עקב זיהום רדיו-אקטיבי ממפעל נשק גרעיני בארה"ב: דאו כמיקל ובואינג נקנסו ב-926 מיליון דולר

סיום המשפט בא 18 שנים אחרי הגשת תביעה ייצוגית, בשם כ-12 אלף תובעים, נגד דאו ורוקוול. זאת, לאחר שפלוטוניום ממפעל של שתי החברות גרם לזיהום שכונות מגורים הסמוכות למפעל, תוך סיכון בריאות התושבים ופגיעה בשווי בתיהם.



דאו כבר הודיעה על כוונתה לערער על גזר הדין, ובואינג ודאו כאחת טוענות כי משרד האנרגיה האמריקאי הוא שצריך לשאת בתשלום הפיצויים, משום שהחברות שימשו כקבלני משנה שלו.



מפעל רוקי פלטס (Rocky Flats), הממוקם כ-25 ק"מ מהעיר דנוור, הופעל על ידי דאו בשנים 1953-1975, ועל ידי קבלנית הציוד הבטחוני רוקוול מאז ועד סגירתו בשנת 1994. המפעל, אשר עסק בייצור רכיבים מפלוטוניום לטילים גרעיניים של צבא ארה"ב, סבל משריפות, דליפות מציוד ובקרה רופפת על אחסון, ועקב גרם נרשמו דליפות משמעותיות של פלוטוניום וחומרים רדיו-אקטיביים אחרים מהמפעל. בשנת 1989 פשטו אנשי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב על המפעל במסגרת חקירת הנזק הסביבתי שגרם, אשר הובילה לבסוף לסגירת המפעל.



זו אינה הפעם הראשונה בה מעורבת דאו כמיקל בפרשה הקשורה לזיהום סביבתי של מפעליה.
דאו היתה אחראית לייצור נפאלם ואייג'נט אורנג', שגרמו למיליוני וייטנאמים לבעיות רפואיות ולמומים קשים בתינוקות. החברה ייצרה גם את חומר ההדברה DBCP, שגרם לעקרות של מאות חקלאים באמריקה. אפילו האדמה סביב מטה דאו במדינת מישיגן בארה"ב - רוויה ברעל דיוקסין.



כמו כן, האסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה אירע במפעל של יצרנית חומרי ההדברה יוניון קרבייד, שאותה רכשה דאו בתחילת העשור. בליל ה-3 בדצמבר 1984 התרחשה תקלה במפעל של יוניון קרבייד בעיר ההודית בופאל. בשעה שמרבית תושבי בופאל נמו במיטותיהם, עטף ענן לבן ורעיל את העיר וגרם לאלפים מתושביה להיחנק למוות. נשים הרות דיממו בעת שהפילו את עובריהן תוך כדי בריחה לאחר שרחמיהן נפתחו בעקבות החשיפה לגז הרעיל. מאות נרמסו למוות בעת הבריחה המבוהלת בסמטאות הצרות של העיר. לפי הערכת יוניון קרבייד, כ-3,800 בני אדם מתו כתוצאה מהאסון. עובדי עיריית בופאל, לעומת זאת, דיווחו על יותר מ-15 אלף גופות.



תושבי בופאל ממשיכים למות כתוצאה מנזקי האסון עד היום. מדי חודש מתים בעיר 30-15 בני אדם בעקבות סיבוכים שנגרמו מחשיפתם לגז הרעיל, ומספר האנשים שמתו מאז האסון עולה כעת על 22 אלף. למעלה מ-150 אלף בני אדם עדיין סובלים מהשפעותיו; 50 אלף מהם אינם מסוגלים לעבוד למחייתם ושרידי עופרת וכספית עדיין נמצאים בחלב אמהות בעיר.



אולם גם בחלוף כמעט 24 שנים מהאסון, ממשיכה דאו לעמוד בסירובה ליטול אחריות לאסון בופאל בטענה כי התרחש לפני שרכשה את יוניון קרבייד. לפני כארבע שנים, הגדילה דאו לעשות כאשר טענה כי "הדבר החשוב מכל הוא שבעלי המניות שלנו לא יספגו שום הפסדים. האחריות היחידה שלנו היא לבעלי המניות, ולא נשנה גישה זו אלא אם כן נחויב לכך על פי חוק".