סטנלי פישר: אין פתרון פלא לטיפול בשער החליפין

"לאחרונה נשמעים קולות הקוראים למשרד האוצר לבצע צעדים שונים כדי להשפיע על שער החליפין או על ההשלכות של התחזקות השקל. אין בעניין זה תרופות פלא. זאת, על מנת להיזהר מצעדים שלכאורה נותנים תשובות קצרות טווח אך לא עוזרות, ולעיתים מזיקות, בטווח הארוך" כך אמר נגיד בנק ישראל בנאום שנשא בכנס האגודה הישראלית לכלכלה.

"אני סבור כי משרד האוצר נוקט במדיניות הדרושה בתקופה הזו והיא מדיניות של שמירה איתנה על המשמעת התקציבית. זו התשתית החשובה ביותר להתמודד בהצלחה עם האתגר האמיתי והוא צמיחה מהירה ומתמשכת של המשק הישראלי והמשך הגברת התעסוקה בו. בנק ישראל, מצדו, ימשיך לתרום למשימה החשובה הזו על ידי החזרת האינפלציה לתחום יציבות המחירים".

"היעד המרכזי של בנק ישראל הוא שמירה על יציבות המחירים. כאשר יש התנגשות בין היעדים, השמירה על יציבות המחירים הוא היעד המכריע. כך, לפי החוק החדש לבנק ישראל" כך הבהיר הנגיד. בתשובתו זו נתן מענה פישר לטיעונים הקוראים להעלות או להוריד את הריבית משיקולי צמיחה ולא רק משיקולי יציבות המחירים.

פישר התייחס גם למדיניות קביעת הריבית ואמר כי "קיימת גמישות בכך שלא בכל מקרה של סטייה מהיעד נכון לבצע צעדים לחזרה מיידית של האינפלציה ליעד - אלא צעדים שיביאו לחזרה הדרגתית, בתוך פרק זמן סביר - של עד 12 חודשים קדימה. למשל, העלאות הריבית ב-0.25% בחודשים ינואר ויוני".

בחודשים האחרונים זיגזג בנק ישראל באשר לגובה הריבית ופישר ניצל את הבמה בכדי להסביר את מדיניות קביעת הריבית. פישר העלה את הטענה לפיה הבנקים המרכזיים בחו"ל נזעקו כדי להגן על השווים מפני משבר האשראי ולכן עלתה תהייה האם גם לבנק ישראל תפקיד דומה. פישר הדגיש כי "בנק ישראל רואה ביעד האינפלציה היעד המרכזי למדיניות הריבית" והסביר את מדיניות הריבית בחודשים האחרונים. "בחודשיים האחרונים של 2007 חלה עלייה במחירי היבוא, בין היתר, על רקע עלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם" הסביר פישר "במקום להעלות את הריבית בצורה חדה על מנת להחזיר את האינפלציה לתוך היעד במהירות, החליט הבנק להעלותה בצורה הדרגתית בציפיה שמדיניות ריבית זו תתרום לחזרת האינפלציה לתוך היעד בפרק של עד 12 חודשים קדימה. ואכן הריבית לינואר הועלתה ב-0.25%. ברם, על רקע ההידרדרות במצב המשק האמריקאי בסוף 2007 ותחילת 2008, התגבשה ההערכה כי המשק הישראלי עלול להיכנס להאטה בצמיחה ב-2008. הבנק מצא מקום להפחתה חדה יחסית בריבית - גם כדי לתמוך בפעילות הריאלית, ובעיקר לנוכח ההערכה כי ההשפעות הדיס-אינפלציוניות של ההאטה ושל ההתחזקות המצטברת של שער החליפין מהוות רוח גבית בהחזרת האינפלציה ליעד עד סוף השנה.

בנק ישראל הפחית את הריבית לחודשים מארס ואפריל השנה ב-0.5% בכל חודש. בהודעות לעיתונות - שליוו את ההחלטות הללו - ציין הבנק, בין היתר, כי "בכפוף להפחתת הלחצים האינפלציוניים, כפי שתוארו, הפחתת ריבית ב-0.5% עשויה לתמוך בהמשך צמיחת המשק, מבלי לפגוע בחזרת האינפלציה לתוך תחום היעד השנה". אבל, מאוחר יותר, לנוכח סימנים לעלייה באינפלציה, החליט בנק ישראל לא לשנות את הריבית לחודש מאי והסביר, בין השאר, כי "ההחלטה להותיר את הריבית לחודש מאי ללא שינוי עקבית עם תמיכה בצמיחה והתעסוקה. זאת בכפוף לחזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים". לבסוף, לנוכח הסטייה הגדולה יחסית שנוצרה מיעד האינפלציה באפריל, העלה בנק ישראל את הריבית לחודש יוני ב-0.25% וציין, בין היתר, כי "ההחלטה להעלות את הריבית הכרחית להחזרת האינפלציה לתחום של יציבות המחירים, ובכך לחיזוק התשתית החיונית להפיכת הצמיחה במשק לצמיחה בת קיימא". אם שמים לב להסברי בנק ישראל, אפשר לסכם ולומר, כי "הבנק לקח בחשבון את ההאטה הצפויה בפעילות הריאלית בהחלטות הריבית וזאת, תחת ההערכה שהייתה כי האינפלציה תתכנס ליעד בטווח זמן סביר. כלומר, בנק ישראל נשאר עקבי עם גישתו הגמישה ביחס ליעד האינפלציה".