מחירי הסחורות תיקנו - הנפט בדרך!

הדרמות:



מופז דאג לזינוק היומי החד ביותר מאז ומעולם במחיר הנפט



הזינוק החד ביותר בעשרים ומשהו שנים בשיעור האבטלה בארה"ב



הנפילה היומית החדה ביותר במניות מזה חצי שנה



וגם הדברים היומיומיים:



הבנק המרכזי הבריטי והבנק הארופאי הותירו את הריבית על כנה



חזרה לשיעורי שינוי יומיים חריגים בשוק המניות האמריקאי



חזרה למחיקות של מוסדות פיננסיים



החלטות הריבית של ה-ECB ושל ה-BOE



ביום חמישי הותיר ה-ECB, כצפוי, את הריבית על כנה, 4%. בהודעה נאמר שה-ECB נמצא במצב "ערנות גבוהה" לגבי האינפלציה. זה ניסוח חדש, שאם לא הובן על ידי הציבור, קיבל אח"כ פרשנות מפורשת מאוד במסיבת העתונאים: טרישה בישר שהם עשויים להעלות את הריבית כבר בישיבה הבאה ביולי. בעקבות ההודעה, זינקו התשואות על האג"ח הגרמני, והיורו התחזק ב-0.8% מול הדולר.



הבנק המרכזי הבריטי, ה-BOE, הותיר גם הוא את הריבית על כנה ? 5%. המהלך שלהם דווקא לא היה צפוי לחלוטין, היתה אפשרות שהם יבחרו להפחית את הריבית. מצבו של המשק הבריטי גרוע כמעט כמו של האמריקאי, בין השאר בגלל ששוק הנדל"ן שלהם במצוקה משמעותית כמעט כמו זו בה נתון השוק האמריקאי (רק ששם הדגש הוא על נדל"ן מסחרי ולא למגורים).



הנפט



כולם התרגשו מהעליה היומית החדה ביותר אי פעם במחירה של חבית נפט שנרשמה ביום ה': 5.50 דולר, עד שבא ביום ו' ושבר את השיא ? עליה של 10.75 דולר(!) ביום אחד(!). רק להבין את גודל הדרמה ? לפני כעשור מחירה של חבית היה שווה פחות או יותר לגודלה של העליה היומית הזו! העליה היומית יוחסה ל:



תחזית של גולדמן על פיה מחירה של חבית יגיע ל-150 דולר עד ה-4/7. התחזית התחילה לעבוד מרגע שניתנה.



הדולר מאוד נחלש בעקבות ההצהרה של טרישה על אפשרות העלאת הריבית באירופה כבר בחודש הבא.



הספקולנטים מואשמים כל הזמן בזינוק במחירי הנפט, אין בזה חדש. אבל על עליה בת למעלה מ-16 דולר בתוך יומיים אפשר לומר (וזה אכן נאמר על ידי לא מעט סוחרים ופרשנים) "אם זה לא שוק של ספקולנטים, אני לא יודע מה זה שוק של ספקולנטים". לא קרה כלום ביומיים הללו שמצדיק כזו עליה. התבטאותו של שר התחבורה הישראלי גם היא צוטטה כאחד מגורמי המפתח לעליה החדה.



הקלות בה כל עקר בית וכל קרן פנסיה יכולים לסחור בנכס הפיננסי הזה ששמו נפט (או תירס, או זהב, או חיטה) פירושם שהסיבה העיקרית לעליית מחירי הנפט בחודשים הספורים האחרונים (אך לא הרבה לפני כן), היא שהם עלו. כל מצת (טריגר) הכי קטן, הוא סיבה למסיבה ומזניק את המחירים עוד יותר. כמו בכל נכס שמראה סימני ביעבוע, גם סופה של בועה זו יגיע.



