לחמן-מסר עוזבת את לשכת היועמ"ש ומשאירה תיקון מקיף לחוק החברות: חידושי הממשל התאגידי יוכנסו לחוק

משרד המשפטים מקדם בימים אלה תיקון חדש לחוק החברות, שנועד להסדיר סוגיות בממשל תאגידי, שעניינן יצירת מנגנוני בקרה ופיקוח על אופן ניהולן של חברות. תזכיר החוק שהועבר הוא התיקון המקיף ביותר בתחום זה מאז נחקק חוק החברות לפני כעשור.



התיקון גובש על ידי עו"ד דוידה (דידי) לחמן מסר, הפורשת בימים אלה מתפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), ועל ידי עורכות הדין מרים אילני ודנה נויפלד ממשרד המשפטים. תזכיר החוק מהווה אימוץ של המלצות ועדת זוהר-גושן ושל חלק מהמלצות ועדת חמדני, אשר ביקשו לעגן ולחזק את ההגנה על בעלי מניות המיעוט ואת כוחם של הגופים המוסדיים.

תקנון מומלץ



החידוש העיקרי בתיקון הוא בעיגון בחקיקה של תקנון מומלץ שיכלול "נורמות מומלצות" כסטנדרט התנהגות רצוי בחברה, ובכללן הוראות שהוצעו בידי ועדת גושן בנושא כללי ממשל תאגידי בחברות ציבוריות.



על פי ההצעה, למרות שאין חובה לאמץ את הוראות הממשל התאגידי, החברה תידרש לציין במסגרת הדו"ח השנתי שלה לציבור אם אימצה את ההוראות האמורות אם לאו, ואם החליטה לאמץ, יהיה עליה לעגן אותן במפורש בתקנונה.



רוב בעסקות בעלי עניין



התיקון מציע להגדיל את המרכיב הדרוש לאישור עסקות עם בעלי שליטה משליש לרוב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. זאת על פי המלצת ועדת גושן שביקשה לחזק את יכולת בעלי מניות המיעוט, ובכלל כך הגופים המוסדיים, למנוע עסקות שאינן לטובת החברה ובכך להגן על זכות הקניין שלהם.



במקביל מוצע בתיקון לקבוע כי במקרים בהם סך קולות המתנגדים לא עלה על שיעור של 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה ניתן לאשר את העסקה.



חידוש נוסף בהצעה נוגע להעלאת הרוב הנדרש לאישור מינויו של דירקטור חיצוני, משליש מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה לרוב מבעלי המניות שאינם קשורים לבעל השליטה, בהתאם להצעת ועדת גושן. בנוסף, מוצע בתיקון להגביר את משקלם של הדירקטורים החיצוניים בוועדת הביקורת כך שהדירקטורים החיצונים יהוו בה רוב.



מימון תביעה נגזרת



התיקון מציע להסמיך את רשות ניירות ערך, בדומה לסמכות שיש לה לעניין תובענות ייצוגיות, להשתתף במימון תביעות נגזרות (תביעה שמגיש בעל מניות בשם החברה נגד מי שגרם לחברה נזק).



תזכיר החוק מוסיף להגדרות "דירקטור" ו"נושא משרה" בחברה גם את מי שדירקטור או גורם אחר בחברה פועלים בהתאם להוראותיו אף אם אינו ממלא כל תפקיד רשמי בחברה. מטרת תיקון זה להטיל אחריות על גורם שמכוון בפועל את פעולות החברה, גם אם אינו נושא תפקיד רשמי.



עוד מציע התזכיר להחיל את החובה להפריד בין תפקיד יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל גם לגבי קרוב משפחה שלהם, כדי למנוע מצבים בהם עוקפים את ההפרדה על ידי מינוי קרוב משפחה של בעל השליטה.



הצעה נוספת שכלולה בתיקון מתייחסת לשינוי כללי ההכרעה לקבלת הצעת רכש מלאה, מתן אפשרות לסעד הערכה רק למי שהתנגד להצעה וכפיית מכירה של ניירות ערך שניתנים להמרה במקרים בהם ניתן לכפות מכירה של מניות.



זאת במטרה להקל על חברות ציבוריות להפוך לחברות פרטיות ולחברות שחוק ניירות ערך אינו חל עליהן.



עוד מוצע בתיקון להסמיך את רשות ניירות ערך להטיל קנס כספי על חברה ציבורית וחברה פרטית שחייבת בדיווח על פי חוק ניירות ערך, במקרים בהם החברה מפרה הוראות חוק שהפרתן קלה להוכחה כגון אי מינוי מנכ"ל, אי מינוי ועדת ביקורת, אי מינוי דירקטורים חיצוניים ועוד.



בנוסף, החוק מציע לקבוע כי במקרים בהם חברה לא שילמה את אגרות רשם החברות או לא הגישה את הדו"ח השנתי לרשם, החברה לא תהיה זכאית לקבל שירותים חיוניים מהרשם, כגון רישום בקשה של החברה לשינוי שם או בקשת חברה לרשום שינוי מטרותיה.