האם ארקדי גאידמק בקשיים? בשנה האחרונה הפסיד 725 מיליון שקל

אחת הבעיות הפיננסיות החמורות ביותר של גאידמק היא שמסע הרכישות הרועש שביצע לפני שנה בבורסת תל אביב נכשל - ובגדול. באפריל וביוני 2007 רכש בישראל את השליטה בארבע חברות - אוסיף, גילאון, ויליפוד ופטרו גרופ - ביותר ממיליארד שקל. מניותיהן של ארבע החברות נפלו מאז ב-53%-86%. כיום האחזקות שוות כ-300 מיליון שקל בלבד; גאידמק הפסיד על הנייר כ-700 מיליון שקל. נוסף על כך, ביטול הרכישה של טיב טעם הותיר בכיסו בור של 25 מיליון שקל.



ככל הידוע, לגאידמק אימפריה לא קטנה גם ברוסיה. מצב עסקיו שם אינו ידוע, אך ידוע כי בשנה האחרונה מימש את אחזקותיו בשתי יצרניות פוספטים בקזחסטאן - קזפוספט וטרמפוס - תמורת מאות מיליוני דולרים. כמו כן, לפי העיתונות הכלכלית הרוסית, גאידמק מעוניין למכור 85% מאחזקותיו בחברת התקשורת הולדינג יוניון מדיה תמורת כ-80 מיליון דולר.



ייתכן שגאידמק העריך כי הקבוצה העסקית שהוא מקים תממן לו לפחות חלק ממאות מיליוני השקלים שהוא שופך על קבוצות כדורגל וכדורסל (בית"ר ירושלים, הפועל ירושלים ובני סכנין), תחנת הרדיו 99FM, בית החולים ביקור חולים בירושלים, תמיכה בפריפריה וכן פעילות פוליטית - אבל בינתיים נראה כי הוא מפסיד כסף בכל המגזרים. לפחות בתחום הפילנתרופי הוא צובר אהדה ציבורית, מה שאי אפשר לומר על התחום העסקי.



בעבר, כשנשאל גאידמק כמה הוא שווה, הוא נהג להתחמק מתשובה נחרצת והוסיף: "כנראה שאני שווה לא מעט כסף, אך לא ניתן להגדיר זאת במדויק. שווי נכסי משתנה מיום ליום". בדירוג 500 עשירי ישראל של מגזין TheMarker, שפורסם החודש, הוערך הונו של גאידמק ב-1.5-2 מיליארד דולר, מה שמיקם אותו במקום השביעי ברשימה - אחרי משפחות ורטהיימר, עופר, שרי אריסון, לב לבייב, בני שטינמץ ויצחק תשובה.



תחקיר TheMarker חושף כי גאידמק שיעבד את כל המניות שלו בחברות הציבוריות בישראל לצורך הלוואה של 500 מיליון שקל שנטל מבנק מזרחי טפחות. הבעיה של גאידמק ושל מזרחי היא ששווי המניות המשועבדות להלוואה צנח. מהבנק נמסר: "בעבר הבנק מימן לגאידמק חלק מרכישת אוסיף, אך מעבר לכך אין הבנק נוהג להתייחס לעסקות של לקוחותיו". במשרדו של גאידמק סירבו להגיב לדברים.



בנק מזרחי היה גם זה שממנו רכש גאידמק את מתחם צים בשדרות רוטשילד בתל אביב תמורת כ-26 מיליון דולר. גאידמק לא הצליח למכור את הנכס לאוסיף תמורת 35-60 מיליון דולר, מאחר שהנושא לא קודם על ידי אוסיף, אשר ערכה בדיקות חוזרות ונשנות. בימים אלה מנהל גאידמק מגעים למכירת המתחם לצד שלישי.



פרידות מהדהדות



באחרונה נפרד גאידמק מגידי מרינובסקי לאחר שש שנים שבהן שימש יועצו העסקי-כלכלי ומתווך בכמה עסקות - כך נודע ל-TheMarker. יש האומרים כי מרינובסקי, שהיה גם מאמנו של גאידמק באמנויות לחימה, הוא היחיד שגאידמק הקשיב לו וכי הוא שימש לו יועץ לניהול החיים.



מרינובסקי סירב להגיב לגבי הפרידה מגאידמק, אך מקורביו סיפרו כי היא אינה מפתיעה, שכן "גאידמק נוהג להחליף את האנשים סביבו לעתים קרובות". הם הוסיפו: "המח"מ (משך חיים ממוצע) של מרינובסקי בקרבת גאידמק גם ככה היה ארוך מדי".



