מתחת לשולחן במזומן

עדותו של איש העסקים האמריקאי מוריס טלנסקי, שמסר בשבוע שעבר בבית המשפט פרטים מביכים על מעטפות המזומנים שהעביר במשך 15 שנה לאהוד אולמרט ואנשיו, הזכירה לכמה עורכי דין בתל אביב פרשה אחרת. עד לפני כמה שנים פעל בתל אביב עו"ד ידוע, שנהג להציע ללקוחותיו לקבל הנחה על תשלום במזומן. ההיגיון מבחינת שני הצדדים היה פשוט: הלקוחות, רובם אנשי צווארון לבן שהסתבכו בחשדות לפלילים, נדרשו לשלם לעורך הדין סכומים גבוהים במיוחד בעבור ייצוגם המשפטי; עורך הדין, מצדו, לא שש לחלוק את הכנסותיו עם אוצר המדינה. כתוצאה מכך עבר הכסף המזומן מיד ליד, בלי שרשויות המס קיבלו עליו דיווח. ההכנסה הלא מדווחת היתה מקור לגאווה בעבורו. "אני אוהב לעבוד ישר", היה מתגאה בשיחות פרטיות העו"ד, שנודע גם באהבתו לחידודי לשון. "ראשי התיבות של המלה ישר הם ירוק, שחור ורחוק - וזה מה שאני מעדיף".

החוקר הפרטי מאיר פלבסקי, שהיה בקשרי עבודה עם אותו עו"ד, זוכר חידוד לשוני נוסף. "הייתי נוכח במעמד שבו הוא דרש מלקוח שכר טרחה של 150 אלף דולר עם קבלות, או 50 אלף דולר מתחת לשולחן ועוד 50 אלף עם קבלות", הוא מספר. "שאלתי אותו איך הוא לא מפחד להיתפס ולאבד את כל עולמו. הוא ענה לי בדרכו האופיינית שזו אינה עבירה שיש עמה קלון, אלא עבירה שיש עמה כבוד. "זה לא שהוא היה אמיץ במיוחד - הוא פשוט הכיר את המערכת היטב. בעבר הסתבך המשרד שבו היה שותף בחשדות להעלמת הכנסות, אבל זה הסתיים בתשלום כופר וכולם המשיכו הלאה בלי שדבק בהם אפילו כתם. עם ההצלחה שלו קשה להתווכח. עובדה שאף-אחד מהלקוחות ששילמו לו בדרך זו לא הלשין עליו, וכולם מרוצים בסופו של דבר".

המקרה של אולמרט הסתיים אחרת. טלנסקי, ששילם בנאמנות במשך עשור וחצי, החליט לפתוח את הפה ו"מכר" את אולמרט בעדותו. גם העו"ד שהוזכר למעלה הבין בשלב מסוים כי מתח את גבולות החוצפה וכיום הוא מתגורר הרחק מישראל ומידם של שלטונות המס. עורך הדין הזה אינו יוצא דופן. מבדיקת MarkerWeek עולה כי קבלת כספים במזומן ואי דיווח עליהם כנדרש בחוק רווחת כיום בכל המגזרים במשק - לא רק בקרב נהגי מוניות ואינסטלטורים, כפי שמקובל לחשוב. רבים ממעלימי ההכנסות הם בעלי מקצועות חופשיים, בהם גם כאלה שאמורים להכיר את החוק מקרוב: עורכי דין ורואי חשבון.

בישראל פועלת תעשייה מפותחת של כסף שחור: הכנסות שאינן מדווחות לשלטונות. התעשייה הזאת מגלגלת סכומים דמיוניים, שגם אנשי מקצוע ותיקים מתקשים לאמוד אותם. ההערכות לגבי היקפה נעות בין כמה מיליארדי שקלים לעשרות מיליארדים בשנה.
השוק השחור מגלגל כסף רב שמקורו בפעילות בלתי חוקית, כמו סמים, זנות והימורים. ואולם חלק ניכר מהכסף השחור הזורם בעורקי המשק הישראלי מקורו בהכנסה לגיטימית לחלוטין, פרי עבודה קשה של בעלי מקצוע - מספרים ועד ספורטאים, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה וגם עורכי דין מהשורה הראשונה. החוק לאיסור הלבנת הון, שנכנס לתוקפו בראשית העשור, מקשה על העברת הכספים דרך בנקים וחברות ביטוח. ואולם בהתאם לכוחות השוק ולא מעט בזכות הראש היהודי שלא מפסיק להמציא שיטות להתחמקות מדיווח על הכנסות, נראה שלכסף המזומן מעולם לא היו ימים טובים יותר.

