חברת פ.ק. ליין, שבבעלות היזם והמנכ"ל ויקטור קצלי, מייצרת מכונות לייצור אריזות בעיקר לשוק המזון, ובין לקוחותיה בישראל נמנות חברות המזון הגדולות במדינה. בימים אלה מקימה החברה את מערך מכונות האריזה למחלבה גדולה בסנט פטרסבורג.
קצלי ניסה את מזלו ברוסיה כבר ב-96', אך נכשל והחליט לפנות לשווקים אחרים כמו ארה"ב, אוסטרליה ואירופה. "אחת הבעיות העיקריות היתה סירוב של הבנקים בישראל לקבל ערבויות מבנקים רוסיים", אומר ביידל, סמנכ"ל החברה. "כיום הערבויות של הבנקים המוכרים ברוסיה מתקבלות בישראל בלי בעיה".
חוסר האמון בבנקים הרוסיים היא רק אחת מהבעיות אתן מתמודדים היזמים. ישראל לוין, בעל חברת אלישך לתכנון וניהול פרויקטים בתחום הביוטכנולוגיה, פועל ברוסיה מ-98' ומקים בימים אלה מפעל לייצור תרופות במוסקווה. לוין מספר כי בתחילת דרכו, חשב שמוצאו הרוסי יקנה לו יתרון: "חשבתי שהכרת השפה והמנטליות תאפשר לי לפעול לבד, אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי סיכוי. הרוסים מוכנים לעבוד רק עם מישהו משלהם", הוא אומר בנחרצות. "בלי פרטנר מקומי, אין לך מה לחפש ברוסיה".
משברים ועיכובים
לוין, תושב עומר, עלה לישראל מברית המועצות לפני 34 שנים. הוא נחשף לשוק הרוסי כשעבד בקופת חולים כללית כמנהל מחלקת בתי חולים, ואירח במסגרת תפקידו משלחות מרוסיה. "ראיתי את ההתפתחויות בשוק הרוסי וחשבתי שיש שם פוטנציאל גדול במיוחד בתחום ייצור התרופות", הוא מספר. "חברות התרופות ברוסיה הן ברמת ייצור נמוכה יחסית לחברות הישראליות. החלטתי להתפטר ולהקים חברה עצמאית". כיום החברה שבבעלותו מעסיקה 22 עובדים ישראלים, רובם מהנדסים מתחום הביוטכנולוגיה, ומשרדיה ממוקמים בתל אביב ובבאר שבע.
כדי להתחיל לפעול בשוק הרוסי גייס לוין ב-98' משקיע ישראלי, ולאחר שנוכח כי ללא שותף מקומי לא יוכל להתקדם, גייס גם משקיע רוסי. ב-99' זכה לוין במשותף עם שלוש חברות מקומיות במכרז ממשלתי להקמת המפעל לייצור תרופות הפלסמה בתקציב של 413 מיליון דולר. לוין ושותפיו השקיעו 2 מיליון דולר. "התוכנית המקורית היתה לספק את הטכנולוגיה הדרושה לייצור התרופות, אך הרוסים הבהירו כי אם אני רוצה לזכות בפרויקט עלי להיות מעורב גם בהקמת המפעל", אמר. עקב משברים פיננסיים במשק הרוסי ועיכובים שונים, הפרויקט יצא לדרך רק ב-2002. "אם לא הייתי מגייס משקיעים לא הייתי שורד את השנים האלה", אומר לוין.
גם ביידל הבין שללא מעורבות של איש מקומי עסקיו לא יתקדמו, ושכר את שירותיו של דילר המתוגמל באמצעות עמלות. אותו דילר מנהל עבור החברה את המגעים עם גורמי הממשל והעסקים המקומיים.
עובד שתפקידו לטפל בביורוקרטיה
בעיה נוספת שעומדת מול היזם ברוסיה היא הביורוקרטיה. "הביורוקרטיה בישראל, שאנחנו כל כך אוהבים להתלונן עליה, היא משחק ילדים לעומת הביורוקרטיה הרוסית", אומר ביידל. "ההתמודדות אתה הוא מקצוע בפני עצמו. מדובר באלפי טפסים מסוגים שונים, שצריך לדעת למלא בדיוק כפי שהם רוצים".
