעון הראשון של 2008. נוקיה היא עדיין המובילה הבולטת של השוק, עם מכירות של 115 מיליון מכשירים ונתח שוק של 39%.



במקום השני נמצאת סמסונג, שהצליחה להגדיל את נתח השוק שלה מ-%12% ל-14% בהשוואה לרבעון הקודם. אחרי שתי המובילות נמצאת מוטורולה עם 10% מהשוק, ובמקום הרביעי נמצאת באופן מפתיע 8%) LG), שהצליחה להדיח את סוני-אריקסון ממקומה המסורתי.



חברת המחקר הצביעה על כך שלמרות העלייה במכירת מכשירי טלפון ניידים, בעיקר במדינות המתפתחות, באירופה נמשכת הירידה במכירות. "מכירות הטלפונים הסלולריים בעולם הגיעו ברבעון הראשון של 2008 ל-294.3 מיליון יחידות, המייצגות עלייה של 13.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד", נכתב בדו"ח.



עוד נכתב כי "מכירות הטלפונים הניידים במערב אירופה ירדו ב-16.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2007, ירידה ראשונה באזור זה מאז שגרטנר התחילה לעקוב אחרי שוק הטלפונים הניידים ב-2001".