"כל מי שיכול מעלים הכנסות", אומר עו"ד המתמחה במסים שהיה בעבר בכיר במערך החקירות של רשות המסים. "התפישה המקובלת היא שזה פשע ללא קורבן ולכן זה לגיטימי. במגזרים מסוימים אולי לא מתגאים בזה, אבל בהזדמנות הראשונה שבה מישהו מציע לשלם במזומן מסכימים מיד ונותנים הנחה משמעותית. "כל אחד לפי יכולתו ולפי צרכיו. לפעמים מדובר במאות שקלים ולפעמים במאות אלפים. כשמביאים בחשבון שכמעט כל אחד מאתנו היה שותף מצד כזה או אחר לעסקה במזומן שמטרתה היתה התחמקות מדיווח ומתשלום מס, ניתן להבין את היקף הנזק לחברה כולה".

הנתונים שבידי רשות המסים יכולים להעיד על היקף התופעה. ב-2007 ערכה הרשות כ-25 אלף ביקורות פתע בעסקים, וב-19% מהן התגלו ליקויים מהותיים בניהול הספרים. הנתונים של 2008 דומים מאוד: ב-15% מתוך 11 אלף הביקורות שערכה הרשות מתחילת השנה נמצאו ליקויים מהותיים. מאחורי המונח היבש "ליקויים מהותיים" מסתתר עולם שלם של תשלומים במזומן והכנסות שלא נרשמו והתגלגלו הלאה.

רו"ח אבנר נוקראי, שהיה עד לאחרונה מנהל תחום חקירות ארצי במס ההכנסה, מסביר: "בכל שנה נערכות ביקורות בקרב כ-2% מאוכלוסיית הנישומים, ובעקבותיהן נגבים כ-2.5 מיליארד שקל נוספים. יש לזכור שהבדיקות אינן אקראיות, אלא ממוקדות במגזרים החשודים בדיווח חסר. למרות זאת, גם אם נבצע הערכה זהירה שמתבססת על כמחצית משיעור ההעלמות שנחשפות בביקורות, נוכל להניח כי היקף ההכנסות הבלתי מדווחות בישראל הוא כ-50 מיליארד שקל בקרב כל האוכלוסייה".

כל העוסקים בתחום העלמות המס - וגם בעלי עסקים ומקצועות חופשיים שהתראיינו לכתבה זו - מסכימים כי אין מגזר שלא מתבצעת בו העלמת הכנסות. חלק ניכר מההעלמות מתבצעות בעסקים העובדים על בסיס מזומן. התופעה נפוצה במיוחד בקרב נותני שירותים בבית הלקוח, כמו אינסטלטורים, שיפוצניקים, גננים ומורים פרטיים. אלה גובים במזומן מאות עד אלפי שקלים לביקור, וקשה לעקוב אחרי מקורות ההכנסה שלהם. ואולם הכסף הגדול באמת מצוי במגזרים אחרים.

עיון ברשימת כתבי האישום שהוגשו בשנים האחרונות על-ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה מגלה עד כמה נפוצה תופעת העלמת ההכנסות בכל המגזרים. כך למשל, בשנה שעברה הורשעה הסקסולוגית ויועצת הזוגיות איריס בר-און בהעלמת הכנסות בסך 1.25 מיליון שקל במשך שלוש שנים. בר-און לא דיווחה על קבלת כספים במזומן בתמורה למתן ייעוץ זוגי, עריכת סדנאות, הרצאות בכנסים ובאירועים, הגשת תוכניות ברדיו ופעילויות נוספות.

