"הפקחים לא מצליחים להבין את כתב האישום. כל אחד מהם מרגיש כאילו הוא עצמו יושב על ספסל הנאשמים, משום שברור לו שאם המשלוח ההוא של רמדיה היה נופל לידיים שלו, הוא היה נוהג בדיוק כמו הפקחים הנאשמים - שפעלו בהתאם לנהלים", היא אומרת.
פרשת רמדיה נחשפה לפני כחמש שנים. שלושה מהתינוקות שהוזנו בתחליף החלב הצמחי ששיווקה רמדיה מתו ויותר מ-20 נפגעו, לאחר שהוויטמין החיוני B1 (תיאמין) הוצא מתערובת הוויטמינים שהוספה לתחליף החלב במהלך ייצורה במפעלי הומנה בגרמניה. הפרקליטות החליטה להגיש כתבי אישום חמורים נגד בכירי רמדיה, וכן נגד חמישה מעובדי משרד הבריאות: ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, שהיתה אז מנהלת שירות המזון הארצי, וארבעה מפקחים מנמלי חיפה ואשדוד.
הסעיפים שבהם נאשמים עובדי משרד הבריאות הם מילוי תפקידם בדרך רשלנית תוך הפרת חובתם המקצועית, וכן עבירה של "מעשה העלול להפיץ מחלה" - סעיף בחוק שנוסח במקור נגד חולי איידס שהדביקו את בני זוגם במזיד. אלא שבמשרד הבריאות בטוחים כי מדובר בעוול נוראי, וכי העובדים ביצעו את עבודתם ללא דופי ונפלו קורבן להונאה של רמדיה.
"גם אם מישהו היה רוצה לנהוג אחרת, לא היה לו כל סיכוי לעלות על הבעיה ברמדיה, כי הבדיקה של B1 (הוויטמין שהעדרו באבקה של רמדיה גרם לפגיעה בתינוקות - ר.ל.ג) כלל לא היתה קיימת אז בסדרת הבדיקות שמתבצעות בישראל", מדגישה דראי-לאסט.
לתחושות הקשות של עובדי משרד הבריאות יש מחיר כבד שכבר ניכר היטב בשטח: מאז הגשת כתב האישום, פקחי משרד הבריאות בנמלים ובמעבדות המזון נוקטים במדיניות מחמירה ביותר של פיקוח, ובודקים בדקדקנות כמעט כל משלוח שנכנס לגבולות ישראל - צורת בדיקה שאין לה אח ורע בעולם.
לשם המחשה, לפי איגוד לשכות המסחר, לפני ההחלטה על הגשת כתבי אישום היה תיק יבוא נבדק על ידי אנשי משרד הבריאות בתחנות הסגר בתוך יום עד יומיים, ואילו מאז ההחלטה עוברים לפחות שבועיים ממועד הגשת התיק עד שנציג משרד הבריאות מעיין בו.
ההשפעה של עיכובים אלה עלולה להיות קשה ביותר. יבואני מזון רפואי לתינוקות מתריעים כי בתוך שבוע צפוי מחסור במוצרים אלה לתינוקות בבתי החולים, בקופות החולים ובבתי המרקחת. "מדובר במוצרי מזון רפואי היועדים לטיפול במחלות כמו PKU (מחלה תורשתית שבה הגוף אינו יכול לעבד את חומצת האמינו פנילאלנין), אלרגיה לסוגי מזון שונים ומחלות מטבוליות. "בחלק מהמקרים לתינוקות אין כל חלופה למזונות אלה", מתריעים היבואנים.
