מי שמעדיף להוציא רק 250-300 יורו לארוחה זוגית יכול להסתפק במסעדה הממוקמת בתוך ארמון משוקם בחלק המזרחי של העיר. בקיץ מתרוקן האולם המרכזי של המסעדה ונהפך לרחבת ריקודים מרהיבה, מעוטרת בווילונות כבדים. השולחנות נודדים לחצר מרווחת, ממנה ניתן לצפות באורות החוף המערבי של איסטנבול ובשרידים ההיסטוריים של צריחים, ארמונות וחומה ארוכה, לצד הגשרים החדישים על הבוספורוס.
ככה מתנהלת לה עיר שרוצה למשוך משקיעים זרים ממדינות המפרץ העשירות, ארה"ב, אירופה, הודו, סין ובעצם מכל העולם - ומנסה לטפל בכל הפרטים, גם הקטנים ביותר. הטיפול במשקיעים כולל חבילת תמריצים של הטבות מס וביטוח לאומי וניסיון לפתור את בעיות התשתית באמצעות ריכוז התעשיות בפארקים תעשייתיים המספקים שירותי תשתית ברמה משביעת רצון. באחד מהם, GOSB, ממוקם גם מפעל ישקר לצד קו ייצור גדול של יצרנית הרכב פורד. כך, לא מעט חברות רב-לאומיות הפכו את טורקיה לאחד ממוקדי הייצור או הניהול שלהן.
סדר עולמי-טורקי
טורקיה היא עדיין לא חברה באיחוד האירופי, ולמרות שהיתה מאוד רוצה להיות שם, באיחוד, בעיקר צרפת, לא ששים לצרף אותה.
בינתיים, באיסטנבול אומרים שבקרוב צפויה קוקה קולה העולמית להודיע כי תקים בטורקיה את המטה האזורי שלה, שני למטה האמריקאי. מאיסטנבול תנהל קוקה קולה את הפעילות באירופה, המזרח התיכון ומרכז אסיה.
קוקה קולה לא לבד. מיקרוסופט מנהלת את פעילותה ב-79 מדינות ממטה בטורקיה, ורשימת המשקיעים הזרים שפועלים במדינה כוללת חברות כמו יבמ, LG, דל, hp, אריקסון, ליוייס, קימברלי קלארק, איקאה, וולוו ופורד.
היקף ההשקעות הזרות הישירות (FDI) בטורקיה עלה מ-1.3 מיליארד דולר ב-2003 ל-22 מיליארד דולר ב-2007. מספר החברות הטורקיות שבהן השקיעו זרים עלה באותן שנים מ-6,700 ל-18,700. חלק הארי של ההשקעות מרוכז בתחומי רכב וטקסטיל.
המשקיעים הזרים נהנים בטורקיה מהיצע גבוה של כוח אדם מיומן, במיוחד בוגרי בתי ספר טכנולוגיים, שמוכנים לאייש אלפי משרות צווארון כחול במפעלי ייצור של כל חברה בינלאומית. שכר פועל הוא 500-1,000 יורו ברוטו בחודש, והפועלים מאוגדים בארגון עובדים ארצי בעל עוצמה, שכל מנהל מפעל חייב להתחשב בו. קווי הייצור לא פועלים 24 שעות ביממה וברוב המפעלים הם דוממים מ-17:00 עד למחרת בבוקר.
אנגלית שפה קשה
השפה האנגלית מהווה מכשול ללא מעט עובדי צווארון לבן במדינה. לדוגמה, באזורי התעשייה בטורקיה, שבהם מרוכזת פעילות הייצור של מקומיים וזרים, לעתים נעזרים המנהלים במתורגמנים כדי להציג את יתרונות אזור התעשייה שלהם לזרים.
חלק מהמשקיעים הזרים מתגברים על הבעיה באמצעות העברת מנהלים מטעמם לטורקיה. הטורקים מודעים לבעיה ומגבירים את שעות לימוד השפות הזרות. "בחמש השנים האחרונות הסעיף העיקרי בתקציב הממשלתי היה חינוך", אמר אלפסלאן קורקמאז, נשיא סוכנות ההשקעות הטורקית המסונפת ישירות למשרד ראש הממשלה. "זה אומר שהאוכלוסייה נהפכת יותר מתוחכמת ומלומדת".
סוכנות ההשקעות מהווה מוקד אחד למשקיע זר שרוצה להיכנס לטורקיה. היא מייעצת היכן בדיוק כדאי להקים את המפעל, מסדירה חלק מההיבטים המינהליים, פותרת בעיות ובנוסף משווקת את טורקיה למשקיעים באמצעות כנסים ופעילות מול תקשורת זרה. "הוספנו את ה-T של טורקיה ל-BRIC ועכשיו אנחנו TBRIC", אמר קורקמאז. מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) נחשבות לבעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה ביותר בשנים הקרובות, ולכן הן יעד מבוקש של משקיעים זרים. טורקיה רוצה להיות כמוהן, ולצורך זה היא עברה שורת רפורמות שנועדו לספק תמריצים למשקיעים בתחומי ביטוח לאומי, מיסוי, תמיכה במחקר ופיתוח, רכישת נדל"ן ומהלכים נוספים שקשורים לחיזוק חלקו של המגזר הפרטי בכלכלה. על הפרק ישנו אישרור חוק הסחר החדש, שיחליף את החוק המיושן שקיים כבר יותר מ-50 שנה, וחוק חדש לאזורי סחר חופשי. שניהם מיועדים להקל על הפעילות העסקית של המגזר הפרטי.
