לכאורה, כותרת זו לא יכולה להתייחס לגוש היורו, שכן הנתונים מראים אחרת: מדד המחירים לצרכן עלה ב 3.6% ב-12 החודשים עד מאי 2008, לעומת עלייה בת 3.3% ב-12 החודשים עד מאי.
לא מדובר רק בעצם העלייה בשיעור האינפלציה, הנמדדת לפי מדד זה, אלא גם בהתרחקות נוספת משיעור שינוי של 2% בערך, שטרישה וחבריו אמונים עליו. כתוצאה, תרחיש של הידוק מוניטארי נראה סביר בהרבה.
האומנם?
מה היה קורה, לדוגמא, אם ברננקי היה מוליך עתה את הרשות המוניטארית האירופית, לא טרישה? מן הסתם, הוא היה מתבונן במדדי המחירים לצרכן בניכוי מוצרי המזון והאנרגיה.
מדדים אלו עלו 1.6% בלבד ב 12 החודשים עד אפריל (הנתון הזמין האחרון), לעומת עלייה בת 2.0% ב-12 החודשים עד מרץ. מתברר, אם כך, כי מדדים מנוכים אלו מראים על קריסה בת 20% בשיעור האינפלציה.
האם נתון כזה, בצוותא עם נתון נוסף, לפיו מדד מנהלי הרכש לתעשיות השירותים בגוש היורו רשם ירידה חדה בחודש מאי ולמעשה הן נמצאות על סף התכווצות, צריך להוליך להורדת ריבית?
ברננקי עשוי היה לחשוב שכן. אחרי הכול, לא בטוח שמנגנון הריביות יכול לטפל בעלייה בת 10.9% בתעריפי האנרגיה שהתחוללה ביבשת ב-12 החודשים האחרונים.
כך גם בנוגע לקפיצה בשיעור 6% בסעיף המזון. ללא שני אלו, מתברר כי הביקושים בגוש האירו נחלשים והולכים. לראייה, המכירות הקמעוניות ירדו ב 1.6% ב-12 החודשים עד מרץ (הנתון האחרון הזמין) והמכירות של מזון ומשקאות נפלו בשיעור חד עוד יותר: 2.7%. מדובר בנתונים נומינאליים והירידות האלו התחוללו למרות העליות במחירי המוצרים.
לויכוח האידיאולוגי בין שני הגופים ? הבנק הפדראלי והבנק המרכזי האירופי, בנוגע לשאלה לאיזה מדד מחירים להתייחס ועל מה יכולה הריבית להשפיע, חשיבות גדולה בזמנים רגילים.
כאשר הוא מתחולל בתקופה בה בד בבד עם הסוגיה האינפלציונית מסתמנת האטה כלכלית ? חשיבותה מכרעת.
מדובר, כמובן, בתרגיל תיאורטי ובמסגרת מצומצמת זו לא נחתור להכרעתו, אך אפשר שלו ישב ברננקי בראש הרשות האירופית, ייתכן כי היינו נמצאים כבר עתה בעיצומו של סבב הורדות ריבית.
ההשלכות שהיו יכולות להיות לכך על שוקי ההון בגוש ועל היורו, ברורות.
נכתב על ידי כלכלני בנק מזרחי טפחות
לזירת היועצים
ואם ברננקי היה נמצא בראשות הבנק המרכזי האירופי?
TheMarker
4.6.2008 / 12:31