בשוקי המניות ואיגרות החוב, השיטה הזו נחשבת בדרך כלל לשולית. 95% מהמאמצים מוקדשים למחקר בשיטה ה"פונדמנטלית": הבנה של הסביבה העסקית, של הענף ושל טיב החברה הנבדקת. מה כבר יכול גרף המסחר ההיסטורי של מניה ללמד על המחיר שלה בעתיד? האם הגרף יכול לדעת אם תהיה מלחמה בקיץ? אם הניהול יהיה אחראי? אם המו"פ יצליח?
לשיטת הניתוח הטכני יש ניחוח קל של "וודו" ושל אמונה תפלה. לא תמצאו חברות ביטוח, קרנות פנסיה או קופות גמל שרוכשות נכסים על בסיס ניתוח טכני.
ואולם כל זה אינו נכון לשוק המטבעות העולמי ולזירת המט"ח המקומית, שבה נסחר השקל מול הדולר. שם, בזירת המט"ח, לא רק הספקולנטים עושים שימוש בניתוח טכני אלא כולם, כולל הבנקים הגדולים והמכובדים. בחדרי העסקות לא מורידים הסוחרים את העיניים ממסכי המחשב. הם צופים ומנתחים את קווי ההתנגדות, התמיכה, המבנים, הגלים, הממוצעים הנעים ועוד מגוון כמעט אין סופי של עיבודים מתימטיים. מדוע?
התשובה המיידית של כל סוחר מטבע היא זו: "אני לא בטוח שאני מאמין בשיטה הטכנית, אבל אני יודע שרבים עושים בה שימוש - ולכן גם אני חייב להכיר אותה ולהיעזר בה". התוצאה היא שכולם עושים שימוש בניתוח הטכני. ולמרות זאת עדיין קשה למצוא סוחר שיידע להסביר בצורה משכנעת, מדוע ניתוח טכני של התנהגות הדולר בחודש האחרון יכול לספק תחזית טובה לשערו מחר בבוקר. בשוק המט"ח הניתוח הטכני כנראה פשוט עובד, והסוחרים מוכנים להישבע שהשוק מגיב בפועל בהתאם לקווי התמיכה וההתנגדות שהם מציבים לו.
בעיקרה, גישת ה"ניתוח הטכני" מתבססת על הטענה הבאה: בשוק הפיננסי פועלים בני אדם. מכיוון שהתגובות של בני אדם לאירועים דומות לאורך זמן - סביר להניח שהן יחזרו על עצמן גם בעתיד. ההיסטוריה צפויה לחזור על עצמה, ולכן יש ערך בניתוח ההתנהגות ההיסטורית של המחירים.
המאמינים בשיטה זו טוענים שהם לא זקוקים להסבר הגיוני יותר: לדבריהם, מחירי השוק כבר כוללים את כל המידע ה"ריאלי" הקיים. לכן, אם יש שיטה שמראה שהמציאות חוזרת על עצמה באופן עקבי כבר יותר מ-100 שנה, ראוי להשתמש בה.
מדוע אם כן נחשבת השיטה הטכנית לאיזוטרית בשוק המניות, אבל לנוהל חובה בשוק המט"ח?
התשובה לכך טמונה בהבדלים שבין השווקים. בניגוד לשוק המניות, אין בשוק המט"ח "חברה" שאפשר לנתח באופן מפורט. מכלול הגורמים והציפיות שמשפיעים על שערי המטבעות הוא כה גדול ורחב, עד שאין שום דרך לבצע "ניתוח ריאלי" של השוק ולמצוא את "המחיר הנכון" של מטבע כלשהו. כולם מנסים. אלפי כלכלנים בנו מאות מודלים מורכבים - אבל עדיין לא נמצאה נוסחה לחיזוי הכיוון של שערי מטבע.
שנית, ושוב בשונה משוק המניות, שוק המט"ח הוא שוק של ספקולנטים. הרוב המוחלט של עסקות המט"ח - יש אומרים שאפילו 90% מהעסקות - הן עסקות ספקולטיוויות. לעתים אלו עסקות לזמן קצרצר, דקות בודדות - פרק זמן שבו אין שום מידע חדש.
וכך, בלית ברירה, בהיעדר שיטות ניתוח יעילות על בסיס מידע אמיתי, נאלצים הפעילים של שוקי המטבע להטיל את יהבם על תורת הניתוח הטכני.
המומחים ממליצים ללקוחות שלהם לקבל החלטה עקרונית על קנייה או מכירה של מטבע חוץ בעזרת ניתוח ריאלי, ואילו את מועד ושעת הביצוע המדויקים לקבוע בעזרת נוסחאות הניתוח טכני.
זהו מתכון לצרות. הניתוח הריאלי לא הוכיח את עצמו לטווח הקצר, ואילו הניתוח הטכני הוא תורה מורכבת מסובכת. בקיצור: אל תנסו את זה בבית.
-
ניתוח טכני
ניסיון לחזות את מחירו של נכס פיננסי בהתאם לגרף מחירי העבר שלו. החיזוי מתבסס על הסתברויות. ההנחה הבסיסית היא שאם יש לנכס מגמה כלשהי הוא ייטה לנוע בהתאם למגמה זו
-
ממוצע נע
גרף המתאר את המחיר הממוצע של נכס לאורך תקופה מוגדרת, כגון 21 ימי המסחר האחרונים, 50 יום או 100 יום. גרף הממוצע הנע "מחליק" את הגרף היומי ומקל על זיהוי מגמות
-
ניתוח פונדמנטלי
חיזוי מחירו של נכס פיננסי בהתאם לפרמטרים כלכליים בסיסיים. הכוונה היא בעיקר לניתוח מחירי מניות בהתאם לביצועי החברות - מכירות, רווחים, צמיחה ויציבות פיננסית
לזירת היועצים
הדולר: מדוע סוחרי מט"ח משתמשים בניתוח טכני?
איתן אבריאל
11.6.2008 / 13:10