לצניחה החדה בנתח של הבנקים בשוק האשראי למגזר העסקי כמה סיבות. הראשונה שבהן היא הפקת לקחים מהמשבר שפקד את המערכת הפיננסית ב-2002. משבר זה נוצר, בין היתר, מכיוון שהבנקים נאלצו להפריש סכום שיא לחובות מסופקים במגזר העסקי.
לווים בודדים, כמו נגה אלקטרוטכניקה וגד זאבי קרסו ב-2002, והותירו את הבנקים עם חובות אבודים. הפרשות הבנקים לחובות מסופקים באותה שנה הגיעו ליותר מ-7 מיליארד שקל - סכום הגבוה פי 1.5 מ-2007-2006 יחד. מצב זה הביא לכך שהמפקח על הבנקים החליט להגביל את התלות של הבנקים בלווה בודד או בקבוצת לווים.
גם הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, כחלק מיישום רפורמת בכר, תרמה לצמצום חלקם של הבנקים בשוק האשראי למגזר העסקי. המשקיעים המוסדיים שהחלו לנהל את נכסי הציבור מצאו עצמם עם מאות מיליארדי שקלים. הם חיפשו מקום להשקיע בו את הכסף, ומצאו חברות שביקשו לגייס כסף באמצעות הנפקה של איגרות חוב.
גם הצמיחה בשוקי ההון בעולם ובישראל, בשילוב עם סביבה מאקרו-כלכלית תומכת - הכוללת ריבית ואינפלציה נמוכות - הגבירו את הנזילות בשוק הישראלי ושוק ההנפקות שיגשג.
כך נוצר מצב, שבעוד ששיעור האשראי הבנקאי מסך האשראי למגזר העסקי התכווץ לחצי - הרי ששיעור האשראי מהמשקיעים המוסדיים צמח מ-7.9% ב-2002 ל-25.7% מסך האשראי ב-2007.
הישג חשוב לבנקים
מבחינת המערכת הבנקאית מדובר בהישג בעל חשיבות. השינוי בהתפלגות האשראי בין הבנקים למקורות החוץ-בנקאיים מקטין את סיכון האשראי בבנקים ואמור ליצור מערכת בנקאית חזקה ויציבה יותר. מערכת כזו תוכל לעמוד טוב יותר בזעזועים כתוצאה ממשבר בשווקים, כפי שקורה כעת.
נכון להיום נראה כי מלבד הנזקים שגרם משבר האשראי העולמי לתיק האג"ח מגובה המשכנתאות של בנק הפועלים - הנזקים לבנקים במשבר הנוכחי יהיו קטנים מאלה שנגרמו כתוצאה מקריסת חברות בשנים עברו. אם זאת, הסיכון לא נעלם, אלא שינה כתובת. בשוק האשראי החוץ-בנקאי, ששילש את חלקו בענף האשראי למגזר העסקי מאז 2002, מתחילים להתגבר הסימנים לחדלות פירעון בקרב חברות שגייסו בשנים האחרונות.
מבחינת המערכת הבנקאית מדובר אמנם בהקטנת הסיכון, הריכוזיות והפוטנציאל להפסדים בשנים קשות, אך בשנים הטובות (כמו חמש השנים האחרונות) מדובר בהפסד של נתח משמעותי בשוק האשראי, שהוא המקור המרכזי לרווחי הבנקים. במלים אחרות, הירידה בנתח הבנקים בשוק האשראי למגזר העסקי פגעה באחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר שלהם.
סך האשראי למגזר העסקי במשק גדל תוך חמש שנים ב-200 מיליארד שקל, ואילו האשראי שהעמידו הבנקים למגזר העסקי בתקופה זו ירד בכ-21 מיליארד שקל - כך שהעלייה בסך האשראי שהוענק למגזר העסקי נבעה כמעט כולה מהעלייה באשראי החוץ-בנקאי. שיעורו של אשראי זה צמח ב-160% בחמש שנים, ובסך הכל גדל ב-224 מיליארד שקל.