הפסיכולוג אילן דלויה הורשע גם הוא באחרונה על-פי הודאתו בעסקת טיעון. הוא העלים הכנסות בהיקף של 742 אלף שקל, שאותם גבה ממטופליו בלי שרשם קבלות. דלויה דיווח באותה תקופה על הכנסה נאה של 1.2 מיליון שקל, שעליה שילם מס כנדרש. ואולם במקביל הוא ניהל שני חשבונות בנק סמויים, שאליהם העביר את הכסף המזומן ומשך אותו בהתאם לצרכיו.

בדצמבר האחרון הוגש לבית משפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד ירון אלון ודורון גרינפטר, שני מושבניקים שבבעלותם בית אריזה לתפוחי אדמה במושב גבעת חן. בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) נטען כי במשך שלוש שנים העלימו השניים הכנסות של כ-13 מיליון שקל במזומן ממכירת תפוחי אדמה שגידלו, מיינו וארזו. הם הסתירו את המיליונים באמצעות זיוף פשוט של תעודות משלוח וגילגלו אותם הלאה "לנותני שירותים שונים או לצורך תשלום משכורות במזומן לעובדי החברה, מעבר לתלוש השכר שקיבלו", כפי שמתאר כתב האישום.

בנובמבר האחרון עצרו חוקרי מס הכנסה את יעקב נומה, בעל משרד השידוכים "רנדוו היכרויות" מתל אביב, שעסק בשידוך בין גברים ישראלים לכלות מיובאות מאוקראינה. מבקשת המעצר של נומה ואביו עולה כי השדכן גילגל מיליוני שקלים שאותם קיבל במזומן. בין השאר, הוא הפקיד כ-2.5 מיליון שקל שעליהם לא דיווח בחשבונות בנק שפתח האב.

שיתוף פעולה בין אב לבנו היה על-פי החשד גם במקרה של שרגא רובין מקרית מוצקין, בעל החברה "אשכולות הדרכה וייעוץ", שערך עם בנו דוד קורסים מקצועיים ובמשך שש שנים דיווח על הכנסה של עשרות אלפי שקלים בעוד שבפועל גבה מאות אלפים. בסך הכל השמיטו לכאורה השניים מדיווחיהם למס הכנסה 1.2 מיליון שקל שהתקבלו מלקוחותיהם במשך השנים.

העלמת הכנסות לא תמיד מונעת רק מטעמי תאוות מזומנים. "בעליהם של עסקים וחברות שנקלעו למשבר מעדיפים פעמים רבות להפחית הכנסות מדווחות כדי לשלם פחות מס - ובהפרש הם מנסים להחזיר חובות", מספר עורך דין המתמחה בתיקי פירוק. "הבעיה היא שלפעמים המצב רק מחמיר ואז מופיעים אנשי השוק האפור שמציעים הלוואות. כדי להחזיר את ההלוואות האלה צריך הרבה כסף - שמגיע בדרך כלל מהעלמת הכנסות נוספת. כשמס הכנסה מבחין בכך זה בדרך כלל כבר מאוחר מדי". כך קרה לספר יגאל סהר מנתניה, שנעצר במארס בחשד כי העלים הכנסות בסך כ-1.5 מיליון שקל. חוקרי מס הכנסה עצרו את סהר לאחר שבביקורת שנערכה בבית הספר למקצועות הספרות שבבעלותו נמצאו הפרשים גדולים בין הסכומים הרשומים לבין הפקדות ומשיכות שביצע מחשבונות הבנק שלו. נמצאו גם צ'קים בסכומים גבוהים שלא הוצאו בעבורם חשבוניות. על-פי בקשת המעצר הסביר סהר לחוקרים שעקב קשיים בעסק נאלץ ללוות כספים בשוק האפור.

"קופות המזומנים של עסקים במשבר הן הבנזין של תעשיית השוק האפור", מסכים פלבסקי. "ענף החניונים, שבו עובדים על בסיס מזומן, הוא דוגמה טובה. בעבר נשכרתי כדי לגלות כיצד קורה שבעל אחד החניונים העמוסים בתל אביב מדווח על הכנסות נמוכות. "לאחר תצפיות גיליתי שהוא מפעיל 10 עמדות תשלום אך מדווח על הכנסותיהן של שמונה בלבד. את ההכנסות של השתיים הנותרות הוא היה שומר בצד. כדי להסוות את ההעלמה הוא היה דואג שלא לדווח על שני העובדים שישבו באותן עמדות וגם לשרוף את סרטי הקופה. לא מתוחכם במיוחד, אבל עם ההצלחה קשה להתווכח. עם הכספים היה בעל החניון מחזיר חובות שצבר בשוק האפור".

