וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חינוך משלים: 10 עצות כיצד ללמד את ילדיכם מהו כסף

עמי גינזבורג

8.6.2008 / 12:33

הורים רבים לא אוהבים לדבר עם ילדיהם על הסוגיה. כסף וחינוך, באופן מסורתי לא הולכים יחד. זווית אחרת ואפשרויות לרווח כפול

"כסף לא גדל על העצים" - כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה מהוריכם כשהייתם קטנים? כמה פעמים דיברו אתכם ההורים על כסף וסיפרו לכם איך אפשר להשיגו, איך שומרים עליו ואיך עושים ממנו עוד כסף? הורים רבים לא אוהבים לדבר עם ילדיהם על הסוגיה. אולי משום שהם לא יודעים מה לומר, אולי משום שגם אתם לא דיברו על כסף כשהיו קטנים, ואולי משום שהם חושבים שעם ילדים לא צריך לדבר על דברים כאלה.

מומחים רבים לכלכלת הבית והמשפחה חושבים שזו טעות. לדעתם, ילדים צריכים להתחיל ללמוד על משמעות הכסף כבר מגיל צעיר. הם חושבים שאלה שיעורים שאפשר להתחיל בהם בגיל שבו הילד לומד לספור. שיעורים על כסף יכולים להיות מהנים לילדים וגם למתבגרים. הם יכולים ללמד ילדים על המשמעויות של קבלת החלטות ושל משאבים מוגבלים ועל הרווח שניתן להפיק מדחיית סיפוקים. ילדים שמקבלים דמי כיס במועדים קבועים יצטרכו להחליט אם הם רוצים לחסוך אותם או להשתמש בהם מיד. הם ילמדו, למשל, כיצד לממן בעצמם קנייה של צעצוע יקר, וההבנה הזאת תשרת אותם לאורך כל חייהם. באינטרנט ניתן למצוא אתרים ומאמרים רבים המספקים עצות בענייני חינוך פיננסי לילדים. הם מראים שאפשר ללמד ילדים על כסף בצורה מהנה. על הרעב להשכלה פיננסית אצל ילדים ומתבגרים ניתן ללמוד גם מההצלחה הגדולה של רב המכר "אבא עשיר, אבא עני" שחיבר רוברט קיוסאקי. קיוסאקי טוען כי הערך העיקרי שאנשים מפיקים מספריו הוא ההבנה שהם זקוקים להשכלה פיננסית. מומחי השקעות טוענים שככל שתתחילו לחסוך ולהשקיע בגיל מוקדם יותר, כך יגדל הסיכוי שלהם להגיע לרווחה כלכלית. בקיצור - אף פעם לא מוקדם מדי ללמוד על משמעות הכסף בחיינו.

הנה כמה עצות שיסייעו בחינוך הפיננסי של דור ההמשך

1. התחילו מוקדם ככל האפשר

ככל שמתחילים ללמד ילדים בגיל צעיר על משמעות הכסף, כך גדל הסיכוי שהם יגדלו להיות צרכנים נבונים יותר. אם הילדים יודעים לספור, גיל ארבע אינו מוקדם מדי. בטווח הקצר הילדים יבינו מדוע הוריהם לא יכולים לקנות להם כל דבר שהם מבקשים. בטווח הארוך - הם ילמדו לחיות מהכסף שברשותם ולא מהחובות שהם צוברים, ויתכננו את הוצאותיהם בהתאם לתקציב מוגדר.

2. הישמרו ממסרים סותרים

בגיל צעיר ההורים הם מודל החיקוי העיקרי של ילדיהם, לכן חשוב לא לבלבל את הילדים עם מסרים סותרים. אם יש פער בין מה שאתם מלמדים אותם לדרך שבה אתם מתנהגים, ילדיכם עלולים להבחין בכך, ולחוש מבולבלים. אם אתם מלמדים אותם להשתמש בדמי הכיס בתבונה, השתדלו להימנע מקניית מוצרי מותרות שאינכם יכולים להרשות לעצמכם. אם אתם מספרים לילדים שמחירי האנרגיה עולים, אבל אתם לא עושים דבר כדי לחסוך בעצמכם באנרגיה (כיבוי אורות מיותרים, שימוש חסכוני ברכב, כיבוי המזגן), הילדים יקבלו מסר כפול. הדוגמה האישית חשובה לא פחות מהשיעור התיאורטי.

3. היזהרו ממתנות ספונטניות

נדיבות היא תכונה חשובה, אבל מי שמעניק מתנות בלי גבול יתקשה לחנך את ילדיו להסתפק במועט. זה נכון גם לאנשים עשירים שיכולים להרשות לילדיהם כמעט הכל. דונלד טראמפ אמר פעם שהוא אמנם טס במחלקה הראשונה, אבל את ילדיו הוא משאיר לטוס במחלקת תיירים. "כשהם ירוויחו כסף בעצמם, הם יוכלו לטוס היכן שירצו", הסביר. ילדים שמקבלים דמי כיס צריכים לדעת שאם הם רוצים משהו מיוחד, הם יצטרכו לחסוך לשם כך, או להמתין לאירוע מיוחד (יום הולדת, חג) כדי לקבל אותו. הדבר ילמד אותם להתאפק, ולתכנן את התקציב המוגבל שלהם למטרה ספציפית.