ביום שני מחירי הנפט כבר ירדו ב-4.19 דולר, שזה המון ליום אחד, אבל רק רבע מהעליה ביומיים הקודמים. הירידה יוחסה להצהרתו של שר סעודי לדאוג לדיאלוג בינלאומי בין יצרניות לצרכניות הנפט, בטענה ש"אין כל הצדקה לעליה במחירים". סביר שהיה יורד קצת גם בלי ההצהרה הסתמית הזאת, אבל זה לא הזיק.



מחיר הדלק בתחנות בארה"ב כבר עלה מעבר ל-4 דולר לגלון (כמעט ארבעה ליטר). האמריקאים מאוד מתרגשים מהעליה, למרות שהמחיר שם הוא בערך חצי מהמחיר בארץ:



בגלל שזה ענין של הרגל. כל עליה בהוצאות על אנרגיה באה על חשבון הוצאה אחרת (וטיפה על חשבון חסכון, אבל



לאמריקאים בממוצע אין בכלל חסכון),



בגלל שהאמריקאי הממוצע נוסע הרבה יותר מהישראלי הממוצע,



בגלל שהאמריקאי הממוצע צריך גם לחמם את הבית שלו הרבה יותר מהישראלי הממוצע,



בגלל שהישראלי הממוצע (בערך שליש ממנו) בכלל לא משלם על דלק ? המעביד שלו משלם. זו המצאה ישראלית שעדיין



לא התאזרחה בארה"ב.



בכל אופן, כפי שכתבנו כבר בשבוע שעבר, לראשונה מאז המיתון האמריקאי של ראשית שנות השמונים, יש סימנים ברורים לתהליך של "הרס ביקוש" לנפט: האמריקאים הפחיתו את קילומטראז' הנסיעות שלהם השנה, ויש ירידה בולטת לביקוש לכלי רכב זוללי בנזין. לא נחזור שוב על סיפור הפחתת הסבסוד לנפט של מדינות אסיה, ועל התרומה הצפויה של צעד זה לירידה בביקוש לנפט, להאטה העולמית ולירידה העתידית במחירי הנפט.



הירידה בת 3.1% ב-S&P ביום הזינוק במחירי הנפט, היתה חדה יותר ממה שראינו בעקבות מרבית הדרמות הנקודתיות במשבר הסאב-פריים, לרבות נפילת בר סטרנז. עד כדי כך.



עוד ארועים ונתונים



שיעור האבטלה בארה"ב עלה מ-5% ל-5.5% - העליה החודשית החדה ביותר מזה עשרים וכמה שנים. בדרך כלל השוק לא כל כך מתיחס לשיעור האבטלה, אלא לנתון שמתפרסם מידי חודש בצמוד אליו ? מספר המשרות החדשות שנוצרו או נמחקו



בארה"ב. מאי היה החודש החמישי ברציפות בו נמחקו משרות. בסך הכול נמחקו בתקופה זו 324,000 משרות ? או במילים אחרות, מזה שלושה רבעונים שבמשק האמריקאי לא נוצרה ולו משרה אחת. במאי התאדו 48K משרות, שזה היה פחות



או יותר לפי הצפי. מה שלא היה לפי הצפי, זה הזינוק החד בשיעור האבטלה. למרות שהפרשנים טענו שזה מספר גבוה מדי שמושפע מגורמים עונתיים, בכל זאת השוק לקח את זה קשה.



קשה = החלשות של הדולר => מחירי סחורות (והנפט בראשם) עולים.



נתוני מסחר קמעונאי שפורסמו ביום ה' היו דווקא חזקים מהצפי, ותרמו לעליה חדה במניות באותו יום (1.9%).



האשראי הצרכני עלה ב-12 החודשים שהסתיימו באפריל ב-4.2% בלבד, לעומת עליה של 6.2% ב-12 החודשים שהסתיימו במרץ. נתונים מאוד חלשים. ההסבר העיקרי שניתן לנתונים היה העליה במחיר הנפט.