גם תחום הנדל"ן הוא כר נרחב להעלמת הכנסות. כמעט כל מי שרכש דירה מכיר את מנהג פיצול החוזים והתשלומים - חלק כנגד קבלות וחלק במזומן, תמורת הנחה כמובן. "במקרים האלה ההעלמה מתגלגלת במורד שרשרת קבלני המשנה", אומר נוקראי. "הקבלן צובר לעצמו קופת מזומנים לא רשומה, שממנה הוא משלם לנותני שירותים אשר משלמים גם הם במזומן לפועלים ובעבור החומרים והדלק. "בממוצע, על כל דירה משולמים עשרות אלפי דולרים מתחת לשולחן - והמכפלות הן עצומות. אם נשאר כסף יש עוד הרבה דרכים להוציא אותו בלי להותיר עקבות - מרכישת קרקע שבמקרים רבות נעשית גם היא בתשלום מפוצל ועד רכישת מכוניות יוקרה ביבוא אישי".

לדברי נוקראי, חיבתם של הישראלים לסמלי סטטוס הפילה לא מעט קבלנים שהעלימו הכנסות. עדות לכמות המזומנים שהחליפה ידיים בענף מכוניות היוקרה בלי דיווח לשלטונות מספקת חקירת מס הכנסה המתנהלת בשבועות האחרונים נגד שי זגה ומאיר בן צור - שניים מבעלי חברת הינומה מוטורס, המתמחה ביבוא אישי של מכוניות יוקרה. במסמכים שהגישו חוקרי מס הכנסה לבית המשפט לפני כשבועיים הוצגו ממצאי ביקורת שנערכה בספרי השותפות ובחשבונות הבנק של הינומה. מהמסמכים עולה כי העסק ביצע עסקות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה, בעוד שלשלטונות המס דווח על רווחים של כ-100 אלף שקל בשנה, ובחלק מהשנים אף פחות מכך. לפי החשד, עסקות רבות, חלקן בהיקף של מאות אלפי שקלים, בוצעו במזומן ולא דווחו לרשות המסים. בחקירה תושאלו גם עשרות רוכשים של מכוניות יוקרה, שחלקם התקשו ודאי להסביר כיצד מימנו את הרכישה ומדוע ביצעו עסקות במזומן.

עם העלייה במספרם של עורכי הדין בשנים האחרונות התרבו גם המקרים שבהם נתפסו עורכי דין שנמנעו מדיווח על הכנסות בשיטות מגוונות. בחלק מהמקרים נגבה תשלום במזומן אך דווח על חלק מההכנסה בלבד, ובמקרים אחרים - בעיקר כשהלקוחות היו בעלי מקצועות חופשיים - התבצע סחר חליפין. כך למשל, עו"ד יכול לגבות את שכר הטרחה שלו בצורת רכב שכור או חכור שמחזיקה בעבורו חברה שהוא מספק לה שירותים. הוא גם יכול לשלוח את בני משפחתו לטיפולי שיניים בשווי עשרות אלפי שקלים אצל רופא שהוא גם לקוח, או לסעוד חינם במסעדה שהוא מעניק לה שירותים משפטיים. החוק קובע כי שני הצדדים צריכים להוציא חשבוניות ולדווח על הכנסותיהם, אבל כאן מדובר בתחום אפור שהרשויות כמעט אינן מצליחות להגיע אליו.