4. למדו את ילדיכם מהיכן מגיע הכסף ולאן הוא הולך

הכסף אכן לא גדל על העצים. הוא מגיע מהעבודה הקשה של אבא ואמא והוא נצבר בבנק. כשאמא ואבא צריכים כסף, הם ניגשים למכונת הקסם ולאחר כמה לחיצות המכונה פולטת להם את השטרות. ילדים צריכים לדעת שהכסף משמש לא רק לממתקים וצעצועים, אלא גם לקניית אוכל, לכיסוי חשבונות טלפון, חשמל ומים ולתשלום בעבור שידורי הטלוויזיה, פינוי האשפה, גני הילדים, הקייטנות והחוגים שבהם הם משתתפים. לא יזיק אם יידעו שכשלא מתחשק להם ללכת לחוג, הדבר לא חוסך כסף, משום שעל החוג כבר שילמתם מראש. כדי לתת לילדים הבנה של כסף שנכנס ויוצא אפשר להתחיל לתת להם דמי כיס. השיעור יהיה אפקטיווי במיוחד אם תקפידו לתת את דמי הכיס במועדים קבועים, כך הילד יידע לצפות לדמי הכיס ולתכנן את הוצאותיו בהתאם לקצב ההכנסות שלו. עבור ילדים צעירים מאוד, מתן דמי כיס יכול לשמש גם כמכשיר ללימוד פעולות חשבון בסיסיות. אפשר ללמד אותם על ערכו של כל מטבע, ולהסביר שכוח הקנייה של עשרה מטבעות שערכם הנקוב שקל אחד שקול לזה של מטבע שערכו 10 שקלים - כלומר הם קונים אותה כמות של במבה וסוכריות.

5. דעו מתי לתת דמי כיס

מומחים לחינוך וכלכלת בית חלוקים בשאלה אם צריך לקשור את דמי הכיס למטלות ביתיות. המתנגדים סבורים שילדים ילמדו בצורה טובה יותר על אחריות אישית דווקא כשלא קושרים את דמי הכיס עם מטלות כמו סידור המיטה או החזרת משחקים למקום. הרי גם ההורים לא מקבלים על כך שכר. אחרים סבורים שהצמדה כזו דווקא תחזק אצל הילדים את הבנת הקשר בין עבודה לשכר. כך או כך, אפשר לשקול לתת לילדיכם תשלום מיוחד על עזרה בעבודות לא שגרתיות, כמו שטיפת המכונית המשפחתית או מירוק האקווריום.

6. חנכו את ילדיכם שכדאי לחסוך

חיסכון צריך ויכול להיות דבר מהנה. לרבים מהילדים יש כיום קופת חיסכון קטנה (Piggy Bank), שאליה הם מכניסים את דמי הכיס השבועיים או החודשיים שהם מקבלים. הורים וילדים יצירתיים יכולים להכין קופת חיסכון מקורית בעצמם. כדי לעודד את הילדים לחסוך אפשר להראות להם בעזרת דיאגרמה פשוטה כיצד יגדל החיסכון שלהם על פני זמן, כמה הוא יהיה שווה בעוד שישה שבועות או שלושה חודשים, ומה אפשר יהיה לקנות בו. כדי להוסיף לתהליך עניין ועידוד, אפשר לשלם לילדים ריבית על כל חודש שהם מצליחים לחסוך את הכסף.

7. למדו את הילדים להבדיל בין צרכים לרצונות

ילדים צעירים לא יודעים להבחין בין מה שהם רוצים למה שהם צריכים. לעתים הם רוצים את מה שיש לחבריהם. שיחה על כסף ומגבלותיו מאפשרת לברר אם מה שהם רוצים הוא מה שהם צריכים, ועל מה אפשר לוותר. האם יש צורך אמיתי לקנות את כל סדרת הפאואר ריינג'רס? האם אוסף בובות הברבי השלם הוא הכרחי? אם הם יבינו שקנייה של דבר אחד באה על חשבון דבר אחר, יש סיכוי טוב שהם יוותרו לבד על צעצוע לא הכרחי, וילמדו לקבוע סדרי עדיפויות.

