מוזיאון א"י בתל אביב לא יוכל לקיים אירועים בשטחו; במשך 15 שנה פעל במוזיאון אולם שמחות ללא רישיון

עד 2006 פעל אולם שמחות ואירועים במוזיאון תל אביב במשך כ-15 שנה, ללא רישיון עסק ובניגוד לתוכנית הבנייה החלה במוזיאון. ב-2005 אושרה תוכנית חדשה ביוזמת המוזיאון, שאינה מתירה הפעלה של אולם שמחות במקום. מפני שאולם שמחות לא נכלל בתוכנית, ביקש המוזיאון וקיבל מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב אישור לשימוש חורג במבנה קיים בשטח 230 מ"ר ובמבנה נוסף, בשטח של כ-1,000 מ"ר, שטרם נבנה, לצורך הפעלת אולם שמחות. המוזיאון נתקל בעניין בהתנגדות מצד תושבי שכונת רמת אביב, שעירערו על ההחלטה באמצעות עו"ד עופר שטריקר.



מדוע לא נכלל בתוכנית החדשה שימוש של אולם אירועים? מנהל המוזיאון, אילן כהן, טען בוועדת הערר כי המוזיאון ביקש להכיל בתוכנית את אולם השמחות, ואין בידיו הסבר מדוע ייעוד זה לא נכלל בסופו של דבר בתוכנית.



בהחלטתה ציינה ועדת הערר ש"הדרך הנכונה והראויה היתה לכלול את השימוש של אולם שמחות בשימושים המותרים בתוכנית החדשה, ולא לאשר את השימוש כשימוש חורג זמן קצר בלבד לאחר אישור התוכנית". מהי אם כן ההצדקה התכנונית שמצאה הנהלת המוזיאון לקיים פעילות למטרות רווח בשטח המוזיאון, שהוא שטח ציבורי? המוזיאון טען בדיון כי ביקש לבנות אולם שישמש למטרות ציבוריות, וכדי לממן את הבנייה, הוא נדרש לקיים במקום גם אירועים פרטיים. לטענת המוזיאון, ללא הפעלת אירועים על ידי זכיין פרטי, לא תתאפשר בניית המבנה, ובכך נבצרת אפשרות לערוך כנסים במקום ייעוד ציבורי, שאושר בתוך תוכנית הבנייה מ-2005.



המוזיאון תיכנן לבנות את האולם בשיטת BOT, כאשר המוזיאון יוציא למכרז את בניית המבנה והזוכה, בתמורה לבנייה, יקבל זיכיון להפעיל את האולם לתקופה של עשר שנים. ועדת הערר שפסלה את השימוש החורג פסקה כי "לטענת המוזיאון ההצדקה התכנונית לאישור השימוש החורג היא כי רק בדרך המחייבת מתן אפשרות ליזם לערוך שמחות באולם, יוכל המוזיאון לבנות ולקבל אולם לעריכת כנסים, מטרה שהיא בעלת חשיבות לציבור הרחב. לדעתנו, רצונו של המוזיאון להתקשר בעסקת BOT אינו מצדיק מתן היתר לשימוש חורג כדי להתיר ליזם שימוש שיאפשר את העסקה מבחינה כלכלית".