אלפי הנוסעים המתוסכלים של סילוורג'ט הם מהנפגעים האחרונים מהתייקרות הנפט. החברה, שמה שייחד אותה הוא טיסות במחלקת עסקים בלבד, נקלעה לקשיי נזילות. סילוורג'ט הצטרפה ל-12 חברות תעופה בעולם שהנפט עצר את פעילותן באחרונה.
כשהונפקה סילוורג'ט לפני שנתיים בבורסה המשנית בלונדון (AIM), מחירה של חבית נפט היה 70 דולר. גם אז זה נחשב גבוה, אבל נסבל, כאשר כלכלות העולם צומחות והתיירות בשיאה. בתחילת 2007 ירד המחיר ל-50 דולר, ומאז הוא במגמת עלייה. במאי הגיע המחיר ל-135 דולר - מה שאילץ את סילוורג'ט לנסות להשיג מימון ממשקיעים באבו דאבי, בלא הצלחה, וכתוצאה מכך המסחר במנייתה הושעה. הנזק לבעלי המניות - קריסה של 90% מאז ההנפקה.
מחירי הנפט הגבוהים הם נושא השיחה החם של אתמול, היום וכנראה גם מחר. לא משנה באיזה מטבע אנחנו קונים קפה - יורו, ליש"ט, דולר או שקל - הסיפור של הנפט צובע בשחור את מדורי הכלכלה שמעיינים בהם בבוקר שותי הקפה בכל העולם, ואין מי שלא כואב את זה. גם אם הוא לא איש עסקים בריטי שטס במחלקת עסקים. מעולם לא היינו גלובליים יותר.
הצרות הכלכליות בעולם ממציאות עצמן בכל פעם מחדש וממחישות, למי שהספיק לשכוח אחרי כמה שנות גאות, מהי מחזוריות בשווקים. משברי האשראי, המזון והנפט מנדנדים את הבורסות, והעצבנות אינה חולפת.
אמנם ב"מייל המרובע" - המרכז הכלכלי של לונדון - העניינים כרגיל. הרחובות עמוסים אנשי פיננסים ועורכי דין שממהרים לארוחת הצהריים המסורתית. בתי הקפה והמסעדות מלאים, וההמולה מורגשת - אבל זוהי תמונה מטעה. שני הנתונים החזקים של שוק התעסוקה בלונדון ממחישים את הכל: מספר מחפשי העבודה בתחום הפיננסים עלה באפריל ב-20% לעומת מארס, ומספר המפוטרים בבנקים עד סוף השנה צפוי להגיע ל-40 אלף.
"האווירה היא דיכאונית", אומר לונדוני שמכיר היטב את תעשיית הפיננסים בעיר. "הרחובות והמסעדות מלאים, אבל זה פשוט כי אין עבודה. שוק ההנפקות מת. מי שלא פוטר מוריד את הראש ומחכה שהסערה תחלוף או מחפש עבודה בתחומים פחות רגישים למשבר".
מזכיר משהו?
מזג האוויר האפרורי של הכלכלה משפיע גם על הצרכן הבריטי, המחפש, על רקע העלייה בעלויות המחיה והחופשה, לקצץ בהוצאות. לפי נתונים אחרונים, מדד אמון הצרכנים הבריטי נפל לרמתו הנמוכה ביותר מאז 1990, ו-57% מהצרכנים הבריטים קיצצו בהוצאות. 20% מהם דחו את חופשותיהם.
את המגמה אפשר לראות גם בקופות של חנויות האופנה, שמצלצלות פחות באחרונה. כדי לעודד את המכירות החלו מבצעי סוף העונה בסוף מאי - חודש מוקדם מהרגיל.
צרות של אחרים? לא ממש. המלים "מיתון", "האטה" ו"פיטורים" נהפכו לנפוצות גם בשוק המקומי. בתי השקעות מקומיים כבר החלו לקצץ בכוח אדם, חברות היי-טק שנפגעו מהיחלשות הדולר מפטרות עובדים - ונראה כי הזרימה של נתונים מדכאים רק החלה.
וכשהבנקים בעולם מוחקים מיליארדים, כבר פחות נוח למשקיעים לחיות עם תגמול שמן למנהלים. לא משנה אם קוראים על הבונוסים ברכבת התחתית בלונדון או בפקק באיילון - כאשר נאלצים להדק את החגורה, לא אוהבים לראות אחרים חוגגים. כותרת ראשית בעיתונות הבריטית מדווחת כי בעלי המניות של בנק HSBC התרעמו על תוכנית התגמול המפנקת של ההנהלה במקביל למחיקות ענק. קצת מזכיר את הסיפור של בנק הפועלים.
ואם כל זה לא מספיק לעיתונות הכלכלית בבריטניה, גם מהבעיה המקומית שלנו - חקירת אהוד אולמרט בחשד לקבלת כספים שלא כדין - אי אפשר להתרחק. "אזרחי ישראל למדו לצפות למעט מהמנהיגים שלהם", מצליח מאמר מערכת ב"פייננשל טיימס" לעקוץ באלגנטיות בריטית. "הגיע הזמן שראש הממשלה הנאבק על כסאו יזוז הצדה... בפוליטיקה פועלים חוקי משיכה שאפילו הוא אינו יכול להילחם בהם".
כלכלת בריטניה במשבר
אפרת נוימן
5.6.2008 / 8:45