האיזון העדין של רפורמת בר-און

מבחינת היקפה ומשכה, תוכנית המס החדשה של שר האוצר בר-און היא אחת מתוכניות המס העמוקות ביותר של הממשלה בשנים האחרונות. היא היתה יכולה בהחלט להיות מוגדרת כ"רפורמה" מכיוון שהיא משנה את חלוקת ההכנסות, אך משום מה באוצר לא משתמשים בה. אולי לא מכנים אותה כך מכיוון שהתשובה המהירה תהיה שבעצם מדובר בכלכלת בחירות.

אמינותה של התוכנית תלויה מאוד באיזון הפנימי שלה, בעיתוי שלה ובאבחנה שבין מה שוודאי ולבין מה שאינו ודאי. האיזון הפנימי שלה הוא הזרמים מתוכה - אובדן ההכנסות מהפחתות המסים, ואליה - המקורות המממנים את אובדן ההכנסות. ברמה הלאומית, שני המקורות העיקריים שיממנו את התוכנית הם ביטול הפטור ממס על הפרשות המעבידים לקרנות השתלמות - עבור אותם עובדים המקבלים קרנות השתלמות - והצמיחה הצפויה בכלכלה הישראלית בשנות התוכנית. משרד האוצר מעריך את התוספת להכנסות המדינה מהפטור הקיים על קרנות השתלמות ב-2.2 מיליארד שקלים בשנה ואת הצמיחה הוא מעריך ב-3.5% לשנה בין השנים 2010-2015.

האם הנחת הצמיחה הגיונית? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-12 השנים שבין 1996 ל-2007 התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צמח בשיעור ממוצע של כמעט 4%, כלומר כמחצית האחוז יותר מאשר הנחת האוצר. הנחת האוצר עשויה איפוא להיראות הגיונית, אך סבירותה צריכה להימדד לאור התנאים הקיימים והעשויים להשפיע על כלכלת ישראל לכל אורך שנות התוכנית. באופן ספציפי, הכוונה היא להתחזקות המשמעותית של השקל בשנה וחצי האחרונה, לזינוק במחירי האנרגיה והמזון ולהיחלשות הכלכלה האמריקאית - המגבירים מאוד את החשש מפני גלישת הכלכלה המקומית למיתון העלול להימשך עמוק לתוך האופק של תוכנית האוצר.

שיקולי העיתוי נוגעים להשפעה של התוכנית על השכר נטו בכל התקופה שתעבור עד לסיומה המלא, שנת 2015. מצד אחד, מקור עיקרי למימון התוכנית, ביטול הפטור הקיים בקרנות ההשתלמות, אמור לעמוד לרשות הממשלה באופן מיידי יחסית – הפטור יבוטל כבר בתחילת 2009. אבל מצד שני הפחתות המס יהיו הדרגתיות ויתפרשו לכל אורך חיי התוכנית.

ובכל זאת, על פי חישובי האוצר, ההשפעה על שכרם נטו של מקבלי קרנות ההשתלמות - ביטול הפטור ממס על הקרנות מצד אחד והפחתות המס מצד שני – תהיה חיובית לאורך כל התקופה עד 2015, כלומר בסיכומו של דבר השכר נטו של מקבלי קרנות ההשתלמות יגדל לאורך כל התקופה עד 2015. לדוגמה, שכרו נטו של שכיר ששכרו החודשי ברוטו הוא 10,000 שקל יגדל ב-38 שקל לחודש ב-2009 - עד 322 שקל לחודש ב-2015.

התוכנית מצליחה כמובן לא רק לתת יותר כסף למקבלי קרנות ההשתלמות - מכיוון ששיעורי המס יורדים, גם אלה שאין להם קרנות יקבלו יותר כסף. וכאן נכנסת האבחנה בין מה שהוא ודאי ומה שאינו ודאי. הדבר הוודאי היחיד בשלב הזה הוא שינויי המס - ביטול הפטור מצד אחד והפחתות המסים מצד שני. מה שאינו ודאי הוא כמובן מה שאמור "להחליק" את היישום ההדרגתי של התוכנית: הצמיחה.

הממשלה תוכל "לממן" את תוספת השכר נטו לכולם - אלה שיש להם קרנות ההשתלמות ואלה שאין להם קרנות השתלמות אם הצמיחה תהיה אכן בגבולות הנחות האוצר. אם הצמיחה תהיה נמוכה יותר או חלילה שלילית, ייתכן שתוצאה הזו - שהיא הדרך היחידה שבאמצעותה האוצר יכול "למכור" את התוכנית תהיה קשה הרבה יותר להשגה.