לעבור ישר לדירוג בינלאומי

ההתנגדות נרשמה בעיקר בקרב החברות הציבוריות, הגופים המוסדיים, ואפילו חברות הדירוג. מנגד, רשות ני"ע וגם בנק ישראל דווקא מסכימים שיש לאמץ בישראל דירוג בינלאומי.



על פי הטיוטה, בשלב הראשון יפרסמו חברות הדירוג סולם המרה בין הדירוגים הישראליים לדירוגים הבינלאומיים. סולם זה אמור להתפרסם בדיוק בעוד חצי שנה. השאלה שנשאלת היא למה נחוץ סולם ההמרה בדרך להשוואת הדירוג? מדוע לא לדרג פשוט את כל החברות מחדש בדירוג בינלאומי?



יש חשש שסולם שיתרגם דירוג באופן פשטני של "A ישראלי שווה ל-BB בינלאומי", יגרום לעיוות בשוק. מי אומר למשל, שחברות שיש להן דירוג ישראלי זהה יקבלו גם דירוג בינלאומי זהה? האם מדובר בתרגום טכני בלבד - ואין חשיבות למאפיינים הספציפיים של כל חברה מנקודת ראות בינלאומית?



אם החליטו הרגולטורים להעביר את השוק הישראלי לדירוג בינלאומי, כדאי לוותר על שלב הביניים. במקום ליצור בלבול בשוק ועבודה נוספת לחברות הדירוג בדמות יצירת סולמות המרה, יש להחליט על העלאת הדרישות מחברות הדירוג על ידי אימוץ סטנדרטים של דירוג בינלאומי, בהדרגה ובכפוף ללוח זמנים, עד לתאריך יעד שבו יאומץ באופן מלא סולם דירוג בינלאומי.



צעד חיוני נוסף בשינוי סולם הדירוג הוא תיאום העמדות בין בנק ישראל ואגף שוק ההון באוצר. להשוואת סולמות הדירוג תהיה השפעה אדירה על מערכת הבנקאות, מכיוון שהיא הכרחית עבור תקנות באזל 2, שעוד לא אומצו בישראל. על פי התקנות, דירוג החברות להן נותנים הבנקים אשראי ומשקיעים באג"ח שלהן הוא שקובע את היקף ההון שהבנק ייאלץ לרתק לצורך מתן אשראי זה. אם כך, שינוי סולם הדירוג עשוי להקפיץ את דרישות ההון מהבנקים.



עם זאת, הטיוטה של ענתבי תפסה את בנק ישראל בהפתעה. ענתבי לא טרח להתייעץ או ליידע את הבנק לפני שהוציא את טיוטת החוזר. הצדדים אמנם מצהירים כי יקימו צוותי עבודה וידונו בעניין, אולם עד כה הם לא הצליחו לקבוע פגישה אחת. מבלי להידרש לשאלה באשמת מי נוצר הנתק, כדי שלא ליצור חוסר תיאום בין המערכת הבנקאות לשאר השוק, חיוני שהם יישבו וידברו.



לזירת היועצים