פרשת הלבנת ההון: פועלים עשוי להקנס במיליונים

בנק ישראל שוקל להקים ועדת עיצומים לתאגידים בנקאיים, שתטיל קנס כספי של מיליוני שקלים על בנק הפועלים בגין ההפרות בפרשת הלבנת ההון בסניף הירקון בתל אביב - כך נודע ל-TheMarker. בשבוע שעבר נפתח בבית המשפט המחוזי בתל אביב משפט ההוכחות היחיד בפרשה עד כה, נגד שני פקידי בנק, ראשי הדסק הצרפתי בסניף, ושלושה לקוחות. עדיין לא הוחלט אם להעמיד לדין לקוחות נוספים כגון ארקדי גאידמק ופקידי בנק נוספים.

זה כמה חודשים מגבש בנק ישראל מסמך המטיל עיצום כספי נגד בנק הפועלים לפי החוק לאיסור הלבנת הון. רק באחרונה הושלמה הטיוטה והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, אמור לחתום עליה בקרוב. ועדת העיצומים מורכבת מראש הוועדה, המפקח על הבנקים, נציג נוסף של לשכת המפקח ונציג של הרשות לאיסור הלבנת הון. בסמכות הוועדה להטיל קנסות על תאגידים בנקאיים בגין הפרות של החוק לאיסור הלבנת הון, ושל צווים ותקנות שהוצאו מכוחו.

גורמים מקורבים לנושא הכחישו אמש כי הוגשה בקשה לוועדת העיצומים ואמרו כי הנושא מתעכב משום שחקירת המשטרה טרם הסתיימה ולא ניתן להשתמש עדיין בחומר החקירה שנאסף. לפני פחות משנה הוטל עיצום בסך 425 אלף שקל על בנק לאומי, ואילו בתחילת 2008 הוטלו על הבנק הבינלאומי עיצומים בסך 3.5 מיליון שקל. בכיר במערכת האכיפה העריך כי העיצומים על כל ההפרות של סניף הירקון יכולים להצטבר למיליוני שקלים. "כך מקובל באירופה ובארה"ב. שם האכיפה היא באמצעות ועדות עיצומים". לדבריו, הבנקאים נתפשים כנאמנים המדווחים על תנועות הדרושות דיווח ויש לנקוט נגדם סנקציה פלילית רק אם חברו לביצוע העברייני.

חקירת הלבנת ההון בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון נפתחה בתחילת 2005 ברעש תקשורתי גדול. עובדי בנק ולקוחות נחקרו. מאות מיליוני שקלים הוקפאו. ואולם, התחושה הציבורית היתה שהחקירה לא התגבשה לשרשרת כתבי האישום המצופה. הפרקליטות שיחררה לקוחות תושבי חוץ מדין פלילי בתמורה לעשרות מיליוני שקלים ששילשלו הלקוחות לקופת המדינה.
במקביל לחקירה של היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות ופשיעה חמורה (יאחב"ל) והליווי של פרקליטות מיסוי וכלכלה, עסק המפקח על הבנקים בביקורת על התנהלות הבנק. בבדיקה אותרו שלוש קבוצות של הפרות: אי זיהוי לקוחות באופן הנדרש, אי דיווח מתאים לרשות לאיסור הלבנת הון וכשלים במעקב אחר חשבונות בסיכון גבוה. חשבונות אלה יכולים להיות חשבונות של אדם בכיר ממדינה זרה, חשבונות שבהם כספים זורמים ממדינות המוגדרות בעלות סיכון גבוה או חשבונות שאין לגביהם מספיק פרטים על מהות העסקים.