מרינובסקי אינו הבכיר היחיד שעזב את הקבוצה. באחרונה הודיע שלמה רוטמן, ששימש בשנה האחרונה יו"ר אוסיף, כי יסיים בסוף יוני את תפקידו. רוטמן, שיישאר דירקטור בחברות של גאידמק, עזב מכיוון ש"הוא מעדיף לפנות לעסקים פרטיים הקרובים יותר ללבו", כמו בנקאות ואנרגיה. עם זאת, נראה שהסיבה האמיתית היא הצטרפותו של אורי שני לקבוצה והתחושה של רוטמן שכנפיו קוצצו.



עוד חושף התחקיר כי גאידמק ביטל עסקה גדולה שסיכם עם אייל פישמן. גאידמק סיכם בלחיצת יד עם פישמן, יו"ר מירלנד, על רכישת בניין שבבעלותה במוסקווה, שבו הוא שוכר שטחים בעבור תאגיד התקשורת הולדינג יוניון שבבעלותו, תמורת 180 מיליון דולר. לאחר מכן ביקש הפחתה במחיר, והעסקה בוטלה.



במירלנד בחרו לא להגיב לדברים. מקורבים לחברה ציינו: "אי סגירת העסקה אולי באה לטובה עבור מירלנד, שכן מאז שווי הבניין רק השתבח".



אפשר אמנם לטעון כי לא כל הירידות במניות החברות שרכש גאידמק קשורות בביצועיהן או באופן ניהולן - שכן משבר האשראי גרר נפילות אצל כולם; ובכל זאת, כיום הרבה יותר בולט שמסע הרכש של גאידמק נכשל.



התוכניות דווקא היו גדולות. במסיבת עיתונאים שכינס בקיץ 2007 במלון דויד אינטרקונטיננטל בתל אביב אמר גאידמק: "מוקדם מדי לראות אותי כמנהל כושל שקנה חברות שאינן מצליחות, ומניותיהן רק צונחות. החברות שנרכשו מתאימות לאסטרטגיה העסקית שלי וצפויות ליצור סינרגיה עם עסקי ברוסיה. בקרוב החברות האלה יבצעו פרויקטים גרנדיוזיים שיזעזעו את שוק ההון בישראל. אני מתכוון לאחד את כל החברות שנרכשו בישראל תחת חברת אחזקות אחת ולהפוך את חברת האחזקות שתוקם לאחת הגדולות במדינה".



מאז אותה מסיבת עיתונאים גאידמק לא ביצע רכישות נוספות וגם לא הוביל פרויקטים גרנדיוזיים שזיעזעו את שוק ההון. רבים עדיין תוהים מהן ההנחות העסקיות העומדות מאחורי מהלכיו של גאידמק, אם בכלל יש הנחות כאלה.



עדות מהותית לגישה השלילית שבה זוכה גאידמק בשוק ההון אפשר היה לראות לפני כמה שבועות, כשאוסיף נכשלה בגיוס 100 מיליון שקל באג"ח להמרה אף שהציעה ריבית אטרקטיווית. ראשיה יכולים, כמובן, לתרץ את הכישלון ביחס השלילי של השוק לחברות נדל"ן, ואולם מחברה כמו אוסיף, הנסחרת במדד תל אביב 100 ונהנית מהנהלה מנוסה, אפשר היה לצפות להצלחה גבוהה יותר, בעיקר אם היא כבר מחליטה לצאת להנפקה.



אחד הצעדים שעשה גאידמק לאחר תקופה ללא התפתחויות עסקיות חיוביות היה לסכם עם אורי שני, לשעבר מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי ואיש סודו של ראש הממשלה אריאל שרון, על הצטרפותו לקבוצת גאידמק לתפקיד מנהל בכיר ושותף בחלק מעסקיו. ייתכן שגאידמק הבין שבלי מנהל ישראלי בכיר הוא לא יצליח לגרום לשוק ההון להביע בו אמון.



גאידמק צ'יפר את שני במענק חתימה שמן של כמה מיליוני דולרים, צייד אותו ברכב מנהלים מפואר, העניק לו מפתחות ליצירת הסינרגיה בין עסקיו הפזורים על כל הגלובוס לבין אלה שבישראל ונתן לו אור ירוק לביצוע רכישות חדשות. בינתיים שני עדיין לומד, אך אפשר להניח כי גאידמק, הידוע בחוסר סבלנותו כלפי מנהלים, לא יאפשר לו להתמהמה, וכבר בתקופה הקרובה ידרוש ממנו לפרוע חלק מהציפיות.