אך במשרד הבריאות עומדים חסרי אונים: "המפקחים מרגישים שכל חתימה על שחרור משלוח עלולה להושיב אותם על דוכן הנאשמים", מסבירה דראי-לאסט. "גם אם מישהו מטעה ומרמה אותם, כמו שקרה ברמדיה (רשימת הרכיבים של רמדיה על המוצר היתה שקרית - ר.ל.ג). הרי הפקחים עבדו אז לפי הנהלים ותראו מה קרה. זה מצב הזוי - המפקח לא יודע מה לשחרר או לא לשחרר מהנמל. הוא מבקש מהממונים עליו תשובה מה לעשות, ולא נותנים לו תשובה, כי אף אחד לא יודע איך להתמודד עם כתב האישום".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, שהיה מנכ"ל המשרד בזמן פרשת רמדיה, נותן גיבוי מלא למפקחים: "אני מבין את החרדה והאימה שלהם. זו חרב מתנופפת שלא נותנת לרגולטור לעשות את עבודתו". ואולם גם הוא מודה כי אין לו נוסחה ברורה להנחות אותם כיצד לנהוג: "אני לא יודע מה להגיד לפקח, ולא יכול להבטיח לו שלא יתבעו אותו גם אם יפעל לפי הנהלים. כתב האישום אומר למעשה שהפקחים טעו בשיקול דעת מקל, והמסקנה המתבקשת היא שצריך להחמיר את הבדיקות. אני צופה קטסטרופה רגולטורית שתוביל לשיתוק של המדינה והכלכלה".
בקרוב: מחסור במזון ובתרופות
הקטסטרופה, אם תשאלו את היבואנים, כבר כאן: "אנחנו על סף התמוטטות", אומרת בייאוש ענת כהן, מנהלת יבוא בחברת מזרח ומערב, המייבאת מוצרי מזון מהמזרח הרחוק בעבור מסעדות, בתי מלון וחברות קייטרינג. "תהליך השחרור של סחורות מהנמלים אורך שבועיים-שלושה, לעומת שלושה ימים עד היום. אנחנו תקועים עם יותר מ-20 קונטיינרים בנמל, והמחסן שלנו כבר חצי ריק. יש לנו הוצאות כבדות על אחסנה בנמל, וכמובן שהכסף על הסחורה כבר שולם מראש. בכל יום שעובר הנזק גדל".
היבואנים מאשימים במצב את הפרקליטות: "הפרקליטות יצרה סיטואציה מוטרפת וכנראה שלא העריכה מה היא עלולה לגרום", אומר שלמה שרון, יו"ר ארגון סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, המשמשים כ"זרוע הארוכה" של היבואנים והיצרנים מול המכס והנמלים. "העיכובים שנגרמים מהבדיקות המחמירות הם בלתי נסבלים. כרגע התקשר אלי יבואן של תוספי מזון למשקאות שהמשלוח שלו תקוע בנמל כבר שבועות, ואין לי מה לומר לו. מצד אחד אנחנו מבינים את מצוקת היבואנים והיצרנים, מצד שני יש לנו סימפטיה לעובדי משרד הבריאות, אבל התוצאה פשוט נוראית ומתסכלת".
גם באיגוד לשכות המסחר מודאגים מאוד. "המצב הולך ומחמיר ולהערכתי, אם לא יהיה שינוי בהתנהגות פקחי משרד הבריאות, הנמלים ייסתמו בתוך שבוע, וגם היצוא ייפגע קשות", מזהיר אוריאל לין, נשיא האיגוד. לדבריו, "מה שקורה כיום בנמלים פשוט מגוחך - אף מערכת בקרה לא מתבססת על בדיקה פרטנית של כל פריט ופריט, אלא על בדיקה מדגמית שאם לא עומדים בה נענשים בחומרה. זה כמו שהיו מאחדים את המסלול האדום והירוק בשדה התעופה, וכל תושב שחוזר מחו"ל היה נבדק בקפדנות כדי לוודא שהוא לא מתחמק מתשלום מס. ברור שבתוך זמן קצר נמל התעופה היה נסתם".
