יו"ר חברת נמלי ישראל לוחץ להפריט את הנמלים: "אם נחכה ל-2020 - הכל יתנוון"

המודל מבוסס על תפישת ה-One Stop Shop (ראו מסגרת), שבמרכזה חברה ממשלתית אחת מעניקה את כל השירותים למפעילי הנמלים. זהו המודל הנפוץ בעולם (80%) לתפעול נמלים, והוא עומד בבסיס הליכי ההפרטה המתוכננים בנמלי בישראל.



את פירות היישום של המודל הזה אמורים לקטוף כל המשתמשים בפעילות הנמלית, אך הנהנית המרכזית תהיה חברת נמלי ישראל (חנ"י), שעתידה להיהפך למרכזת פעילויות התשתית, הלוגיסטיקה, הסביבה והביטחון של נמלי ישראל. בנוסף, תרכז חנ"י את התקבולים של המשתמשים בהובלה ימית וחברות הספנות, כדי להשקיעם בחזרה בתשתית, ותשמש זרוע ההפרטה של הנמלים.



יו"ר חנ"י, האלוף (במיל.) יפתח רון-טל, כבר נערך לקפיצת המדרגה שצפויה החברה לעבור עם אישור המודל, ורואה בהחלטת משרדי הממשלה חצייה של נקודת אל-חזור. "לא ניתן להפריט נמל או להביא לכאן חברות בינלאומיות, אלא באמצעות בניית קונסטרוקציה, שבמרכזה תשמש חנ"י זרוע ביצוע של הממשלה", אומר רון-טל.



 מהלך כזה עתיד להפוך את חנ"י לקונגלומרט תחבורתי המרכז עוצמה רבה ותקציבי ענק, עוד לפני שהותאם לשאת באחריות כזו.



"זו הערה לגיטימית, אבל חנ"י היא חברה שעל פי חוק לא נושאת פניה אל שורת הרווח, אלא כל שקל מהכנסותיה מופנה בחזרה להשקעה בפיתוח ובבניית תשתית לפעילות הנמלית. תקציב החברה מאושר בידי משרד האוצר, אך לא נסמך על תקציב המדינה, ונבנה כדי לממן את תוכנית הפיתוח של הנמלים".



 מה מקומה של הרפורמה המתוכננת בתעריפי הנמלים במודל זה?



"הרפורמה בתעריפים מכינה את התשתית לשינוי. זהו מהלך מבריק ומחויב המציאות. גם אם ישנו כמה מהסעיפים ברפורמה בגלל קושי מסוים, אם ינתחו את עקרונותיה בעין ממלכתית לא יוכלו לומר שאינה נדרשת".



 מנכ"ל נמל אשדוד, שוקי סגיס, התבטא בחריפות נגד יישומה.



"אם מאמינים שעובדי הנמלים צריכים לנהל את הנמלים, אפשר לקבל את הטענות נגד הרפורמה. עמדת העובדים חשובה, אך לא קובעת. ניתן לשלב את העובדים במהלך באופן מושכל יותר, ולא צריך להילחם ברפורמה כולה".



 כיצד? אולי לשריין בעבורם מניות בחברה המופרטת, כפי שהציעו נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות עופר עיני?



"ההצעה שהעלו ברוש ועיני מניחה תשתית טובה. קודם כל יש להקדים את ההפרטה, כי אם נמתין ל-2020 לא יהיה כבר מה להפריט - הכל יתנוון. דבר נוסף שיש לעשות הוא שיתוף העובדים כבעלים, ולא באמצעות תשלום. העובדים ייהפכו לשותפים עסקיים מבלי שיידרשו להשתתף במכרז על מניות החברה המופרטת. למעשה, הם צריכים לבחור בין קבלה של תוספות שכר שיסייעו להמשיך ולקיים את ההסכם הישן, לבין שינוי דרמטי וחד-פעמי של מצבם, שיהפוך אותם מעובדים לשותפים. זו הזדמנות היסטורית.



"דבר נוסף, שלא קיבל דגש בתוכנית של שרגא וברוש, הוא הצורך לאפשר לגופים אסטרטגיים המתמחים בהפעלה בינלאומית של נמלים להתמודד על הפעלת הנמלים. זאת משום ששום גוף רציני לא יגיע לכאן אם לא תינתן לו שליטה. כמו כן, שום גורם לא יגיע לכאן ללא תשתית ארגונית ומוסדית הנשענת על גוף ממלכתי לפי מודל Land Lord".



