האם קניית הדולרים של האוצר יכולה לשנות את מגמת התחזקותו של השקל?

נזכיר כי בנק ישראל לא הצליח לשנות את מגמת שער החליפין וזאת, לדעתנו, כיוון שהוא לא ביצע פעולות ריאליות אלא מוניטאריות בלבד. האם האוצר, שנזכיר כי אסור לו להתערב במסחר במט"ח, מתוך כוונה לשנות את שער החליפין, יצליח במה שבנק ישראל לא הצליח?
רוב הסיכויים שלא!
גם האוצר לא משנה למעשה יותר מדי את הפעילות הריאלית ורוב המהלך הזה הוא מוניטארי גם כן.



כפי שהוזכר, לאוצר אסור בכלל להתערב בשוק המט"ח על מנת להביא לשינוי שער החליפין, והוא גם לא טוען שזאת הייתה כוונתו.
האם קניית הדולרים של האוצר יכולה לשנות את מגמת התחזקותו של השקל?
לא. במידה ושאר המשתנים נשארו דומים המגמה לא תשתנה. אך יש לזכור שבמקביל היו השבוע בעולם עוד מספר התפתחויות בשוק המט"ח, בניהם נאום ברננקי, שהעלה את הציפיות למדיניות מוניטארית מרוסנת בארה"ב.



האם הקטנת החוב יכולה להשפיע מצידה על שער החליפין?
על פניו נראה שקניית הדולרים תחליש את השקל, אך למעשה היא גוררת גם תהליכים נוספים שיכולים דווקא להביא להתחזקותו:
1. הורדת יחס החוב תוצר תעלה את דירוג החוב של ישראל, תוריד את רמת הריביות שישראל תשלם על החוב ולכן תביא לירידה מתמשכת בהוצאה של ישראל במט"ח. לכן יכולה דווקא להביא להתחזקות נוספת של השקל.
2. אם פעילות האוצר הינה במסגרת צמצום יחס החוב תוצר שעליו הצהיר אין כאן למעשה שום חדשה ושוק משוכלל לא יגיב לידיעה כזאת בהפתעה. כלומר, הקנייה כבר מגולמת רובה בשווקים.
שאלה נוספת היא כיצד יממן האוצר את הקטנת החוב החיצוני. האם על ידי הגדלת החוב המקומי או על ידי הקטנת ההוצאות הציבוריות?
כל דרך מימון תגרור השפעות אחרות.



נכתב על ידי מערך ההשקעות והמחקר של כלל פיננסים



לזירת היועצים