בהנחה שהמרווח שגובים הבנקים מחברות במגזר העסקי נע סביב 1%, העובדה שהבנקים לא היו אלה שהעניקו את האשראי בסך 224 מיליארד שקל גרמה לאובדן הכנסות מפעילות מימון של כ-2.24 מיליארד שקל בחמש שנים. חלק הארי של הכנסות אלה נגרע משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, וחלק קטן יותר נגרע מבנק דיסקונט. שלושת הבנקים האלה הם הגדולים בתחום האשראי למגזר העסקי.
הכנסות של כ-2 מיליארד שקל בחמש שנים אינן עניין של מה בכך גם עבור בנקים גדולים. במקרה אחר נאבקו הבנקים נגד חוק העמלות החדש, שייכנס לתוקף ביולי 2008, שכן הוא עתיד לגרוע מהכנסותיהם 500-700 מיליון שקל בשנה.
המודל הבריטי או האמריקאי?
כעת נשאלת השאלה אם מגמה זו צפויה להימשך, ואם חלקם של הבנקים באשראי למגזר העסקי ימשיך להתכווץ. לדברי בנקאים בכירים, בעולם מקובל שחלקם של הבנקים בענף האשראי למגזר העסקי הוא 30%-50% מסך האשראי למגזר זה. כך שהשאלה האמיתית היא אם המשק הישראלי ייטה לכיוון הרף הנמוך, כמו בארה"ב, או לרף הגבוה בתחום - כמו באירופה.
כמובן שגם למצב שוק ההון, ושוק ההנפקות הנגזר ממנו, יש השפעה על היקף האשראי למגזר העסקי שמעניקים הבנקים. ברבעון הראשון של 2008 גויסו בשוק ההון כ-9 מיליארד שקל בלבד - המשקף סכום שנתי של 36 מיליון שקל, לעומת סכום כפול ב-2007.
הביקושים הדלים להנפקות מתחילת 2008 הביאו להסטת האשראי משוק ההון למערכת הבנקאית. וכך, במחצית הראשונה של השנה אנו צפויים לראות גידול מסוים באשראי של הבנקים למגזר העסקי. אלא שבראייה ארוכת טווח, חלקם יישאר נמוך ואולי אפילו ימשיך להתכווץ - כך לפי הערכות.
מדובר בעוד מנוע צמיחה של הבנקים שנפגע באופן מהותי - לאחר שהכנסותיהם משוק ההון נפגעו כתוצאה ממכירת קופות הגמל וקרנות הנאמנות, ובנוסף לפגיעה הצפויה בהכנסותיהם כתוצאה מחוק העמלות החדש. מנוע צמיחה נוסף של הבנקים -חברות כרטיסי האשראי - מצוי אף הוא בסכנת פגיעה, לפי שעה באופן תיאורטי בלבד. ועדת אריאב צפויה לדון באפשרות לנתק חברות אלה משליטת התאגידים הבנקאיים.
בבנקים נוקטים כמה צעדים כדי להתגבר על פגיעות אלה. בנק הפועלים נוקט אסטרטגיה אגרסיווית של התרחבות לחו"ל, לאחר שמצא כי מנועי הצמיחה שלו בשוק המקומי מוצו כמעט לגמרי. גם לאומי פועל בכיוון זה, ובאחרונה הודיע על רכישת חברת קרנות גידור חדשה בארה"ב.
בנוסף, מגוון לאומי את הפעילות הבנקאית שלו באחזקות ריאליות - אסטרטגיה שבשנים האחרונות נראית משתלמת ביותר ואחראית לחלק ניכר מרווחיו. האחזקה של הבנק בחברה לישראל תרמה לו כ-12% מהרווח הנקי ברבעון הראשון של 2008.
מגמה נוספה שעשויה להתגבר בשנים הקרובות היא תכנון חבילות מימון בבנקים, כך שהבנק יעמיד אשראי לחברות, אך ימכור אותו למשקיעים מוסדיים.
הבנקים איבדו הכנסות בהיקף של 2.2 מיליארד שקל בחמש שנים
שרון שפורר
4.6.2008 / 9:06