לניק גיסבורן, אתיאיסט לוחמני, יש תחביב מסוכן. הוא אוהב לשטוח את דעתו על אלוהים ועל המדברים בשמו באתרי שיתוף וידיאו. במיוחד הוא אוהב לספר לצופי יו טיוב כמה אלוהים סדיסט, אטום, אכזר ובעיקר לא קיים - וזה עוד לפני שהוא מתחיל לדבר על נציגיו עלי אדמות. אבל אז הוא העלה את הסרטון "משנה איסלאמית: אכזריות מהקוראן", ורשויות האתר חשבו שהפעם הוא הגזים וחסמו את חשבונו. גל של ביקורת ותגובות וידיאו נגד סתימת הפיות הפחדנית הציף את יו טיוב, במקביל להתקפות על גיסבורן.
גיסבורן אינו היחיד שגילה שכל הסרטונים שהעלה לאתר נעלמו ברגע. גם כשחבר של דין ג'נסן העלה סרטון סלולרי בן כמה שניות, הוא לא שיער שתהיה כל סיבה לחשש. אולם, מתברר, שגם צילום אקראי של טלוויזיה שבה משודר משחק בייסבול הוא עילה מספקת להסרת סרטון. ג'נסן, חבר בארגון הסטודנטים "תרבות חופשית", סיפר בראיון באימייל, שזה היה אחד הרגעים שהביאו אותו ואת חבריו לקדם את פרויקט - Youtomb בית הקברות לסרטונים שהוסרו מיו טיוב (http://youtomb.mit.edu).
Youtomb הוקם על ידי סטודנטים מהרווארד ואם-איי-טי, חברי הארגון, ובעזרתו הם מנסים לחשוף מעט ממה שקורה מאחורי הקלעים של הצנזורה ביו טיוב. "אחת המטרות שלנו", מספר ג'נסן, "היא לעורר מודעות לכך שדברים נעלמים מיו טיוב. זהו אתר ריכוזי, רוב האנשים צופים בווידיאו ביו טיוב, ולכן הצנזורה בו משפיעה על האופן שאנו צורכים וידיאו".
האתר מציג מדגם מתעדכן של סרטונים שהוסרו מיו טיוב. בסוף השבוע שעבר הגיע מניינם ל-23 אלף, מקצתם הוחזרו מאז לאתר. בנוסף, האתר מציין אם הסרטונים הוסרו בידי משתמשים או בשל הפרת תנאי השימוש של האתר. אם הסרטון הוסר בשל הפרת זכויות יוצרים, ב-Youtomb מציינים בדרך כלל מי דרש את הסרתו.
למעשה, אפילו הסרטון של גיסבורן נגד הקוראן הוסר בגלל הפרת זכויות יוצרים. מתברר שכמה קטעי אודיו שבהם השתמש בסרט היו מוגנים. מאז עברו הרבה סרטונים באתר הווידיאו וגם חשבונו הושב לו והוא חופשי להמשיך בהפצת דעותיו.
רק תגישו בקשה
איתי נגלר, העורך הראשי של Flix, אתר שיתוף הסרטים של תפוז, אומר כי גם הם נתקלים בבעיות לא פשוטות, בין השאר בשל הפרת זכויות יוצרים. "היה לנו מקרה בעבר שעלה קליפ של אמן כלשהו ואחרי כמה ימים קיבלתי טלפון מאותו אמן שאמר: ?אין לכם זכויות על הקטע, תורידו בבקשה'. הורדתי את הסרטון. יום למחרת אני מקבל טלפון מהבמאי של הקליפ, ?מה עשית? אני הבמאי של הקליפ'". בעקבות המקרה, שכמותו דווח גם ביו טיוב, נגלר מספר כי באתר נקבעה מדיניות גורפת: "אנחנו לא שופטים, אנחנו פלטפורמה". מאז הם משתמשים בטופס שבו אפשר לתבוע הסרת תוכן המפר זכויות יוצרים. אם התקבלה בקשה כזאת, התוכן מוסר, אלא אם כן המשתמש מבקש להמשיך בהתכתבות עם המתלונן.
נגלר מספר עוד כי הסרה היא רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא איזה סרטונים אפשר לקדם. "בקידום אני יותר קשוב. נבחר לקדם רק סרטונים שלא יהיו אתם בעיות, כי במקרים כאלה הם יוצאים מהפינה באתר, שבה בקושי רואים אותם".