אחד הגופים הידועים בביורוקרטיה הדרקונית שלו הוא מכון התקנים הרוסי. "מעבר לתהליכים הביורוקרטיים הארוכים שעברנו, שילמנו להם 5,000-8,000 דולר כדי שהמכונות יקבלו את אישורם. אם מדובר ביזם קטן שמקדם פרויקט אחד בלבד, כדאי לבדוק מראש אם משתלם לו להשקיע סכומים כאלה", מזהיר ביידל.
גם לוין נתקל בקשיים מול הביורוקרטיה הרוסית, ולטענתו, "מה שעוצר את רוסיה כיום זו הביורוקרטיה, לא המצב הכלכלי". הפתרון שלו הוא העסקת עובד רוסי במשרה מלאה, שתפקידו היחיד הוא התמודדות עם התהליכים הביורוקרטיים.
אותה ביורוקרטיה מתישה מחייבת לא רק הקדשת זמן, אלא גם כסף. השניים מציינים כי תשלומי שוחד הם חלק מההוויה העסקית, אך לוין מדגיש כי "בזה מטפלים הפרטנרים הרוסים, לא אנחנו".
האם הם מרוצים מהצעד? לוין וביידל טוענים כי הצמיחה בכלכלה הרוסית ניכרת, והעובדה שהצליחו להוציא לפועל את הפרויקטים שלהם מעידה על שינוי בגישה הרוסית. אך גם כאן יש הסתייגות: "הצמיחה מאפיינת רק את הערים המרכזיות ברוסיה", אומר ביידל. "אני ממליץ ליזמים לא להתקרב לפריפריה".
היכן שהשקיפות נעצרת
באחרונה ביקרה בישראל מושלת סנט פטרסבורג, ולנטינה מטוויינקו, אחת הנשים החזקות ברוסיה שנחשבת מקורבת לנשיא לשעבר ולדימיר פוטין. מטוויינקו, שהגיעה לישראל כדי לעודד יזמים ישראלים מתחומי נדל"ן, היי-טק, מדע ותקשורת להשקיע בעירה, הצהירה כי רוסיה בכלל והעיר סנט פטרסבורג בפרט נמצאות בתנופת צמיחה משמעותית, וכי היציבות השלטונית תורמת למגמה זו.
"חברות ההיי-טק הישראליות הן מספר אחת בעולם, ומוצריהן של חברות התרופות הישראליות הן ברמה גבוהה ביותר. אני רוצה לראות את המוצרים האלה על המדפים שלנו", אמרה. "היה חשוב לי במיוחד להגיע לכאן כדי ליצור אמון. אני מודעת לכך שיש חשש בקרב משקיעים בשל חוסר הפתיחות והשקיפות בכלכלה הרוסית, אך אני מצהירה כאן כי אנחנו נוקטים בגישה אחרת, ונגביר את השקיפות כך שהמשקיעים לא יחששו". הצהרה זו, אגב, לא בדיוק מתיישבת עם טענות היזמים בדבר חוסר שיתוף פעולה אתם ללא פרטנר רוסי.
התנהלותה של מטוויינקו מדגימה את הדואליות הרוסית באופן הטוב ביותר. ב-2007 דווח כי נפלה קורבן לניסיון התנקשות, אך כאשר היא נשאלת על כך היא מסרבת לפרט. "אני מאשרת שאכן היה ניסיון כזה. מדובר באנשים שרצונם לערער את היציבות ברוסיה", היא אומרת בלקוניות. "רשויות האכיפה מטפלות בהם ואני מרגישה בטוחה". קשה לתאר כי במדינה דמוקרטית הנוהגת בשקיפות, ובה פרטים על ניסיון התנקשות באישיות כה בכירה, יישארו עמומים במשך זמן כה רב.
למרות הביורוקרטיה והקשיים: להצליח בסנט פטסבורג
רננה מור
8.6.2008 / 9:49