אוסיף: הפסד של 373 מיליון שקל



מסע הרכישות של גאידמק החל באוסיף, וזו גם היתה הרכישה היקרה ביותר שלו. השליטה באוסיף נרכשה תמורת כ-600 מיליון שקל, לפי שווי חברה של מיליארד שקל, ובפרמיה של 85% מעל שווייה בבורסה בעת הרכישה (בשלב הראשון נרכשו 60% ובהמשך הגדיל גאידמק את אחזקתו ל-66%). לאחר השלמת העסקה הבטיח גאידמק שיהפוך את החברה לאימפריה בקנה מידה בינלאומי, כמו אפריקה ישראל של לב לבייב, ויבסס עליה את הפלטפורמה העסקית לפעילות הנדל"ן העולמית שלו. מניית אוסיף באמת זינקה עם הרכישה, כמו שאר המניות שנרכשו, אך בהמשך צנחה בצורה חדה.



בינתיים עברה יותר משנה, והעסקות הבולטות שביצעה אוסיף היו רכישת השליטה בחברת התשתיות א. ארנסון תמורת 145 מיליון שקל, מימוש ורכישה של כמה נכסים בבולגריה, ועסקות בעלי עניין תמוהות שבמסגרתן העביר גאידמק חלק מקרקע שבבעלותו באזור מוסקווה - בשווי של מאות מיליוני דולרים - לבעלות אוסיף.



גאידמק תולה תקוות בקרקע הזאת, בשטח של 870 דונם, שעליה זכויות בנייה בהיקף 800 אלף מ"ר. הקרקע מיועדת לפרויקט משולב של מגורים, משרדים, שטחי מסחר ובתי מלון. הוא אמר בעבר כי הוא צפוי לפקח בעצמו אחר הפרויקט, שלהערכתו יניב בעתיד לאוסיף רווחים גבוהים ויזניק את החברה קדימה. לדבריו, גם כיום הקרקע שווה פי כמה יותר מהשווי שלפיו נמכרה לאוסיף.



אוסיף ניהלה גם מגעים להשקעות שלא הבשילו, ובהן רכישת נתח משמעותי באטלס נכסים שבשליטת גד, דורי ודני דנקנר. מאז רכישתה על ידי גאידמק איבדה מניית אוסיף כ-53% - וגאידמק הפסיד על הנייר בהשקעה זו כ-373 מיליון שקל. לשם השוואה, בתקופה זו עלה מדד תל אביב 100 ב-1%, ומדד נדל"ן 15 ירד ב-35%.



לאחר הצטרפותו לקבוצת גאידמק שכר שני את שירותי קשרי המשקיעים של משרד אייזנברג-אליאש. בהובלתם החלה אוסיף להעביר שורה של מצגות שנועדו להסביר למשקיעים כי ייתכן שמנייתה נפגעה ונענשה יותר מדי. זאת אולי הסיבה לכך שמלבד נפילות בשיעור 10% כמעט בשבוע שעבר, מאז תחילת מאי רשמה מניית אוסיף תשואה חיובית של 15%.



חלק מהגופים המוסדיים, ובהם חברות הביטוח הגדולות, החלו לאסוף את המניה. מעיניהם לא נעלמה העובדה כי אוסיף מחזיקה בחברה הבת עוגן נדל"ן, הנסחרת בתל אביב לפי שווי של 385 מיליון שקל. עוגן מעורבת בפרויקטים איכותיים באזורים מבוקשים. "אם אתה קונה אוסיף, אתה קונה אותה במחיר של מניית עוגן, ומקבל את כל השאר בחינם", אמר באחרונה אחד ממנהלי ההשקעות בשוק.



גילאון: הפסד של 67 מיליון שקל



העסקה הבאה שעליה סיכם גאידמק באביב 2007 היתה רכישת השליטה (50.5%) בבית ההשקעות גילאון מידי בעלי השליטה הדר שמיר ומנשה גייזלר וטאו תשואות של אילן בן דב. גאידמק שילם על חלקו בבית ההשקעות 84.5 מיליון שקל, מה ששיקף לגילאון שווי של 167 מיליון שקל. הרכישה בוצעה בפרמיה של 46% לעומת מחירה אז בשוק. גאידמק רכש את גילאון בין השאר מתוך כוונה ליצור סינרגיה בינה לבין בית ההשקעות אנטנטה קפיטל, שבבעלותו ברוסיה, ועוסק בעיקר בליווי עסקות של חברות מהשורה השנייה והשלישית.