בהתאם לאיומים של S&P ביום ד', הם הפחיתו את הדירוג של מבטחות האג"ח, MBIA ו-AMBAC ביום ה'. בתגובה, עלו המניות של שתי החברות הללו, שזה דווקא לא צריך להפתיע אחרי הירידה בת ה-15% שלהם יום קודם לכן.



שיעור הפיגורים בתשלום משכנתא עלה ל-6.35% מכל ההלוואות בארה"ב. לפני שנה, השיעור היה 4.84% - שזה גם מאוד גבוה.
שיעור העיקולים מסך המשכנתאות הקיימות, הגיע ברבעון הראשון ל-2.47% לעומת 2.04% שנה שעברה.
שיעור העיקולים בהם הוחל ברבעון הראשון עלה ל-0.99% לעומת 0.83%. מראה שאין סימנים לשיפור.



ליהמן הפסיד יותר מהצפי, מחק יותר מהצפי ויגייס יותר מהצפי. שום דבר חדש. מודיס הורידה לליהמן את תחזית דרוג האשראי מיציב לשלילי. מצחיק הדרמות האלו הקשורות לשינוי בתחזיות הדירוג או בדירוג שמעניקות חברות דירוג האשראי.



אחד הנגידים אמר שהנזק לכלכלת ארה"ב מהדולר החלש מאפיל על הנזקים של הסאב-פריים. זה נשמע קצת מוזר, אם לוקחים בחשבון שהדבר היחיד שמונע מכלכלת ארה"ב להימצא כבר עכשיו במיתון הוא הדולר החלש שמחזק את היצוא האמריקאי.
אותו נגיד התכוון לנזק דרך עליית מחירי האנרגיה ודרך יצירת אינפלציה. אנחנו חושבים שהוא קצת מגזים,



אבל זה מלמד על החשש הרב הקיים שם מפני האינפלציה ונגזרותיה. זה לא היה ממש מטריד אותנו, אלמלא העובדה שחשש זה מגיע בדואר סניפים ישירות ללשכת הנגיד בבנק ישראל.



ההשלכות של כל זה על ישראל - תחזיות



שורה תחתונה ? צריך עוד לחכות למדד שיפורסם ביום ראשון הבא, אבל בעקבות כל הארועים המתאורים לעיל, הסיכוי להעלאת ריבית בנק ישראל ב-25 נקודות בלבד, פחת לדעתנו.



כפי שכתבנו לפני, בזמן ואחרי החלטת הריבית הקודמת של בנק ישראל, כשהריבית הועלתה ב-25 נקודות, הוא בעצם אותת שאין לו מושג, והוא מעדיף לשבת על הגדר: אין לו מושג אם האינפלציה תירגע לבד (בגלל ההאטה ובגלל הירידה במחירי הסחורות) או שיש אינפלציה (בגלל התפתחות ספיראלת עליית מחירים => עליית שכר => עליית מחירים). אם הבנק היה מאמין באפשרות הראשונה, הוא היה צריך להמשיך ולא לשנות את הריבית; אם בשניה ? היה צריך להעלות את הריבית ב-50 נקודות (לפחות). העלאה של 25 נקודות שידרה בלבול.



דבריו של נגיד הבנק המרכזי האירופי, דבריהם של מספר נגידים בארה"ב ועליית מחיר הנפט ? כל אלו, אנו חושבים, ימשכו את הנגיד לכיוון האפשרות השניה ? זניחת התסריט של "הבעיה תיפתר מעצמה עם הזמן" ושידור נחרצות בכוונה להדביר את האינפלציה. או במילים אחרות, העלאת הריבית ב-50 נקודות.



מחירי הסחורות החקלאיות כבר תיקנו באזור ה-20% בתוך חודש. מחירי הנפט בדרך. זה לא אומר שהם לא יכולים לדאוג שהתחזית של גולדמן סאקס (150$ לחבית תוך חודש) תתממש קודם, אבל זה לא נראה בר קיימא. מה שעולה כל כך מהר, סביר מאוד שבאיזה שהוא שלב גם יירד מאוד מהר.



לזירת היועצים