איך היה נראה היצוא בלי כי"ל?

>> ההתחזקות המהירה של השקל מול הדולר והיורו הציפה רעיונות יצירתיים לטיפול בהשפעתו המזיקה של הייסוף על היצוא, החל במיסוי על תנועות הון קצרות טווח, ועד להתערבות מאסיווית בשוק המט"ח.



באופן מפתיע, התחזיות הקשות על עתידו של היצוא התעשייתי והתגברות קצב הפיטורים בהיי-טק פורסמו דווקא על רקע הודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על צמיחה בקצב שנתי של 12.6% ביצוא ברבעון הראשון של 2008.



ואולם כפי שמצביע הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, הנתון על גידול חזק ביצוא מסתיר מציאות קשה. נתוני הלמ"ס מלמדים על גידול במונחים דולריים, אלא שבשל הייסוף, היצוא במונחים שקליים לא צמח כבר באפריל. בניכוי תרומת היהלומים וענפי הכרייה והכימיה, היתה ירידה עקבית ביצוא במונחים שקליים מאוקטובר 2007.



הקפיצה ביצוא בענפי הכרייה והכימיה היא תוצאה של עלייה דרמטית במחירי האשלג והפוספטים, שהביאה לגידול של 73% במחזור של כי"ל ל-1.5 מיליארד דולר.



מחירי האשלג, שגלומים במכירותיה של כי"ל ברבעון הראשון של השנה, נמוכים ב-45% ממחירם הנוכחי, כך שלפחות בכל הקשור ליצוא של הכימיה יש סיבה להניח שהגידול ביצוא יימשך גם במחצית השנייה של 2008 וב-2009.







הגידול בייצוא התעשייתי הגיע ל-6.2% ואלמלא התעשיות הביטחוניות נראה שמצבו של היצוא היה גרוע יותר. המכירות של התעשייה האווירית צמחו ב-27% ברבעון הראשון של 2008 למיליארד דולר, אך הרווח התפעולי ירד ב-4% ל-47 מיליון דולר. צבר העבודות של החברה תפח אמנם ל-8 מיליארד דולר, אך סביר להניח שהתמחור של הפרויקטים התבסס על שער חליפין גבוה בהרבה של השקל משערו הנוכחי. כך שייתכן שלא לאורך זמן ניתן יהיה לסמוך על התעשיה האווירית כקטר שיחפה על החולשה במגזרים אחרים.



בפמן מעריך שפרק הזמן שחולף מתחילת הייסוף ועד לפגיעה ביצוא הוא שנה-שנתיים. הוא צופה שההשפעה השלילית של הייסוף תבוא לידי ביטוי במחצית השנייה של 2008 וב-2009. עד אז יש לקוות שמחירי הסחורות החקלאיות לא יירדו באופן משמעותי ולא ישמטו את השטיח מתחת לרגליו של הסופרמן של היצוא, שמקזז חלק מנזקי הייסוף.