העיתונאי תומס פרידמן מצייר את קווי המתאר של העולם הגלובלי

בעיר ההיי-טק ההודית בנגלור נפל לתומס פרידמן האסימון. ההודים מתחילים להחליף את האמריקאים כטלפנים, מתכנתים, מהנדסים ובעצם, בכל מקום בו יש לעובד הודי יתרון יחסי על עובד אמריקאי. זוהי תופעה עולמית חדשה הוא הבין, היפר גלובליזציה. "העולם שטוח", מרים פרידמן ידו אל הקהל בכנס ישראל 15, "והוא אף פעם לא יחזור אחורה".



תכירו את תומס פרידמן, אולי העיתונאי החשוב ביותר בעולם. פרידמן, שכותב את טור יחסי החוץ של הניו יורק טיימס, הצליח לצקת בתפקידו החשוב ממילא, השפעה וכוח חסרי תקדים בזכות היותו אדם אינטיליגנטי ביותר, מספר סיפורים בחסד, אך קודם כל יצרן דימויים שאין שני לו.



"היום הלכתי על הטיילת בתל אביב וראיתי בחורה עם קעקוע על המותן, מי היה מאמין אמרתי לעצמי, יהודי עם קעקוע. הרצל היה גאה בכם, ישראל הופכת מקונפליקט למדינה נורמלית", הוא מספר. העולם שטוח, הלקסוס ועץ הזית, החומה נפלה והחלונות נכנסו, הקעקוע של ישראל הנורמלית. פרידמן מתבל את טוריו, הרצאותיו וספריו במטבעות לשון כה חלקות, שהן חודרות אל תוך הכרתך ומתכנתות אותה מחדש.



המטרה המרכזית של הרצאתו של פרידמן במכון ראות היתה חידוד ושיוף דימוי העולם השטוח. שם קוד פרידמני לעולם ההיפר תחרותי, שנוצר בעקבות התמורות הפוליטיות של סיום המלחמה הקרה, וקפיצות הדרך הטכנולוגיות של מהפכת המחשב האישי והאינטרנט.



בשביל לחדד את הבנת הקהל על הגלובליזציה פרידמן מחלק אותה לכמה גירסאות, שלא במקרה מנוקדות בזנבן באפס. נקודה זו משווה להן את הארומה הדיגיטלית של התקופה. בגירסה 1.0 מדינות הפכו את העולם למקום קטן יותר, על ידי כיבוש העולם החדש וקולוניאליזם אירופאי; בגירסה 2.0 אלו הן חברות עסקיות שתאבת הבצע שלהם גורמות להן לחצות את העולם בחיפוש אחר כוח אדם ומשאבים זולים יותר; גירסה 3.0, אליבא פרידמן, היא הגירסה בה אנו חיים היום, לפיה, אנשים קיבלו לידיהם כוח שהופך אותם לסוכני ולמבשרי הגלובליזציה.



מה יצר את הכוח? נפילת חומת ברלין אפשרה לנו לחשוב על העולם כגלובלי. אחרי הנפילה התרחשו שורה של מהפכות טכנולוגיות, ששברו את החומות ואת חסמי הכניסה בין כל אחד מאיתנו, לבין חיבור דה פאקטו למציאות חיים גלובלית.



בקיצור נמרץ מצביע הפובליציסט היהודי על ארבעה אמצעים שאיפשרו את הגלובליזציה: מהפכת המחשוב שסייעה לנו להפוך את יצירותינו לדיגיטליות; הנפקת נטקסייפ שמסמלת את הנגשת האינטרנט לציבור הרחב; פרוטוקולי האינטרנט של סוף שנות ה-90' שהפכו את האינטרנט ממגדל בבל של מרחבים סגורים לעולם אחד; ולבסוף הפיאסקו העסקי של פריסת הכבלים האופטיים, שהפכה את האינטרנט מדרך עפר כפרית לרכבת קליע, שהופכת את הרשת לנגישה מכל מקום ובמהירות האור.



לאחר שפרידמן מגדיר את העולם הגלובלי, הוא פונה לקהל במסר שהופך את ההרצאה מסקירת מקרו כלכלית להרצאה אישית, שפונה אל כל אחד ואחד מהאנשים בקהל. "התחרות הגדולה ביותר כבר איננה קיימת בין מדינה למדינה, חברה לחברה ואפילו לא בין אדם לחברו", אומר פרידמן, "בעולם מהיר בו יש לנו כל כך הרבה הזדמנויות ליצור, התחרות האמיתית של כל אחד מאיתנו היא בינו לבין דמיונו".