בין היתר, היה דנון המשנה למנכ"ל כימיקלים לישראל (כי"ל), המשנה למנכ"ל בנק המזרחי, שליח האוצר בניו יורק והממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר. לדבריו, כשהגיע לבנק ישראל, התכנון הראשוני היה לקדנציה של שלוש שנים. בחייו המקצועים שימש בתריסר תפקידים, כשלוש שנים בממוצע בכל תפקיד.
עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל בנק ישראל קבע לעצמו תוכנית עבודה עם יעדים, ולדבריו ביצע את הגדולים והחשובים מביניהם. "ברגע שהדברים החשובים בוצעו, אמרתי לעצמי, 'השליחות הסתיימה. צריך להמשיך הלאה'".
מדוע הלכת לעבוד בבנק ישראל?
"הגעתי לבנק ישראל משתי סיבות - כדי לעבוד עם הנגיד סטנלי (פישר), שאותו היכרתי קודם רק מקריאה בספרות הכלכלית המקצועית או מהעיתונים, וכדי לתרום למגזר הציבורי. מאוד נהניתי מהעבודה ומהמהפכות שביצענו בבנק. היחסים שלי עם הנגיד מצוינים".
דנון מספר כי היה במגזר הציבורי והעסקי בכל המצבים, בגאות ובשפל, ולכן קשה להפתיע אותו. הוא היה בכי"ל כשהחברה היתה ממשלתית ובשפל, וב-95' היה בצוות שהוביל להפרטה. הוא ראה את בנק המזרחי בימים הקשים של 95' ו-96', כשהבנק היה מאוד סקטוריאלי ועל גבול ההפסדים. הוא עזב את הבנק לאחר האיחוד עם טפחות, כשהבנק במצב טוב. "אפשר להוסיף לרשימה את בנק ישראל. כולם יודעים באיזה מצב היה הבנק לפני שלוש שנים וכולם יודעים באיזה מצב הוא היום", הוא אומר. "לא הכל סודר. לא הכל מושלם, אבל את התשתית לבנק מרכזי מודרני, שמוכן למאה ה-21, השלמנו".
הדבר הראשון שעשה דנון בבנק, הוא גם החשוב ביותר, לדעתו, שנעשה בבנק בשנים האחרונות: קביעת תוכנית עבודה אינטגרטיווית לבנק בד בבד עם קביעת תקציב הבנק. המהלך החל כבר בקיף 2005. מפליא, אבל לגוף חשוב וגדול כמו בנק ישראל לא היתה קודם תוכנית עבודה מתוקצבת.
ההישג השני החשוב הוא החתימה על הסכם השכר החדש בבנק לפני כחצי שנה. בהקשר זה, אומר דנון, "מדובר בהישג תקדימי, היסטורי. לפני החתימה על ההסכם היה ניקוי שולחן כללי בבנק, בכל מה שקשור להסכמי שכר קודמים, כולל החזרי כספים". דנון מדגיש כי "מה שחשוב לגבי העתיד הוא שיצרנו דור ב' בבנק. בהסכם דור ב' יש הבחנה בין עובדים מקצועים לעובדי מינהלה. על העובדים המקצועים בנק ישראל מתחרה עם העולם הפיננסי - בשכר, בתנאי עבודה, בהטבות. על עובדי המינהלה בנק ישראל מתחרה בשוק העבודה הירושלמי. בנינו מערכת שכר שאין בה את המשקולות שהעיקו על דור א'. שידרגנו בצורה משמעותית את תנאי הסף לקליטת כוח אדם חדש. פתחנו מסלולים לליווי ולפיתוח מנהלים פוטנציאליים.
"איפשרנו למספר רב של עובדים לפרוש. 80-100 עובדים פרשו כפי שהבטחנו. התהליך נמשך ומספר הפורשים יגדל. כל הפורשים הם בני יותר מ-50. חלק מהם בדרגי ניהול בכיר או בדרגי הביניים. הפרישה איפשרה לנו להזרים דם חדש לכל דרגי הניהול, כולל הבכיר. צעירים רבים מונו לתפקידי ניהול, בכל שדרות הניהול של הבנק. בבנק עובדים 760 איש, מהם 550 קבועים. העובדים שפרשו היו קבועים. מדובר באחוז פרישה גבוה".