8. אפשרו לילדים ללמוד מטעויותיהם

לא אחת קורה שילדים בוחרים להוציא את דמי הכיס שלהם על מתנה או צעצוע יקר שאולי יימאס עליהם במהירות. להורים יש נטייה לעצור אותם ולבחור עבורם על מה להוציא את הכסף. בכך הם מחמיצים את ההזדמנות להעניק לילדיהם שיעור חשוב של לקיחת אחריות על הבחירה שלהם. במקום למנוע את הבחירה אפשר לשוחח עם הילדים לפני הקנייה ולהסביר להם את היתרונות והחסרונות שלה. לפני קנייה גדולה של צעצוע יקר אפשר לעשות סקר חנויות כדי למצוא את המקום הזול ביותר. לעתים אפשר להמתין עד שמחיר הצעצוע יירד. אם הילדים מתעקשים לבזבז את כל חסכונותיהם על צעצוע יקר ואז מתאכזבים, יש סיכוי שהם ילמדו בדרך שיעור חשוב. זהו שיעור שטוב לעבור בגיל צעיר כדי להתקדם מהר יותר על עקומת הלמידה של הצרכנות הנבונה.

9. הציבו מטרות ריאליות

הצבת מטרה מוגדרת לחיסכון בטווח זמן מוגדר יכולה לעודד ילדים לחסוך וליטול אחריות. אפשר, למשל, להציב מטרה - לחסוך 100 שקל תוך חודשיים כדי לממן קנייה של משחק מחשב חדש. הילדים יבינו שהחיסכון יביא אותם ליעד במהירות רק אם הם לא ישתמשו בו בינתיים למטרה אחרת. רצוי להתאים את היעד לגיל הילדים ולא לקבוע רף שקשה לעמוד בו, כדי לא לגרום להם תסכולים מיותרים.

10. למדו אותם שיעור ראשון בבנקאות והשקעות

כשהילד גדל מעט וכבר למד כיצד לחסוך כסף ולקבוע סדרי עדיפויות, אפשר לפתוח לו חשבון בבנק. ישנם בנקים שמאפשרים לפתוח חשבונות לילדים גם בהפקדה ראשונית קטנה. בגילאי 12-14 יש ילדים שכבר לוקחים על עצמם עבודות פשוטות כמו שמרטפות אצל השכנים, שטיפת מכוניות, או הוצאת כלבי השכונה לסיבוב בפארק. היכולת להרוויח כסף משלהם תקנה לילדים תחושת עצמאות ואחריות. את הכסף שהם מרוויחים הם יוכלו להפקיד בבנק ולקבל תמורתו ריבית, או להשתמש בו למטרות מיידיות. ילדים בגילים אלה יכולים ללמוד על המשמעות של נטילת הלוואות, ועל העלות הכרוכה בצורך לשלם ריבית למישהו אחר.
בגיל מבוגר יותר ניתן ללמד את הילדים צעדים ראשונים בהשקעה במניות ובאג"ח. יש הורים שקונים לילדיהם מניות או אג"ח של חברות גדולות המוכרות להם, כמו דיסני, שטראוס או אסם. הם מנצלים זאת כדי ללמד אותם שקנייה כזו הופכת אותם לשותפים ברווחים של החברות, או שהיא מאפשרת להם לקבל ריבית גבוהה ממה שאפשר לקבל בבנק.

מימון לאוניברסיטה, לדירה ולפנסיה מ-300 שקל בחודש

הורים רבים מתחבטים בשאלה כיצד לחסוך כסף עבור ילדיהם. בארה"ב הסוגיה הזו ממוקדת בשאלת הלימודים הגבוהים. בישראל הורים נוטים לדאוג בעיקר לצורכי הדיור העתידיים של העולל. לשם כך יש להשתמש באפיקי החיסכון ארוכי הטווח. חיסכון של 300 שקל בחודש יכול להגיע רחוק אם מתמידים בו. חיסכון כזה, שצובר ריבית של 6% בשנה ונחסך עבור ילד מגיל 4, יצמח עד הגיעו לגיל 18 לכ-78 אלף שקל. אם מפסיקים להפקיד כשהילד מגיע לגיל 18 ורק משאירים אותו לצבור ריבית, עד שיגיע לגיל 30 יעמדו לרשותו כ-160 אלף שקל. לפי אותם תנאים, עד גיל 60 יצמח החיסכון לכמעט מיליון שקל. תשואה של 6% לשנה אינה בלתי אפשרית. אג"ח שקלית לטווח ארוך, 18 שנה, נותנת תשואה של 6.25% ברוטו, כ-5.25% נטו. אפיקים מסוכנים יותר ייתנו ריביות גבוהות יותר. מכיוון שמדובר בחיסכון לטווח ארוך, רצוי להשקיע חלק ממנו בשוק המניות, שם ניתן לקבל לאורך זמן תשואה גבוהה יותר. אם התשואה השנתית הממוצעת על ההשקעה תהיה 8%, בגיל 18 יהיו לילד כ-93 אלף שקל. עד גיל 30 הסכום יתפח לכ-230 אלף שקל, ובזכות מנגנון הריבית דריבית בגיל 60 כבר יהיה לתינוק המזדקן הון של ממש - 2.4 מיליון שקל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully