התחזקות השקל ופתיחה מחודשת של פוזיציה אירואית
תוך חמישה שבועות הוסיף השקל לערכו 7% מול הליש"ט והדולר, 8% מול היורו. לא נעים ליצואנים ולא נעים לבנק ישראל.
אנחנו יודעים מה זה לא: זה לא בגלל עודף ענק של יצוא על יבוא. סביר שיש כאן תרומה משמעותית של רכישת חברות ישראליות על ידי זרים.
די לפתוח את העיתון בכל יום נתון בחודשים האחרונים, על מנת להתרשם מהיקפי העסקאות המבוצעות כאן.
עסקה כזו ? אם היא עסקת מזומן ? מחייבת תשלום מס, שבדרך כלל יחייב המרת התקבול במט"ח לשקלים. בד"כ עסקת מזומן תגיע גם לכיסיהם של (חלק) מהעובדים בני המזל, דבר שיצריך גם הוא המרה לשקלים.
יכול להיות שיש כאן גם תרומה של משקי בית/תאגידים שנשברו ממה שקורה לדולר והחליטו להוציא את כל הדולרים שרכשו לפני שש שנים כששע"ח כמעט נשק ל-5 שקלים לדולר, ולהמיר אותם. אין לנו תשובה אינטליגנטית לשאלה למה דווקא עכשיו.
האם יכול להיות שיש כאן גם המרות ספקולטיביות? הכל יכול להיות. הנתונים בידי בנק ישראל, וגם הם לא תמיד יכולים להפריד בין מכירת דולרים בחסר בשביל גידור ומכירת דולרים בחסר בשביל ספקולציה. אבל קשה לנו לראות מה הגליק הגדול בספקולציה הזאת.
זה לא כמו שהיה לפני שנה כשהזרים העריכו שרכישת שקלים => ירידה באינפלציה => הפחתת ריבית בנק ישראל => רווח על השקלים (בעיקר ארוכים). הקשר בין ייסוף השקל לבין אינפלציה מאוד נחלש, ולכן גם הקשר בין ייסוף לבין ריבית בנק ישראל נחלש. אם לחפש רווחים ספקולטיביים, יש מקומות יותר טובים.
ממה זה כן בא, קצת קשה יותר לדעת:
בשתי הפעמים הקודמות בהן השקל התחזק באופן עצמאי (כלומר, במקביל לאי החלשותו או אפילו התחזקותו של הדולר בעולם), בחורף 2008, המלצנו על פוזיציה אירואית.
הניתוח הטכני הורה שהתחזקות עצמאית של השקל לא שורדת זמן רב מדי (בד"כ חודש וחצי- חודשיים). בחלק מהזמן השקל חזר לרמתו מול האירו ערב ההתחזקות, ע"י התחזקות מואצת של האירו מול הדולר ומול השקל; בחלק, זה קרה ע"י החלשות של השקל מול הדולר ומול היורו.
זו הסיבה בגללה אנו מעדיפים פוזיציה אירואית - פוזיציה דולרית מהווה שני הימורים: אחד נגד השקל ואחד בעד הדולר, בעוד שפוזיציה אירואית מהווה הימור יחיד ? נגד השקל. בשתי הפעמים הקודמות עשינו איזה 5-6% בתוך מספר שבועות על הפוזיציה התיאורטית הזו ? אותה הקפדנו לא רק לפתוח, אלא גם לסגור.
אנחנו מכריזים בזאת על פתיחה מחודשת של פוזיציה אירואית.
נפט וסחורות חקלאיות
מחירי הסחורות החקלאיות הפסיקו לעלות, וחלקן יורדות ב-20% (אורז ? לאחר שיצואניות האורז הגדולות של דרום מזרח אסיה הודיעו שהן מסירות את האיסור על יצוא אורז, שהטילו לפני חודשיים בערך).
סחורות אחרות יורדות גם ב-40% (חיטה ? לאחר שפורסם שיבול החיטה בארה"ב ב-2008 צפוי להיות גבוה ב-17% מ-2007, וזאת לאחר שכל המושבניקים וכל הקיבוצניקים של ארה"ב עברו לגדל חיטה בתחילת 2008, לאחר העליה החדה במחירה ב-2007).
הסחורות החקלאיות כולן ירדו בממוצע ב-20% תוך חודשיים בערך. לפחות החלק הזה, עובד בינתיים בדיוק לפי התוכנית.
מחיר הנפט ירד ל-127 דולר לחבית. עדיין היסטרי.
בארה"ב מדווחים על ירידה בהיקף הנסועה בהשוואה לשנה שעברה. זאת למרות גידול מספר המכוניות על הכביש מאז שנה שעברה. הפעם האחרונה בה היתה ירידה אבסולוטית בנסועה בארה"ב היתה במיתון של 1980-1982, שהובל על ידי עלייה חדה במחירי הנפט (בגלל מלחמת איראן-עיראק).
בין הסיבות לירידה במחירה של חבית מ-135 דולר ל-127 דולר לחבית, היתה התחזקות קלה של הדולר לעומת היורו, אבל בעיקר העובדה ששורה של מדינות בדרום מזרח אסיה החליטו להפחית את הסובסידיה שהן מעניקות לדלק, לנוכח הזינוק במחירו והנזק שעלול להיגרם לתקציביהן.