במסגרת המאבק על הסכם שכר חדש בבנק ניהל דנון מאבק קשה ביותר עם הממונה על השכר ויחסי עבודה באוצר, אלי כהן. דנון היה ממקימי אגף השכר באוצר בשנות ה-80. לדבריו, העימות עם כהן היה מקצועי. הוא אף פעם לא גלש למישור האישי. "עוד לא קרה שעזבתי מקום עבודה כשאני ביחסים לא טובים עם מישהו. אני עושה תמיד הפרדה בין הנושאים המקצועיים לאישיים. כך גם עם אלי כהן, שאיתו היו לי ויכוחים מאוד קשים.
פירוק והרכבה של בנק ישראל
אחת הסיבות לסכסוך עם האוצר היתה טענת בנק ישראל כי עוד לפני כשנתיים הגיע הבנק להסכם שכר עם הממונה הקודם על השכר באוצר, עוזר ברקוביץ ז"ל, אלא שביום חתימת ההסכם ברקוביץ נפטר. כהן טוען כי להד"ם. דנון אומר כי "התחלנו את כל הדיונים על הסכם השכר מחדש עם כהן. יש בישראל בעיה קשה של חוסר רציפות שלטונית. זאת אחת הבעיות הקשות של השירות הציבורי. בשלוש השנים שלי בבנק ישראל התחלפו שלושה ראשי ממשלה, שלושה שרי אוצר ושלושה ממונים על השכר. כשאין רציפות שלטונית יש בעיה גדולה. לפני שנתיים, כשאהוד אולמרט היה שר אוצר, סיכמנו את נושא חוק בנק ישראל החדש. כששר האוצר התחלף, חזרנו לנקודת ההתחלה. ככה אי אפשר לנהל מערכת. אחד הוויכוחים הקשים שהיו לי עם האוצר היה כשהם טענו 'לא מעניין אותנו כמה זמן ייקח עד שנגיע להסכם איתכם'. את זה לא יכולתי לקבל. לנו היה חשוב שייגמר ולא היה חשוב מי גומר. לשמחתי זה נגמר בטוב. איך אני יודע שההסכם טוב? כולם לא מרוצים ממנו".
דנון סבור כי במאבק ששורר כיום על עובדים מקצועיים טובים בין בנק ישראל והמערכת הפיננסית-בנקאית, שכר בכירי בנק ישראל נכון והוגן. במסגרת המו"מ על הסכם השכר החדש בבנק ישראל, כל קיצוצי השכר (גזרות) שהוטלו על עובדי הבנק, החל בקיץ 2005, חלו גם על בכירי הבנק, כולל כל מי שפרשו מהבנק החל בקיץ 2005. נושא החזרת הכספים שניתנו שלא כדין, בעיקר לבכירים, מלפני 2005 נמצא כרגע בהליך בוררות של שופט בית הדין לעבודה בירושלים, אייל אברהמי.
הישג נוסף שדנון זוקף לזכותו, הוא הרה-ארגון בבנק. "מדובר בפירוק והרכבה של הבנק מחדש", הוא אומר. "נעשה פה מהלך דרמטי, מהפכה של ממש, שינוי שהבנק לא עבר מאז נוסד ב-54'. הבנק הגדיר את עצמו מחדש - מטרות, יעדים, אסטרטגיה. למדנו ממה שקורה בעולם. הבנקאות המרכזית בעולם עוברת שינויים. בנק ישראל לא היה יכול להישאר מאחור. הבנץ' מרק (נקודת ההתיחסות) שלנו היה הבנקים המרכזים המובילים בעולם".
תחום שעודנו תקוע, הוא חוק בנק ישראל החדש. לדברי דנון "האוצר בזמנו טען כי חוק חדש יהיה רק אחרי שיהיה הסכם שכר בבנק. לפני שנתיים, כשאולמרט היה שר אוצר, החוק היה מוכן. לפני חצי שנה, כשהסכם השכר החדש נחתם, הדיונים חודשו בין צוותי עבודה של הבנק והאוצר. לצערנו, הם לא חודשו מהמקום שבו הם הופסקו לפני שנתיים, אלא התחילו מנקודת ההתחלה.
"כשאני מסתכל על מה שנעשה כאן בשלוש השנים האחרונות", מסכם דנון, "אני עוזב עם המון סיפוק".
דנון: "בכירי בנק ישראל מקבלים שכר ראוי"
מוטי בסוק
5.6.2008 / 9:15