לא רוצים רעלות
עם זאת, שיחת היום בשבוע שעבר בטורקיה היתה החלטת בית המשפט אם לאשרר את החלטת הממשלה לאפשר לסטודנטיות לכסות פניהן ברעלה. טורקיה מתנדנדת בין איסלאם למודרניזציה, והחשש היה שאישור כיסוי הראש ברעלה יאותת למשקיעים זרים שהמדינה צועדת לאחור.
"ההחלטה בעניין הרעלה תשפיע על משקיעים זרים לא פחות מההאטה העולמית", ציינו אנשי עסקים טורקים. החלטת בית המשפט שהפכה על פניה את החלטת הממשלה והותירה את איסור לבישת הרעלה גרמה לרבים במגזר העסקי לנשום לרווחה, אך מיד עוררה שאלות לגבי יציבות הממשלה הנוכחית.
אתגר נוסף עמו מתמודדת טורקיה הוא ההבדל הגדול בין הערים המרכזיות הרלוונטיות למשקיעים - איסטנבול ואיזמיר - לשאר חלקי המדינה. השתיים, לצד אנקרה, נחשבות מתקדמות בעוד ששאר חלקי המדינה נותרו בשמרנותם. את בעיית התשתיות שאינן מספיק מפותחות ברחבי המדינה פתרה טורקיה באמצעות הקמת אזורי תעשייה ואזורי סחר חופשי.
"בעשור הקרוב נראה השקעות ענק של יותר מ-100 מיליארד דולר בטורקיה", אמר בשבוע שעבר שר התעשייה הטורקי, זעפר קאגליאן בכנס משקיעים בינלאומי. "אנחנו צריכים השקעות בתחום החשמל ובמפעלי אנרגיה גרעינית. נפריט בניית אוטוסטרדות, בנקים ואת מפעל הסוכר הטורקי. טיוטת החוק נמצאת בפרלמנט ולאחר אישורה ייצאו המכרזים. גם חוק מכירת נדל"ן לזרים נמצא על שולחן הפרלמנט. בנוסף, בדרום מזרח טורקיה ישנו פרויקט הגאפ שיצטרך השקעות עצומות באנרגיה ובחקלאות. בקרוב נהיה תחרותיים בתעשייה. היעילות הטכנולוגית והחדשנות שלנו משתפרים. היעילות עלתה בשנים האחרונות פי ארבעה לעומת היעילות ב-98'-2000, ציין קאגליאן. "טורקיה נמצאת עכשיו בנקודה קריטית. אנחנו רואים הרבה התקדמות כלכלית, התעשייה והיצוא צמחו בשנים האחרונות. 35% מהיצוא הם מוצרי טכנולוגיה מתקדמת. אנחנו מייצאים ל-180 מדינות ו-60% מהיצוא מיועד לאיחוד האירופי".
שני תחומים שבהם חזקה התעשייה הטורקית במיוחד הם טקסטיל ורכב. בתחום הטקסטיל טורקיה היא יעד לייצור המבוסס על כוח אדם, להבדיל מייצור ממוכן. בתחום הרכב מפעילות חברות מערביות בטורקיה מפעלי יצור והרכבה של גוף הרכב. "מכל 1,000 מכוניות המיוצרות בעולם, 15 מיוצרות בטורקיה", אומר קאגליאן. "10% מהזכוכית באירופה מקורו במפעל אחד בטורקיה", הוא הוסיף. לדבריו, טורקיה מעניקה למשקיעים תמריצים משמעותיים לחמש שנים לעסקים שמעסיקים צעירים בגילאי 18-29 ולהעסקת נשים. בכוונתה לצמצם את עלויות המעסיק, לדוגמה בביטוח לאומי, כדי להפוך את טורקיה לאחת המדינות האטרקטיוויות בעולם בשכר עבודה.
כדי לקדם את תעשיית ההיי-טק בטורקיה, תעניק הממשלה תמריצים להעסקת עובדי מחקר ופיתוח ובמיוחד להעסקת סטודנטים. "אנחנו עובדים על חקיקה לפיתוח נוסף של אזורי תעשייה", אומר קאגליאן. "נפתח אזורים מתמחים בתחומים, 107 אזורים כבר מוכנים".
הכתבת היתה אורחת של סוכנות ההשקעות הטורקית
טורקיה שלא היכרתם: בדרך לכניסה לאיחוד האירופי מתבצעת מהפכה כלכלית
אורה קורן
11.6.2008 / 9:28