לדברי ראובן שליסל, יו"ר ענף המזון באיגוד ומבעלי חברת הממתקים ליימן שליסל, "העומס שנוצר גורם לכך שסחורות עומדות בנמלים בחום, כשחלקן מכילות מוצרים רגישים שעלולים להיפגע ואפילו לגרום נזק לבריאות הציבור. היבואנים גם נאלצים לשלם על השהיית המכולות בגין העיכובים בשחרור הסחורות, והנזקים הכלכליים הולכים וגדלים. לצערנו, בסופו של דבר גם הציבור ישלם את המחיר, כי העלויות הגבוהות של הנזקים האלה יועמסו על הצרכן הסופי ויתבטאו בעליות מחירים".
בעקבות המצוקה הקשה, יקיים היום ענף המזון של איגוד לשכות המסחר כנס חירום בהשתתפות עשרות יבואני ויצרני מזון ומשרד הבריאות, בניסיון לגבש צעדים מעשיים לטיפול במשבר.
הרגולטורים בלחץ
מעבר לשיתוק בנמלים והדאגה מההפסדים הכספיים שנגרמים ליבואנים בכל יום שעובר, מה שמטריד אף יותר את אנשי משרד הבריאות וכן משרדי ממשלה נוספים שעוסקים ברגולציה, הוא ההשפעות ארוכות הטווח של הפרשה.
"כתב האישום ממוטט למעשה את כל התשתית שעליה בונים רגולציה, ולכן אני צופה הידרדרות קשה ביכולת של המדינה לבצע רגולציה שפויה", אומר לב, ומסביר: "מעמידים אותנו למשפט על נהלים שכתבנו, על שיקול הדעת שלנו, וזה אבסורד - כי כל פיקוח מתבסס על שיקול הדעת של המפקחים ועל בדיקות מדגמיות. חלק מהעבודה שלנו היא ניהול סיכונים, וכאן הסיכון נבע מכך שרמדיה רימתה. עכשיו אנחנו צריכים להיות שותפים עמם בתוצאות של הפשע. התוצאה תהיה שמחר אף אחד לא יעז לקבל החלטות, והמשק ישותק".
"כל שיקול הדעת המינהלי ביבוא עובר טלטלה מאוד משמעותית, ויש חשש שכתב האישום ייצור רעידת אדמה שתתגלגל הלאה", אומר עו"ד גיל נדל, מומחה לדיני יבוא, יצוא וסחר בינלאומי. "החשש הוא שמחר יבואו בטענות דומות גם למכון התקנים, לאגף הרוקחות, למשרד התחבורה ולתמ"ת. אני בטוח שיועצים משפטיים של כל משרדי ממשלה קוראים בעיון את כתב האישום הזה, ובקרוב נתחיל לראות התנהגות מתגוננת של כל אנשי המקצוע בגלל החשש מהעמדה לדין". לדבריו, "בעוד שבארה"ב ובקהילה האירופית יש מדיניות שמעבירה יותר ויותר את האחריות ליבואן וליצרן, פה יש מהלך נגדי של הטלת אחריות על הדרג הבודק".
באחרונה אף הופץ מכתב בין היועצים המשפטיים של המשרדים, והיו גם פניות של חלקם ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה כי ידריך אותם מהו סטנדרט ההתנהגות המצופה מעובדיהם, שכן כרגע נראה כי כל החלטה שלהם עלולה לחשוף אותם לאחריות פלילית ולתביעה.
לדברי זיוה פתיר, מנהלת מכון התקנים לשעבר ואחת המומחיות הגדולות בעולם לתקינה ואכיפה, "כתב האישום יצר תקדים מסוכן לכל מי שמפעיל מדיניות פיקוח ואכיפה, כי ברגולציה תמיד צריך להיות איזון בין בדיקות בטיחות לבין שחרור המשק. האיזון הזה נשען על שיקול הדעת של הרגולטור, וברור שלפעמים עלולות להיות גם טעויות. השאלה היא אם אנחנו בציד מכשפות של שיקול דעת".
