שקל חזק - דולר חלש: מה עושים?

שוק מטבע החוץ בישראל ממשיך לספק הפתעות ותקדימים: לאחר הדולר והליש"ט - שכל אחד מהם איבד כ-19% מערכו בהשוואה לשקל מתחילת 2008 - גם היורו החל לאבד גובה במהירות בימים האחרונים. נראה כי זו שאלה של זמן בלבד עד שהקידומת "4" שוב תלווה את שערו של המטבע האירופי. ביום שישי האחרון נסחר כל אחד מהמטבעות האלו בשפל חדש מול השקל. הדולר צנח לרמה של 3.23 שקלים, בה היה בפעם האחרונה בינואר 97'; היורו שב לגבול של 5.0 שקלים, אותו חצה לפני כחמש שנים; והליש"ט הבריטי צלל ל-6.37 שקלים - רמתו הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2001. הצלילה של המטבעות המובילים בעולם מעלה לא מעט שאלות ותהיות בקרב ציבור החוסכים והמשקיעים בישראל. הנה כמה מהן:

האם כדאי עכשיו, אחרי הנפילות החדות, להשקיע בדולר? אולי ביורו?

זו שאלה שלאיש אין תשובה עליה - וגם לנו לא. היא נשאלה כאשר הדולר ירד מ-4.80 שקל ל-4.30; והיא נשאלה שוב כאשר הדולר ירד ל-4 שקלים, ל-3.70 ול-3.50. בדיעבד, התשובה לכל השאלות האלו היתה צריכה להיות "לא, לא כדאי". אבל מי שיפשפש בעצות ובהמלצות מהעבר, ימצא לא מעט כאלה שהמליצו דווקא אז לקנות דולרים. שוק מטבע החוץ אינו ניתן לחיזוי. תמיד אפשר למצוא נימוקים לכאן ולכאן - מדוע כדאי להשקיע בדולר וביורו, ומדוע לא כדאי. אבל האמת היא שאין שום דרך לדעת. השקל התחזק לרמה של 3.23 שקלים לדולר, ואם יהיו בעתיד יותר מוכרים מקונים - הוא יכול להתחזק אף לרמה של 2.8 שקלים לדולר. אך באותה מידה הוא יכול גם להיחלש, ולחזור לרמה של 4 שקלים לדולר. אותו דבר אפשר לומר לגבי היורו, שנחלש מול השקל ב-13% תוך פחות מחודשיים, או לגבי הליש"ט שצנח מול השקל ב-28% בעשרה חודשים.

לעומת שוק המניות - שלאורך טווחי זמן ארוכים אמור להניב תשואה חיובית ולהכות את שוקי האג"ח - בשוקי המטבעות קשה מאוד למצוא חוקיות חד-משמעית. לכאורה, מצב הכלכלות קובע את שערי המטבעות בין שתי מדינות שונות, אבל בפועל קיימים עוד פרמטרים רבים, סמויים בחלקם, שמקשים מאוד לנבא את הכיוון. את ההחלטה אם להשקיע בדולר או במכשירים צמודי מט"ח צריך כל אחד לקבל בעצמו, בהתאם לתחזיות, להתחייבויות, לנכסים, למטרות וליכולת שלו - ולהבין את הסיכונים שטמונים בהשקעה כזו.

לפני חמש שנים נטלתי משכנתא, שחלקה היה צמוד לדולר, והרווחתי מכך. האם כדאי לי להחליף עכשיו להצמיד את כל המשכנתא למדד?

התשובה לשאלה זו דומה ברובה לתשובה הקודמת. הרי שאלה כזו נשאלה מן הסתם גם כאשר הדולר היה ברמה של 4 שקלים.
עם זאת, במקרה הספציפי הזה יש פרמטר נוסף שחשוב לשים לב אליו. עד לפני כשנתיים, מחירי הדירות בישראל היו נקובים בדולרים, וצמודים במידה רבה לשער הדולר. לכן, מכיוון ששווי הנכס שמימנה המשכנתא - הדירה - היה צמוד לדולר, היה היגיון מסוים להצמיד גם חלק מהמשכנתא לדולר. ההצמדה הזו נועדה לצמצם את הסיכונים לבעל הדירה. אמנם כאשר נרשמה עלייה בשער הדולר היא גרמה לעלייה בתשלומי המשכנתא, אבל גם ערך הנכס עלה במקביל. ואולם בשנה האחרונה קרסה מערכת ההצמדות של מחירי הדירות לדולר, עם קריסת המטבע האמריקאי. ולכן הצמדה של המשכנתא לדולר כבר אינה מהלך של הקטנת סיכון. למעשה, זהו מהלך שדווקא מגביר את הסיכון. לכן, רק מסיבות של הקטנת סיכון, נראה שנכון כיום לעבור ממשכנתא צמודת דולר למשכנתא שקלית או צמודת מדד. כמובן, מי שעושה כך צריך להיות ערוך נפשית למצב שבו הדולר ימשיך וייחלש, מה שיגרום לו בוודאי לתחושת החמצה ("מה לעזאזל היה לי רע בהצמדה הקודמת לדולר?!")

אנחנו זוג צעיר שקנה דירה לפני שלוש שנים ב-200 אלף דולר. אנחנו רוצים להחליף את הדירה, ולהערכתנו השווי שלה עלה בינתיים בכ-10%. איך נדע כמה היא שווה בשקלים? בדולרים?