"קל יותר לבצע את זה עם עו"ד שעמו עובדים במשך עשרות שנים, ומערכת היחסים אתו קרובה ממילא", אומר עו"ד ותיק. "במרבית המקרים זה מובן מאליו ובמקרים אחרים יש לעו"ד שיטות לרמוז בלי להסתבך כמה היה רוצה לקבל במזומן. אני מכיר מקרים שבהם רושמים עורכי הדין את הסכום על פתקה ומראים אותה ללא מלים ללקוח, כדי שלא יוקלטו כשהם מציעים להעלים הכנסה. הדבר האחרון שעו"ד צריך הוא לקוח שיתפוס אותו במקום רגיש עם מידע מהסוג הזה". עורכי דין אחרים, שהתקנאו כנראה בלקוחותיהם העשירים, הרחיבו את תחום העיסוק שלהם ומספקים גם שירותי תיווך, סחר במקרקעין ואפילו קבלנות בניין. בית משפט השלום ברחובות גזר בחודש שעבר שנתיים מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס בסך 240 אלף שקל על יעקב שמואל קרקובר, עו"ד ונוטריון מרחובות. קרקובר, המתמחה יותר מ-20 שנה בדיני מקרקעין, הורשע בשורה של עבירות מס, שבהן עבירות על פקודת מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין. הוא הורשע בהעלמת הכנסות שהיו לו מעיסוק בקבלנות בניין - שעליו לא דיווח לפקיד השומה - וממכירת דירות בסכום כולל של כ-5 מיליון שקל בשנים 1998-2002. עמית אחר למקצוע, עו"ד יעקב קמינסקי מירושלים המתמחה גם הוא בעסקות מקרקעין, נעצר על-ידי חוקרי מס הכנסה לפני כחודשיים. החוקרים הגיעו אליו לאחר שבמחלקת החקירות במס הכנסה ירושלים התקבל מידע שלפיו מכר כמה דירות בבניין מגוריו בלי שדיווח על כך למס הכנסה ומיסוי מקרקעין.

כל המקרים שפורטו בפסקאות האחרונות הם רק טיפה בים העלמות המס, שרובן אינן נחשפות לעולם. למרבה הצער, רשויות המס כמעט אינן יכולות למנוע כיום את ההעלמות. את משמעות העניין לחברה מיטיבים לנסח בשנים האחרונות בתי המשפט בגזרי דין של מורשעים בהעלמות מס. באחד מאותם גזרי דין כתבה השופטת אילתה זיסקינד: "תשלום מס הוא אמצעי הכרחי לקיומה של חברה תקינה - וחובותיהם של הנישומים שמתחמקים מתשלום המס מטילים נטל כבד על כתפי האזרחים התמימים שמשלמים מס, ומונעים מחברה תקינה לקיים ולתכנן עצמה כראוי. נטל המס נופל על שכמם של האזרחים המשלמים והחפים מפשע. לפיכך העלמת המס או אי תשלומו במועד, כאשר כספים אלה נותרים בכיסי מבצעי העבירות, כמוהם כשליחת ידם של הנאשמים ברכוש הציבור ופרטיו".

ואולם למרות המיתון שנותן אותותיו בתקופה האחרונה - ואולי בגללו - לא צפויות העלמות המס להיעלם בקרוב מהנוף הישראלי. מרבית המעלימים יעדיפו להמשיך במעשיהם ובמקביל לתרום לצדקה כדי לעזור לשכבות החלשות שייפגעו מהמיתון. אחרי הכל, למרק את המצפון הרבה יותר קל מאשר לוותר על מזומנים שלא צריך לחלוק עם אף-אחד.

חלק מהמידע המוביל את שלטונות המס לגילוי העלמת הכנסות זורם דרך ערוצי המידע האנונימיים, שפועלים כבר שנים וזכו לכינוי "המלשינון". הערוץ הפעיל ביותר הוא "הקו האדום" באתר האינטרנט של רשות המסים, שלפי נתוני הרשות מגיעות אליו מאות פניות רלוונטיות בשנה בתחומי מע"מ ומס הכנסה. ברשות מקפידים להדגיש שהמלשינון הוא לא מקור המידע היחיד - ובוודאי לא העיקרי - שעליו הם מסתמכים במלחמתם בעברייני מס. ניתוח מאפייני הפניות במשך השנים מגלה תופעה חברתית מעניינת: רובן המוחלט - יותר מ-80% - מועבר לרשות על-ידי נשים. חלקן נשואות למעלים המס ומחליטות לנקום בו לאחר שגילו כי הוא בוגד בהן, או כחלק מהליך גירושין שבו הן מעוניינות לזכות במחצית מהכספים. חלקן הן מאהבות מתוסכלות שנהנו מתומך נדיב, עד שיום אחד החליט הגבר להפסיק את הזרמת הכספים וזכה בתמורה בהלשנה.