לדבריה, "באירופה, למשל, לא בודקים כמעט כלום, אך מענישים קשות את היצרנים והיבואנים כאשר מתגלה שהביאו מוצרים מסוכנים. באחרונה התגלה שלפחות 30% מהצעצועים באירופה לא עומדים בתנאי הרגולציה - אז מישהו מעלה על דעתו לתבוע את הרגולטור בבריסל? אם נבדוק כל פריט שנכנס לישראל לא תהיה תנועה חופשית של סחורות והמשק יקפא".
היבואנים, שצופים בייאוש במצב שרק הולך ומחריף, מנסים להרגיע: "החברות היבואניות הן ותיקות, מבוססות, שלא יכולות לקחת סיכון ולהיתפס עם מזון מקולקל בניגוד לתקנות, כי זו תהיה מכה מאוד קשה לעסקים שלהם", אומר לין. עם זאת, הוא מלא בטענות כלפי מערכת המשפט: "הפרקליטות היתה צריכה להוציא הנחיות ברורות, לקבוע קריטריונים ברורים כיצד נכון לבצע בדיקות בנמלים, ולא לעשות לעצמה עבודה קלה ולהתחמק מתפוח האדמה הלוהט הזה. משרד המשפטים שכח שבישראל קיים מגזר עסקי ושמוטלת עליו אחריות כלפיו. גם הנהלת משרד הבריאות לא מוכנה להוציא הנחיה ברורה לאלה שכפופים לה".
מחכים לאסון
הסחרור שאליו נכנסה המערכת נראה כמעט חסר מוצא. השאלה הגדולה היא כמובן כיצד יוצאים מהמלכוד ומחזירים את השפיות לנמלים. בשבוע שעבר פנה לב למשרד האוצר וביקש תוספת של לפחות 190 תקנים לפקחים נוספים בנמלים כדי לעמוד בעומס שנוצר. האוצר הגיב כצפוי בקרירות, והורה למשרד הבריאות לממן זאת מתקציבו.
רוב השחקנים סבורים שכמו דברים רבים בישראל, המצב צריך להחמיר מאוד לפני שהוא ישתפר: "הסוף יהיה כמו כל דבר - יהיה שבר, מצב חירום, ואז יחפשו פתרונות", אומר לין. "אחרי שהמציאות תטפח על פנינו והיצואנים לא יעמדו במועדי האספקה - אז מישהו יבין שחייבים לפעול".
לדברי שרון, "רק כשיקרה פה אסון - ילד שלא יקבל את המזון שמשאיר אותו בחיים משום שהמכולה תקועה בנמל, או מזון רגיש שיינזק מההמתנה הממושכת בשמש - רק אז מישהו יתעורר". לטענתו, "הדבר היחיד שניתן לעשות הוא שמשרד הבריאות יערוך בחינה יסודית של כל המגבלות והאיסורים עד כמה הם רלוונטיים ונכונים לתקופתנו, ואולי על ידי זה דווקא תצומצם רשימת המוצרים שטעונים אישור".
לב מגלה כי משרד הבריאות מתכוון לקדם יוזמת חקיקה, שלפיה לעובדים מטעם המדינה יהיו הגנות מפני תביעות פליליות במידה ופעולתם נעשית בתום לב בכפוף לתפקידם ולשיקול דעתם, בנוסף לחסינות שיש להם כיום מפני תביעות נזיקין.
וברקע, היבואנים כבר מתארגנים ליום שאחרי: "נסייע להגיש תביעות נגד הנהלת משרד הבריאות והפקחים לכל יבואן שניזוק", מבהיר לין.
הפקחים, מכל מקום, על סף ייאוש: "זה גורם להתלבטות מאוד קשה מה הם עושים פה בכלל ולמה הם צריכים את זה", אומרת דראי-לאסט. "אלה אנשים שעובדים קשה ומרוויחים לא יותר מ-5,000 שקל בחודש. אז בגלל שפעם אחת היה פספוס שנבע כתוצאה מרמאות של החברה רוצים להכניס אותם לכלא? באיזו מדינה אנחנו חיים?"