גם בגילאון לא היו התפתחויות עסקיות חיוביות לאחר הרכישה - וגילאון סיימה את הרבעון הראשון של 2008 בהפסד של 14 מיליון שקל, לעומת רווח של 25.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. עיקר ההפסד נגרם כתוצאה מירידת ערך בהיקף 14.5 מיליון שקל בגין ניירות ערך סחירים.מאז הרכישה צנחה מניית גילאון בכ-80%, והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של 35 מיליון שקל, הנמוך ב-25% מהונה העצמי. גאידמק הפסיד על הנייר כ-67 מיליון שקל בהשקעה זו.



גילאון יכולה להתעודד מכך שלאחר כמה עיכובים, היא השלימה לפני כמה שבועות את העסקה למכירת אחזקותיה בבית ההשקעות ספרינט (31%) לידי בית ההשקעות אלומות. תמורת המניות של ספרינט תקבל גילאון כמעט 10 מיליון שקל, ותרשום בספריה רווח של 6 מיליון שקל.



פטרו גרופ: הפסד של 146 מיליון שקל



אחרי שהצטייד בחברות נדל"ן ופיננסים, החליט גאידמק לרכוש חברה ישראלית בתחום האנרגיה. הוא סיכם על רכישת השליטה (65%) באמריס אחזקות, המחזיקה ב-51% מפטרו גרופ (לשעבר גמול אנרגיה). פטרו גרופ, שתמורתה שילם 172 מיליון שקל, מפעילה מאות תחנות דלק ורשת חנויות נוחות בארה"ב.



מאז העברת השליטה היו אמריס ופטרו גרופ מעורבות בכמה עסקות, שחלקן לא יצאו לפועל. באוגוסט 2007, למשל, סיכמה פטרו גרופ על רכישת 110 אתרים הכוללים חנויות נוחות בצמוד לתחנות דלק בחוף המזרחי בארה"ב תמורת כ-60 מיליון דולר. חודשיים לאחר מכן דיווחה החברה כי המגעים להשלמת העסקה בוטלו.



בסוף נובמבר 2007 חתמה פטרו גרופ על מזכר הבנות להשקעה של עד 15 מיליון יורו בחברה הבולגרית החדשה שתוקם על ידה ועל ידי Mega Group AD. השקעה זו תקנה לפטרו גרופ כ-40% מהון המניות בחברה שתוקם וכ-51% מזכויות הניהול בה. החברה הבולגרית מחזיקה בשטח של 602 דונם ליד ורנה, שבו מוקם בית זיקוק למוצרי דלק. נוסף על כך מחזיקה החברה הבולגרית ברישיון להפקת נפט מפסולת, וכן פעילות להפצת מוצרי דלק בבולגריה.



גם במקרה של אמריס גאידמק לא פסח על עסקות בעלי עניין והגדיל את אחזקתו בחברה ל-75% באמצעות העברת השליטה בחברת קלינינגרד נפט הרוסית לידי אמריס. קלינינגרד נפט עוסקת בהפקה של מוצרי דלק ושמן גולמי בשדות נפט ברוסיה. שוק ההון הישראלי לא התרשם בינתיים מהמהלכים של פטרו גרופ, ומניית החברה צנחה מאז שנרכשה בידי גאידמק ב-86%. גאידמק הפסיד בהשקעה זו על הנייר 146 מיליון שקל.



ויליפוד: הפסד של 113 מיליון שקל



רכישת ויליפוד הוצגה כעוד עסקה סינרגטית לעסקיו הבינלאומיים של גאידמק. "גאידמק הוא אחד המשווקים הגדולים של עופות וביצים ברוסיה. יש לו לולים רבים והוא בקיא בשוק המזון הרוסי. הוא גם בעל קשרים עמוקים באפריקה, שיהוו קרש קפיצה. לא נחלק מוצרי מזון לנזקקים; זה יהיה עסק אמיתי, שמרוויח כסף ולא מקיים פעילות פילנתרופית של גאידמק" - כך אמר יוסי ויליגר לפני שנה, יום לאחר שמכר עם אחיו צבי את השליטה ביבואנית ומשווקת המזון הכשר ויליפוד לידי גאידמק תמורת 171 מיליון שקל, בפרמיה של כ-62% לעומת מחירה בשוק.



כשנשאל ויליגר אם הפרמיה ששילם גאידמק מוצדקת, הוא השיב: "לחברה יש ערך מוסף גדול. שוק המזון הכשר הוא שוק של מיליארדים". גאידמק אכן הבטיח לאחים ויליגר להפוך את ויליפוד לפלטפורמה עסקית חובקת עולם. הרציונל של גאידמק מאחורי רכישת השליטה בחברה היה שהיא תסלול את הדרך לתחום המזון הכשר שלא באמצעות רשת שיווק - לא רק בשוק הישראלי, אלא גם בעולם.