הצפי הוא שמהלך זה ישפיע על הביקוש לנפט באותן מדינות ? ומכאן הירידה במחיר הנפט. המהלך גם ישפיע על הצריכה הפרטית ועל רווחיות הפירמות.
הדעות בדבר קיומה או אי קיומה של בועה בתחום הנפט, מאוד חלוקות. נתונים על היקפם של חוזים ונגזרים על הנפט מקשים על הטוענים שזה הכל ביקוש והיצע אמיתי. יותר מזה, קשה להצדיק את הטענה לנוכח הזינוק במחירים ? 30% בתוך חודשיים. יחד עם זאת, כפי שהראנו הבוקר, אם זו אכן בועה ספקולטיבית, הרי שזה נכון רק ממש בחודשיים-שלושה האחרונים.
השווקים
בארה"ב מגיב שוק המניות בימים האחרונים בעיקר למחיר הנפט, שבתורו נוטה להגיב גם למחיר הדולר. עליה במחיר הנפט בדרך כלל גררה בימים האחרונים ירידה בשוק המניות ולהיפך. החברים ב-ISI שטענו בתוקף ברבעונים האחרונים שלא יהיה מיתון בארה"ב (= שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית), אומרים עכשיו שאם מחירי הנפט והסחורות לא יירגעו, ההסתברות למיתון מאוד תעלה.
חזאים אחרים עוד מרחיקים לכת ומדברים על נדידת עמים מצפון ארה"ב לדרומה, עקב הוצאות חימום שהם מעריכים ב-5,000 דולר לבית בצפון הקר.
בינתיים, ביום חמישי עודכן הנתון של הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון, מ-0.6 ל-0.9.
היה צפוי, השוק עלה בכל זאת. ביום שישי, לעומת זאת, התברר שהגידול בהכנסות הפרטית = לגידול בהוצאות הצרכנים = בדיוק לאינפלציה, או במילים אחרות ? הכל ללא שינוי ריאלי. לא משהו.
התשואות בארה"ב כבר ב-4.05. השוק מתמחר העלאת ריבית הפד עוד השנה. איומים בהעלאת ריבית (של אחד הנגידים האמריקאים) הוזכרו כאחת הסיבות לירידה החדה במחירי הסחורות בימים האחרונים. האצה בצמיחה האמריקאית = קריסה במחירי הסחורות. כלומר, יציאה מהסטגפלציה (אינפלציה + האטה), תוביל אותנו מידית למצב של צמיחה + אין אינפלציה.
אנחנו חושבים שהציפיות להעלאת ריבית הפד מוקדמות מדי. בשביל שהשוק יצדק, צריכים יהיו להיות בארה"ב סימנים משמעותיים של יציאה מההאטה, ואנחנו מאוד מתקשים לראות את זה קורה ב-2008. מחירי הנפט רק מחזקים אותנו בתחזית זו, שעוד קודם לכן היה לנו מאוד נוח איתה.
אי אישור תקציב 2009
דה מרקר מדווח הבוקר ש: "באוצר שוררת פסימיות שכמותה לא נודעה זה שנים באשר לסיכוי שתקציב 2009 יאושר במועדו". צודקים, אכן כבר שנים שלא נודעה כזו פסימיות. כבר שלוש שנים תמימות, אם נדייק. תקציב 2006 אושר רק שישה חודשים אל תוך אותה שנה.
כתבנו על זה כבר לפני שבועות מספר, נחזור בקצרה:
אי אישור תקציב במועדו, שנה אחרי שנה ללא קשר לזהותה של המפלגה השלטת, הוא סימן לכשל שלטוני מבני. והקטע המתסכל הוא שזה לחלוטין ניתן לפתרון! כבר שנים מדברים על זה, ומשום מה אף אחד לא מטפל בזה. פשוט לבטל את מועד ב' להעברת התקציב, ולהשאיר רק מועד א'. עד שהמציאו את מועד ב' (אפשרות להעברת תקציב עד ה-31/3), עבר התקציב כל שנה במועד!
מצד שני, אי אישור תקציב במועדו, שנה אחרי שנה, אומר שהמערכות במשרד האוצר כבר יודעות איך להסתדר עם זה (זה ממש לא היה פשוט בשנה הראשונה שזה קרה, אי שם בסוף שנות ה-90).
אי אישור תקציב הוא פתרון מצוין לתקופה של קואליציה חלשה. המשמעות היא שלא ניתן להרחיב את התקציב מעבר לרמתו שנה קודם (+ מדד), ולכן הנזקים מוגבלים.
מה שעשוי להיות שונה הפעם - אם כי זה בכלל לא בטוח - זה שהתקציב לא יאושר אפילו בממשלה עד תום השנה. אם זה יקרה, תהליך אישור התקציב יידחה עוד יותר, משום שהממשלה החדשה תאלץ לבנות את התקציב מההתחלה. זה לא סיפור קצר.
לאתר היועצים
ורד דר: יציאה מהסטגפלציה תוביל את ארה"ב מידית למצב של צמיחה ללא אינפלציה
TheMarker
1.6.2008 / 16:40