החישוב פשוט. ביוני 2005 היה שער הדולר כ-4.5 שקלים. 200 אלף דולר אז היו שקולים לכ-900 אלף שקל. לאחר התייקרות של 10%, שווי דירתכם בשקלים הוא 990 אלף שקל. בתרגום לדולרים, לפי השער הנוכחי של 3.23 שקלים לדולר, דירתכם שווה כ-306 אלף דולר. כלומר, התייקרות שקלית של 10% שקולה להתייקרות דולרית של 53%. זהו חישוב יבש כמובן. כדי לקבל מחיר כזה, בשקלים או בדולרים, תצטרכו למצוא מישהו שיהיה מוכן לשלם אותו.

אנחנו נוסעים ביולי לפאריס. כבר הזמנו טיסה, שמחירה נקוב בדולרים, ומלון שמחירו נקוב ביורו - אבל עדיין לא שילמנו. האם כדאי לשלם עכשיו, או לחכות עוד קצת?

האם אתם יודעים מה יהיו שערי היורו והדולר בעוד שבוע או שבועיים? ניתן להניח שלא. ולכן זו אינה שאלה של רווח או הפסד, אלא של קבלת החלטה שתהיו שלמים איתה. אחד הכללים בקבלת החלטות אומר: "מינימום חרטה". כלומר, איזו החלטה תגרום לכם למינימום חרטה אם המציאות תשתנה. האם תצטערו יותר אם תשלמו על הטיול היום ותראו את היורו נחלש ל-4.5 שקלים בעוד חודש? או שאולי החרטה תכה בכם אם תחכו לרגע האחרון, רק כדי לגלות שהיורו שב והתחזק לרמה של 5.5 שקלים? אם ברור מה גורם לכם פחות עגמת נפש - את רוב הדרך לקבלת ההחלטה כבר עשיתם.

האם נפילת הדולר והיורו מגבירה את האינפלציה, או מחלישה אותה?

המשק הישראלי מוטה ליבוא, ולאורך שנים היה בו עודף יבוא על יצוא. מכיוון שמרבית מוצרי הצריכה וחומרי הגלם מיובאים, פיחות בשקל מול הדולר, שגרם להתייקרות במוצרים המיובאים, גרר כמעט תמיד לחץ אינפלציוני. בשנה האחרונה קורה כאן דבר שלא אירע אף פעם: הלחצים האינפלציוניים גוברים, על אף שהשקל דווקא מתחזק מול המטבעות המובילים בעולם. למעשה קורים כאן שני תהליכים מקבילים. מצד אחד מערכת ההצמדה לדולר נשברת, ולכן הקשר בין שער הדולר להתייקרויות מתרופף והולך. מצד שני, הביקושים במשק חזקים, ועם העלייה במחירי הסחורות בעולם נוצר לחץ להעלאות מחירים. ההיגיון אומר שתיסוף השקל עדיין פועל כגורם שמחליש את הלחצים האינפלציוניים. למעשה, אלמלא השקל התחזק כל כך, ייתכן שלחצי האינפלציה במשק היו חמורים הרבה יותר. במציאות הזו חבויה גם סכנה לא קטנה. אם השקל יתחיל להיחלש מול הדולר - לחצי המחירים במשק יחריפו וקצב האינפלציה יואץ. זהו תרחיש לא רצוי, שיגרום מן הסתם להעלאה מהירה של הריבית על ידי בנק ישראל.

האם זה רק השקל שמתחזק, או שזהו תהליך שמתרחש גם במטבעות אחרים בעולם?

השקל לא לבד בסיפור. ישנם מטבעות רבים, בעיקר במדינות מתעוררות, שהתחזקו מאוד בשנים האחרונות מול היורו והדולר. כך למשל, הריאל הברזילי התחזק תוך שנתיים ב-29% מול הדולר וב-16% מול היורו. הזלוטי הפולני התחזק תוך שנתיים ב-30% מול הדולר וב-15% מול היורו. הפורינט ההונגרי התחזק תוך שנתיים ב-19% מול הדולר וב-20% מול הליש"ט. העובדה שאנחנו לא לבד בסיפור, מלמדת שמדובר במגמה כלל עולמית, שאותה קובעים בעיקר משקיעים זרים שפועלים במדינות רבות. כל עוד הזרים יחשבו שישראל היא מדינה אחראית ומקום שכדאי להשקיע בו, קשה לראות מה יגרום לשינוי מגמה בשוק המט"ח הישראלי.

נניח שאני רוצה להשקיע בדולר, ביורו ובליש"ט. איך הכי טוב לעשות זאת?

כל אחד מגדיר אחרת מה הכי טוב לו. בכל סוג השקעה יש תחלופה בין תשואה לסיכון. יש אנשים שמעדיפים נזילות, ויש שמעדיפים שהכסף יהיה סגור בפיקדון בנקאי. הדרך הפשוטה ביותר היא להפקיד את הכסף בפיקדון בנקאי צמוד מט"ח. פיקדון כזה ייתן לך ריבית (שהיום היא די נמוכה), ויצמיד את הקרן והריבית למטבע הנבחר. תחליף לא רע לפיקדון בנקאי הן תעודות סל שעוקבות אחר מטבעות ונסחרות בבורסה. בישראל יש הרבה תעודות כאלו, שעוקבות אחר הדולר, היורו והליש"ט. למשל, קסם דולר, הדס יורו ותכלית ליש"ט. התעודות האלו משלמות גם ריבית פעם ברבעון. היתרון של תעודות הסל הוא שהן נזילות, וניתן להמיר אותן לשקלים בכל יום מסחר בבורסה. בבורסה מוצעים גם מכשירים נוספים, כמו איגרות חוב שמאגדות סלי איגרות חוב קונצרניות במטבעות כמו יורו ודולר. לא חסרים מכשירים להשקעה, וכל אחד צריך לבחור את מה שמתאים לו.