בשנה האחרונה היתה ויליפוד מעורבת בכמה עסקות - רכישת השליטה באגרוסויז, חברת מזון רוסית של גאידמק (עוד עסקת בעלי עניין); הקמת חברה חדשה בתחום העופות והביצים על בסיס הפלטפורמה של אגרוסויז; הודעה על רכישת חברה רוסית העוסקת ביבוא ושיווק מוצרי חלב - וביטול המגעים לאחר כמה חודשים; הקמת חברה משותפת עם יצרן ומשווק מדנמרק בתחום יבוא ושיווק מוצרי חלב כשרים; וסגירת העסקה לרכישת סלטי שמיר, העוסקת בייצור ושיווק סלטים מצוננים ופועלת ברוסיה, בצרפת, בבריטניה ובארה"ב.



בעסקות שביצע גאידמק לאחר רכישת השליטה בוויליפוד הוא אמנם לא פיזר סכומים גבוהים, אך הוא התנה את המחיר בביצועים שיוצגו בסוף 2008. עם זאת, גם כאן שוק ההון הישראלי לא התלהב ממסע השופינג הנרחב שביצעה ויליפוד בתוך זמן קצר יחסית. מניית ויליפוד צנחה בשנה האחרונה בכ-58%, וגאידמק הפסיד בהשקעה זו 114 מיליון שקל.



נוסף על כך, החברה הנכדה גולד פרוסט מחקה את עצמה באחרונה מהמסחר בבורסת AIM בלונדון. נדרשו לה שנתיים להבין כי העלויות שבהיותה חברה ציבורית עלו על התועלת שבכך. מלבד זה, גאידמק מתכנן למנות את נתן ניסני, לשעבר מנכ"ל עלית, ליו"ר פעיל בוויליפוד - מהלך היוצר מתיחות בין משפחת ויליגר לבעלים.



טיב טעם: הפסד של 25 מיליון שקל



פרשה נוספת שלא תרמה לתדמית של גאידמק כאיש עסקים רציני היתה הסאגה סביב רכישת רשת טיב טעם. גאידמק הפתיע את המגזר העסקי כשסיכם עם בעלי השליטה בחברה, עמית ברגר וקובי טרייביטש, על רכישת השליטה בה (51%) תמורת 100 מיליון דולר - פרמיה של 80% מעל מחירה בבורסה אז.



המניה זינקה ב-50%, האופוריה סביב העסקה היתה בשיאה, וגאידמק נשמע בטוח במהלך שרקם. הוא התראיין לכל כלי תקשורת אפשרי כדי להסביר את ההיגיון בעסקה. "אהפוך את טיב טעם לרשת כשרה, אפתח 100 סניפים חדשים שייבנו על ידי אוסיף, אפעל להכפלת המכירות ואדאג שטיב טעם תיהפך לרשת המזון השלישית בישראל, אחרי שופרסל ורבוע כחול. בעתיד היא תפעל גם ברוסיה" - כך אמר אז גאידמק.



כבר למחרת ההודעה על הרכישה הוטלו ב-TheMarker ספקות באשר לרציונל מאחורי המהלכים של גאידמק. לקוראים הומלץ לא לקנות את מניות החברות שרכש, אף שהן זינקו - וזאת מכיוון שאז, בדיוק כמו היום, השיקולים שהניעו אותו לבצע את הרכישות לא היו ברורים לחלוטין. נראה היה כי מדובר בפעילות ספונטנית של אדם המונע בעיקר מרגשות ומאגו, ופחות משיקולים עסקיים.



פחות משבועיים לאחר ההודעה החליט גאידמק לסגת מהעסקה, לאחר שהבין כי היא מסובכת מדי בעבורו ולא תוכל לשרת את האינטרסים שעליהם בנה. מניית טיב טעם צללה - וחזרה להיסחר ברמה שבה נסחרה לפני ההודעה על הרכישה.



בתחילה היה גאידמק אמור לשלם לאנטר הולדינגס, בעלת השליטה בטיב טעם, פיצוי של 20 מיליון דולר על הפרת העסקה, ואולם לבסוף סוכם כי גאידמק ירכוש 10% ממניות אנטר הולדינגס תמורת 30 מיליון שקל. כמה חודשים לאחר מכן מימש גאידמק אחזקה זו תמורת 4.9 מיליון שקל וסיכם את הפרשה המביכה בהפסד כספי של כ-25 מיליון שקל ואובדן אמון בקרב המשקיעים בשוק ההון.