אורי יהודאי: "בנק ישראל מנסה לעשות מה שהוא יכול בעניין הדולר אבל הדגש צריך להיות על הממשלה"

הצמיחה ברבעון הראשון של השנה - התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) - עלה ב-5.4% והתוצר העסקי קפץ ב-6.1% - מטעה, כך סבור יהודאי. "תוצאות הרבעון הראשון שייכות לעבר לא להווה ובטח שלא לעתיד. אנחנו לא רוצים לומר עוד שלושה חודשים או עוד חצי שנה 'אמרנו לכם'".



התחזקות השקל משפיעה כמובן על פרוטרום, שרוב תוצרתה מופנית ליצוא, ועיקר ההשפעה היא בפעילות בישראל: "התחזקות השקל בכ-30% בשנה האחרונה הגדילה למעשה את ההוצאות שלנו על עבודה במונחים דולריים. זה כאילו שהגדלתי את כוח העבודה ב-30% בעובדים שאינם עושים כלום". פרוטרום אינה יכולה לגלגל את העלויות האלה לשוק: "אנחנו יכולים להעלות מחירים אם יש עלייה במחיר חומרי הגלם, אבל לא כי השקל מתייקר. את אף אחד מהלקוחות שלנו לא מעניין שהשקל התייקר".



יהודאי, המשמש גם כיו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים, מודאג מהנזק שעשוי להיגרם ליצואניות רבות: "היצוא גדל מאוד בעשור האחרון והוא מהווה 42% מהתעשייה. אין לי ספק שהמצב הנוכחי מהווה סכנה של הישרדות לכמה יצואנים. ההשפעה על ההיי-טק היא דרמטית כי שם חלק גדול מההוצאות הוא על כוח אדם המועסק בישראל".



הדרכים שיהודאי ממליץ לשקול אותן כדי להתמודד עם המצב נמצאות כולן במגרש הממשלה ומשרד האוצר: "אין לבנק ישראל מה לעשות במצב הזה. הממשלה צריכה לשקול להאיץ את הורדת המסים, להקל בעלויות הארנונה ובעלות השימוש בנמלים ואפילו, למרות הבעייתיות הכרוכה בכך, לשקול עידוד ההשקעות. הממשלה צריכה להתנהג כמו ממשלה ולא להביט מהצד ולהתבשם מהודעות הלמ"ס".