מחקר שנעשה באמצעות טלפונים סלולרים קבע כי אנשים לא נוטים להתרחק יותר מ-32 ק"מ מהבית

החוקרים של נורת'איסטרן השתמשו באנטנות הסלולריות כדי לעקוב אחר אנשים בעלי טלפון סלולרי ומיקומם כל פעם שהם קיבלו או יזמו שיחות והודעות בסלולר, בתקופה של שישה חודשים. בשלב השני עקבו החוקרים אחר 206 טלפונים סלולרים שלהם מתקן איתור. החוקרים עקבו אחר מיקומם בכל שעתיים במשך שבוע.



החוקרים מצאו כי כמעט 75% מהאנשים אחריהם עקבו נשארו ברדיוס של 32 ק"מ מהבית. עוד גילו החוקרים כי כמחצית מהנחקרים שמרו על רדיוס של כ-10 ק"מ מהבית וכי 83% מהנחקרים לא התרחקו יותר מרדיוס של 60 ק"מ מהבית. עם זאת, 3% מהנחקרים יצאו באופן קבוע מרדיוס של 320 ק"מ מהבית. 1% מהנחקרים יצא באופן קבוע מרדיוס של 1,000 ק"מ מהבית.



החוקרים סירבו לפרט היכן ערכו את המחקר, ורק הסכימו לתאר את האזור כמדינה מתועשת. המחקר התבסס על רשומות טלפון סלולרי של חברה פרטית, אשר את שמה סירבו החוקרים לגלות.



המחקר פתח את הדלת למעקב אחר בני אדם לצורכים מדעיים והוא לכד את תשומת ליבם של מומחים הטוענים כי הוא פוגע בזכויות הפרטיות. "זהו צעד חדש עבור המדע", אמר אחד ממחברי המחקר, אלברט לאסלו ברבאסי, מנהל מרכז המחקר הרשתי המתקדם באוניברסיטת נורת'ראיסטרן, והוסיף: "לראשונה ניתנה לנו ההזדמנות לעקוב באופן אובייקטיווי אחר תחומים ספציפיים בהתנהגות האנושית".



"מחקר שכזה, שנעשה ללא אישור הנחקרים, היה בלתי חוקי לבצע בארה"ב", אמר רוב קני, דובר הנציבות התקשורת הפדרלית (FCC). מעקב מאושר על ידי הנחקרים, לעומת זאת, הוא חוקי ואפילו מספר חברות סלולר בארה"ב מציעות אותו בין שירותיה.



ברבאסי טען כי לא התייעץ עם גורמים אתיים לפני עריכת המחקר. ארתור קפלן, מרצה לתורת המידות באוניברסיטת פנסילבניה, מתח ביקורת על המחקר. "המחקר צריך להדליק נורות אדומות בנוגע לפרטיות ואמון", אמר קפלן.