לפני מספר ימים שוחחתי עם כמה עובדי חברות טכנולוגית העילית, ההיי-טק, שהחליטו להתארגן ולהקים ועדי עובדים בתאגידים שבפריפריה של תל-אביב. הם שאלו את עצמם: הכיצד? האם מותר לעובדי היי-טק להתארגן? הרגעתי אותם. התשובה כמובן היא חיובית. זכות ההתארגנות (והדגשתי "חובת ההתארגנות") שמורה לכל קבוצות עובדים בישראל. האם יש תקדים בעולם להתארגנות עובדי ההיי-טק? גם כאן התשובה היא חיובית. רבים ממפעלי ההיי-טק והמעבדות באירופה בהם פועלים ועדי עובדים והעובדים מועסקים באמצעות ההסכם הקיבוצי. בגרמניה, למשל, עובדי ההיי-טק מסונפים לאיגוד עובדי המתכת החזק שלושה מיליון חברים. והייתה שאלה נוספת: "מילא אנחנו. אנו יכולים להתארגן... אבל מי ידאג לעובדי הניקיון, לעובדי המטבח וכל אלה המשתכרים שכר מינימום? הם פוחדים להתלונן, כי ברור להם שכל תלונה יכולה להסתיים בפיטורין. אם יפטרו אותנו סביר להניח שנמצא עבודה בחברה אחרת, או בעת הצורך, נעבור לחו"ל. אבל מי דואג לעולה החדשה, אם חד-הורית, שבקושי 'מגרדת' שכר מינימום והמנקה את מתקני החברה בשעות הלילה?"
התשובה לשאלה זו היא קצת יותר מורכבת. כי ארגון מקום עבודה אינו אמור להסתיים בארגון העובדים במגזר מסויים. אלא זהו ארגון של כלל העובדים. כפי שהתרחש לפני מספר שבועות עם הקמת ועד העובדים בתזמורת האנדלוסית באשדוד והצטרפותם של העובדים להסתדרות. זהו ועד בו שותפים נגנים (ויש שם נגנים מעולים!), פקידות ופקידים, אנשי שווק. מקום עבודה קטן ומקצועות רבים בו. אך, מתברר שגם במדינות בהן עובדי ההיי-טק לא מאורגנים ברובם, כמו בארה"ב; עובדי הניקיון, עובדי המטבח והמאבטחים יכולים לדאוג לעצמם. בעמק הסיליקון, למשל.
ניצחון מרשים רשמו אלפי פועלי ניקיון בעמק הסיליקון שבארה"ב שפתחו בשבוע שעבר בשביתה. העובדים המועסקים באמצעות חברות קבלניות עבור ענקי ענף המחשבים גוגל, אוראקל, אינטל, אפל ותאגידים גדולים אחרים והם חברים באיגוד עובדי ענף השירותים הכולל מנקים, שומרים ועובדי מטבח. רוב העובדים הם מהגרים מאמריקה הלטינית, ולכן סיסמת השביתה בשפה הספרדית הייתה: "סי, סה פואדה", שפירושה: "כן, אנו יכולים!".יצוין שבין חברי האיגוד עובדים בעלי אישורי עבודה בארה"ב וגם כאלה הנחשבים "בלתי חוקיים".
על פי נתונים שמסר האיגוד, בתום מספר ימי שביתה, הושג הסכם עבודה חדש המבטיח 22 אחוז תוספת שכר והרחבת ביטוח הבריאות של העובדים אל בני משפחותיהם - כולל הרחבת תכולת הביטוח. על פי הערכת המעסיקים מדובר על תוספת שכר והטבות המסתכמות בכ-99 מיליון דולר לשנה.אחת מפעילות האיגוד, רוסליה מורה, הסבירה מדוע העובדים היו נחושים לשבות: "מזה 12 שנה אני מועסקת בעבודת ניקיון בעמק הסיליקון. מאז ועד היום אני משתכרת לא יותר מ-350 דולר לשבוע. זהו סכום מזערי, גם ביחס ליוקר המחייה העולה וגם ביחס למקובל בערים אחרות בארה"ב". שכרם של עובדי הניקיון בעמק הסיליקון הוא בממוצע 11 דולר לשעה, לעומת יותר מ-17 דולר בסן פרנסיסקו או יותר מ-20 דולר בניו יורק.
ראשי האיגוד מסרו כי לאחר ההצלחה המרשימה בעמק הסיליקון, המאמצים הארגוניים יופנו לאזור סקרמנטו בו מועסקים אלפי עובדי ניקיון בתאגידים הגדולים. בתום מספר חודשי התארגנות הם מתכוונים לפתוח בשביתה נוספת בדרישה להשוואת תנאי השכר והעבודה באזור סקרמנטו לאלה שהושגו בתום השביתה בעמק הסיליקון. ייתכן ש"סי סה פואדה", לא רק בעמק הסיליקון. גם ברמת החי"ל שבתל-אביב, בהר חוצבים בירושלים ובהרצליה פיתוח עובדי הניקיון, עובדי המטבח והמאבטחים יכולים להרים ראש, להתאגד, להיאבק ולנצח.
· ב-24 ביוני יפתח קורס התארגנות עובדים במכללה החברתית-כלכלית, שלוחת ת"א. פרטים באתר המכללה: www.sea.org.il
· ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית.
על שביתת עובדי הניקיון בעמק הסיליקון
אפרים דוידי
1.6.2008 / 11:52