"לפעמים מדובר באזרחים מהשורה שקיבלו שירות גרוע ובתסכולם מספרים לנו ששילמו במזומן, או בסכסוכי שכנים שיודעים את הכל ורצים לספר", אומר בכיר במערך המודיעין של רשות המסים. "לצערי, מעטים המקרים שבהם מישהו מוסר לנו מידע ללא מניע, סתם מתוך כבוד לחוק". מניע נוסף למסירת מידע על מעלימי מס הוא הסכמי תגמולים. מדובר בהעברת מידע תמורת חלק מהסכום שייתפס בזכות המידע. לא מעט חוקרים פרטיים העוסקים בחקירות כלכליות בעבור לקוחות שאינם מעוניינים להיחשף מעבירים את המידע, וחותמים עם אנשי הרשות על הסכם שלפיו הם מקבלים אחוזים".

סגן מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, הממונה על אכיפת גבייה, חקירות ומודיעין באגפי מס הכנסה ומע"מ, מרוצה מכך שבשנים האחרונות החמירו בתי המשפט את הענישה של מעלימי הכנסות. לדבריו, "בשל מגבלות כוח אדם ותקציבים לא מעט מיכולת ההרתעה שלנו נגזרת מחומרת הענישה. גם העלייה במספר האנשים שבוחרים בהליך של 'גילוי מרצון' (בו מוסר הנישום פרטים על הכנסות שאותן לא כלל בדו"חותיו - ג"ל) מראה שההרתעה שלנו גדלה. אנשים מעדיפים לבוא ולהודות בעצמם במקום להסתבך אתנו". ארבלי מסרב לומר מהו המגזר המוביל בהעלמת הכנסות במשק הישראלי. "אנחנו נתקלים בתופעה בכל החתכים של האוכלוסייה ובכל המגזרים, ומטפלים בכל העלמת הכנסות קטנה כגדולה", הוא אומר. "יש מגזרים שבהם הפיתוי הוא גדול, כמו שוק המכוניות המשומשות, שוק החלפים לרכב וכמובן - נותני השירותים בבית.

"במקצועות של צווארון לבן אנחנו נתקלים פחות בתופעה ופועלים על-פי מידע ספציפי שמתקבל באמצעים מודיעיניים. עורכי הדין ורואי החשבון שאנו מקבלים לגביהם דיווחים מסייעים בדרך כלל לאדם אחר בהעלמת מס. במקרים נדירים יותר הם מעלימים הכנסות בעצמם. במקרים כאלה אנחנו תמיד מטפלים בחומרה כי אנחנו רואים בבעלי מקצועות אלה נאמנים שלנו. "בשנה האחרונה ערכנו מבצעים בענף המתכות ובענף הדלק, לאחר שהצטבר אצלנו מידע על העלמת הכנסות בהיקפים גדולים במגזרים אלה. בעבר טיפלנו בסוחרי זהב ויהלומים שנהגו לעבוד על בסיס מזומן ולהעלים הכנסות. בשאר המגזרים אנחנו מטפלים באופן שוטף, ועורכים מבצעים במגזרים או באזורים גיאוגרפיים מסוימים משיקולי הרתעה". לדברי ארבלי, בכל שנה מעבירה רשות המסים לפרקליטות כ-650 תיקים העוסקים בליקויים מהותיים בדיווח על הכנסה. מספרן של העבירות הטכניות גדול בהרבה - 5,500-6,000 מקרים בשנה. אנשי מע"מ חושפים מדי שנה הרבה מקרים של שימוש בחשבוניות פיקטיוויות לצורכי הגדלת הוצאות או הלבנת הכנסות שלא דווחו.
"בסך הכל אנחנו מצליחים להחזיר שומות בהיקף 3-4 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מתפיסת הכנסות שלא דווחו", אומר ארבלי. "קשה להעריך במדויק, אבל אני יכול להניח שהמחזור האמיתי של ההכנסות הלא מדווחות יכול להגיע לפי שניים מהסכום הזה מדי שנה