במשרד המשפטים העדיפו שלא להגיב לטענות המופנות כלפיהם, והסתפקו בהעברת ההודעה לעיתונות שפירסמו בתחילת החודש על הגשת כתב האישום. בהודעה נכתב, בין השאר, כי "פרקליט המדינה התבקש לבחון פעם נוספת את ההיבטים הקשורים להעמדת עובדי משרד הבריאות לדין בפרשת רמדיה. לאחר שנפגש עם הנהלת משרד הבריאות ובחן את החומר הוא הגיע למסקנה כי אין לשנות את ההחלטה שהתקבלה קודם כניסתו לתפקיד".
"היבואנים יגישו תביעות נזיקין נגד המדינה"
היבואנים טוענים כי העיכובים בשחרור הסחורות מהנמלים, בעקבות הגשת כתבי האישום נגד בכירי משרד הבריאות בפרשת רמדיה, גורמים להם נזקים של מיליוני שקלים ביום, שרק הולכים ומחריפים. חלק מהיבואנים אף נמצאים בסכנת סגירה. מי יהיה אחראי לפצותם על ההפסדים הכבדים?
עו"ד גיל נדל, מומחה לדיני יבוא יצוא וסחר בינלאומי, סבור כי "בסופו של דבר, לא יהיה מנוס מלהגיש תביעות נזיקיות נגד המדינה כדי לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמים מעלויות האחסנה, דמי השהיית מכולות והעיכוב בקבלת הסחורה".
לדבריו, העילה לתביעה כזו יכולה להיות חוסר הסבירות בהתנהגות של פקחי משרד הבריאות: "הפקחים מואשמים בשיקול דעת ליברלי מדי, אך כאן הם הולכים לקיצוניות השנייה - לבדוק כמעט כל משלוח וכל מכולה. זו התנהגות בלתי סבירה ולא מידתית". מנגד, גם הוא מודה כי "כתב האישום בעניין רמדיה כל כך חמור וגורף, שאפשר להבין מאיפה מגיעים העובדים למסקנות כל כך קשות של בדיקה קפדנית כל כך".
משרד הבריאות: לא היה כל סיכוי לגלות את המחדל
בתגובה להחלטה להגיש כתבי אישום נגד אנשי משרד הבריאות בגין פרשת רמדיה, במשרד טוענים שלא רק שהפקחים פעלו לפי הנהלים, אלא גם לו היו בודקים בדקדקנות את האריזות הפגומות של רמדיה, לא היה להם כל סיכוי לגלות את המחסור בוויטמין B1. זאת מהסיבה פשוטה שבאותה עת הוא כלל לא נחשב לגורם סיכון, ובישראל אף לא היתה מעבדה שמסוגלת לבדוק אותו.
"הבדיקות הן אקראיות ומטרתן היא בעיקר להרתיע. לא תמיד בודקים את אותם הרכיבים, ואלה שנבדקים הם בעיקר כאלה שיש להם היסטוריה של סיכון לבריאות הציבור, כמו חידקים וחומרי הדברה", מסביר ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "ישראל נחשבת לאחת המדינות המחמירות בעולם בבדיקות".
עוד מסבירים במשרד הבריאות כי "במקרים רבים, אם לא יודעים שיש בעיה במוצר, אין דרך לגלות אותה, כי המוצר מורכב מאינספור רכיבים, והרגולטור חייב להסתמך גם על הצהרות היצרן, שבמקרה הזה (רמדיה והומאנה - יצרנית הפורמולה הגרמנית) פשוט מסר מידע שקרי".
המחסור במזון ותרופות מתקרב - פקחי משרד הבריאות מעכבים סחורות בנמלים
רוני לינדר-גנץ
4.6.2008 / 11:58