 מה בנוגע להתנגדות של חברות הספנות לרפורמה בתעריפים?



"הוויכוח במקרה זה הוא לא על העיקרון, אלא על המספרים. כל עוד העיקרון מוסכם - אפשר יהיה לשחק עם המספרים או להאריך את תקופת היישום. הרפורמה כה חשובה בעיני, שאני מוכן להתפשר על דברים מסוימים, ובלבד שתצא לדרך".



 ומה לגבי ההחלטה על מיקום הרציף העתידי - בחיפה או באשדוד?



"אני דוחף לכך ששני הנמלים יפותחו. גם אם תהיה עדיפות לאחד מהם היא תהיה זניחה, היות שהמדינה זקוקה לשניהם בעשור הקרוב. שתי חברות ייעוץ ששכרנו המליצו על הקמת הרציף בשיתוף המגזר הפרטי, במודל שבו 30%-50% מההשקעה יהיו בידי הזכיין הפרטי, ואת היתרה נממן באמצעות גיוס הון בתל אביב או בעולם, על סמך ההכנסות השוטפות שיתקבלו לאחר הרפורמה בתעריפים.



"יצאנו למכרז לתכנון, בקרוב נצא לרוד-שואו, ואנו מקווים להוציא את מסמכי המכרז עוד השנה. עם אישור הרפורמה בתעריפים, אפנה בבקשה לבחינה מחודשת של הדירוג הפיננסי של חנ"י מ-AA ל-AAA".



 היכן עומדים הליכי ההפרטה של נמל אילת?



"תוכנית ההפרטה מצויה בשלבי הכנה. נמל אילת קטן, רווחי ואטרקטיווי, ומעורר עניין בקרב חברות זרות וישראליות רבות. הן לא מסתכלות רק לטווח הקצר - לנוכח החלטת הממשלה להכיר בנמל כנכס אסטרטגי. מיקומו של הנמל מרכזי, והוא בעל פוטנציאל עסקי ותיירותי לא מבוטל".



 האם נמל אילת יופרט עד 2010?



"אני מאמין שנעשה זאת לפני 2010, אבל אני לא לבד במהלך הזה. אם יש משהו שאני חושש ממנו זה אי-יציבות שלטונית, שיוצרת קושי גדול בקידום הליכים מסוג זה. לא צריך להיות גאון כדי להבין שאנחנו צועדים לקראת מצב כזה".



עידן ה-Land Lord - תשתיות לחוד והפעלה לחוד



>> Land Lord הוא המודל הנפוץ בעולם לניהול נמלים מודרניים, ולפחות 80% מהנמלים בעולם המערבי פועלים לפיו.



העיקרון שעומד בבסיס המודל, הוא הפרדה בין התשתית הנמלית לבין ההפעלה. המודל יוצר הפרדה ברורה בין הגוף המחזיק בתשתית הלאומית (תאגיד ממשלתי), לבין התפעול השוטף של התשתית, שנמסר במכרז למפעיל פרטי לתקופת זיכיון ארוכה.



מניתוח שערך צוות ליישום מודל Land Lord, בראשות היועץ למנכ"ל חנ"י עו"ד יואב צוקרמן, עולה כי הפעלת המודל בישראל חיונית במיוחד, לאור העובדה שעשרות גורמי שלטון מחזיקים בסמכויות פיקוח והתערבות בשטח הנמלים. מצב זה אינו מאפשר ראייה כוללת וטיפול יעיל בשרשרת הלוגיסטית. בנוסף, הגופים תלויים במינהל מקרקעי ישראל לצורך ביצוע שינויי ייעוד.



אם ייושם המודל בנמלי ישראל יהיה צורך לקבוע כי במסגרת הרפורמה המוצעת בתעריפים, יחויבו הלקוחות בתשלום קבוע ישירות לחברת נמלי ישראל, ולא באמצעות חברות הנמל. הרפורמה בתעריפים עתידה לתקן את העיוותים הקיימים במערכת המיסוי הנמלית, וליצור חלוקה מאוזנת בין המיסוי המוטל על יבוא לזה המוטל על יצוא וכן בין המשתמשים השונים בהובלה הימית.