יו טיוב, וכמוהו פליקס, מציעים כלי המאפשר לגולשים להתריע על סרטון פוגעני או מפר זכויות. ואולם, ג'נסן מספר כי במסגרת הניסיון להתמודד עם חרב התביעות המרחפת מעליה, גוגל עושה שימוש גם בכלים אוטומטיים כדי לסרוק תוכן מוגן. "אם גוגל משתמשת במכונה כדי לסמן סרטים כמפרי זכויות בפוטנציה, מה זה אומר? רוב בני האדם לא יודעים לזהות שימוש הוגן כשהם נתקלים בו. אין סיכוי שמחשב יעשה עבודה טובה יותר".
ד"ר יובל קרניאל מהמרכז הבינתחומי בהרצליה מסביר כי השימוש ההוגן מתיר לעשות שימוש מוגבל ביצירות המוגנות בזכויות היוצרים לטובת האינטרס הציבורי, כל עוד הדבר אינו כרוך בניצול מסחרי. למשל, למטרות לימוד והוראה או ציטוט וביקורת על יצירות. "מובן שבעלות הזכויות על התכנים מנסות לצמצם ככל האפשר שימושים כאלה, והן מעסיקות לא מעט עורכי דין ומערכות נוספות כדי להרתיע אתרים ומקומות אחרים".
קרניאל מזכיר שנגד האתרים הגדולים כמו יו טיוב אכן מוגשות תביעות ענק. חברת ויאקום, למשל, הגישה בשנה שעברה נגד האתר תביעה על הפרת זכויות יוצרים בסך מיליארד דולר, יותר ממחצית הסכום ששילמה גוגל בקנייתו. בתגובה שהגישה גוגל לבית המשפט לפני כשבועיים נטען כי התביעה של ויאקום מאיימת על מאות מיליוני גולשים המעבירים ביניהם סוגים שונים של אינפורמציה.
"בכך שהאתרים אומרים, אנחנו ראש קטן, הם בעצם משחקים לטובת בעלי זכויות היוצרים", מסביר קרניאל. "בנושא הזה האינטרנט משמש שדה קרב בין גישות משפטיות שונות. גישות זהירות מדי, כמו אלה הננקטות בידי אתרי הווידיאו, מביאות לפגיעה בחופש הביטוי - זה גורם לסינון גדול מאוד של התכנים שבחלקם נעשה שימוש הוגן. לפעמים אפשר לנקוט גישה יותר נועזת, אפילו כשמדובר בתכנים שיש בהם חשש ללשון הרע. לא כל השמצה היא לשון הרע. חלק מההשמצות הן אמת".
משתמשים בערפל
אולם הבעיה לא נגמרת בזכויות יוצרים. משתמשים לא מעטים מתלוננים שהניסוח המעורפל של תנאי השימוש ביו טיוב מקשה על ההבנה: מדוע סרטון אחד נותר באתר ואילו אחרים מוסרים ממנו?
ויקטור, המכונה Gimmeabreakman, הוא אזרח אמריקאי החי ביפאן, שביקש להדגים את חוסר הבהירות הזה. במארס הוא העלה ליו טיוב סרטון שכמעט כל הקטעים בו נלקחו מסרטונים שלא הוסרו מאתר, ביניהם אפילו סצינה פדופילית. ויקטור מלין על כך שבה בעת סרטונים אחרים, הרבה פחות פוגעניים, הוסרו מהאתר וחשבונות האנשים שהעלו אותם נחסמו לצמיתות. אם לא די בכך, תנאי האתר אוסרים על בעל חשבון חסום ליצור חשבון חדש.
בראיון אתו אמר, כי ההסבר היחיד שבעלי החשבונות האלה מקבלים לחסימה הוא מכתב סטנדרטי שבו נכתב כי החשבון נמחק בשל הפרת תנאי השימוש. רובם כלל לא לא מבינים מדוע זה קרה. "גיליתי, למשל, שאסור לצלם צואה אנושית", הוא מספר, "לא שהייתי רוצה לעשות את זה, אבל הייתי רוצה לדעת מה כן מותר".
ד"ר יובל קרניאל מהמרכז הבינתחומי: "אתרי הווידיאו פוגעים בחופש הביטוי"
עודד ירון
10.6.2008 / 10:49