הפחתת המיסים וקרנות ההשתלמות: שאלות ותשובות

אתמול הודיע משרד האוצר על תוכנית להפחתת מיסים. משנת 2009 ועד שנת 2015, נשלם באופן מדורג פחות מס על ההכנסה שלנו. עיתוי פרסום התוכנית וגם המרכיבים שלה מעלים מספר שאלות.

על תוכנית הפחתת המסים עובדים באוצר מאז מאי 2007. התוכנית עצמה היא חלק מהמדיניות ארוכת הטווח של האוצר, הדוגלת בהפחתת מסים, ומונהגת ברציפות מאז 2003. כמעט כל שר אוצר מאז הוסיף על הפחתת המסים של קודמיו.

רוני בר-און אינו שונה בכך. זאת על אף שעיתוי קבלת ההחלטה - דווקא עכשיו, ולא לפני כמה חודשים, למשל - עשוי להיראות לא מקרי. אבל כמו שניסח זאת אחד מפקידי האוצר: גם אם מקבלים החלטה נכונה מהסיבות הלא נכונות, דייני.

סתם, כי זאת הזדמנות טובה.ממש כשם שהפחתת המסים הקודמת, בתחילת השנה, שולבה עם ביטול הפטור ממס על רכבי ליסינג (שווי השימוש). לאוצר יש רשימת פטורים ממס שהוא רוצה לבטל, מכיוון שהוא רואה בהם עיוותים כלכליים. הוא מנצל הזדמנויות של נדיבות כלכלית מצדו - כדי לכרוך זאת בביטול הפטורים. העובדה שביטול הפטור ממס על קרן השתלמות אמור לממן רק רבע מהפחתת המסים, החל ב-2015 ואילך, מלמדת כי האוצר לא זקוק באמת לביטול הפטור מקרנות השתלמות כדי לממן את תוכנית הפחתת המסים. הוא יכול להסתדר גם בלי זה, אבל ספק אם הוא רוצה.

בצדק רב. הפטור ממס על קרן השתלמות אינו צודק, כי נהנים ממנו בעיקר בעלי השכר הגבוה במשק. קרן השתלמות משולמת בעיקר לשכירים בעשירונים העליונים, והפטור ממס מועיל ככל שרמת השכר היא גבוהה יותר. לכן, משתי הסיבות, זהו פטור רגרסיווי.

בנוסף, הפטור ממס אינו חכם. אמנם הוא מעודד חיסכון - אבל לטווח בינוני בלבד, של שש שנים. אמנם כל חיסכון מבורך, אבל האסטרטגיה של ישראל היא לסבסד את החיסכון הפנסיוני, ולא חיסכון אחר.

בכל מקרה, גם כך נמשך הסבסוד של קרנות ההשתלמות - מתוך הטבת מס ישירה של 3.7 מיליארד שקל, רק 2.2 מיליארד שקל בוטלו עתה. על כך צריך להוסיף את הטבת המס, שלא כומתה כאן, באמצעות הפטור ממס על רווחי קרן ההשתלמות (פטור ממס רווחי הון). בקיצור, למי שלא הבין: עדיין כדאי לחסוך דרך קרן השתלמות, גם אם פחות מקודם.

בצדק רב. הפטור ממס על קרן השתלמות אינו צודק, כי נהנים ממנו בעיקר בעלי השכר הגבוה במשק. קרן השתלמות משולמת בעיקר לשכירים בעשירונים העליונים, והפטור ממס מועיל ככל שרמת השכר היא גבוהה יותר. לכן, משתי הסיבות, זהו פטור רגרסיווי. בנוסף, הפטור ממס אינו חכם. אמנם הוא מעודד חיסכון - אבל לטווח בינוני בלבד, של שש שנים. אמנם כל חיסכון מבורך, אבל האסטרטגיה של ישראל היא לסבסד את החיסכון הפנסיוני, ולא חיסכון אחר.

בכל מקרה, גם כך נמשך הסבסוד של קרנות ההשתלמות - מתוך הטבת מס ישירה של 3.7 מיליארד שקל, רק 2.2 מיליארד שקל בוטלו עתה. על כך צריך להוסיף את הטבת המס, שלא כומתה כאן, באמצעות הפטור ממס על רווחי קרן ההשתלמות (פטור ממס רווחי הון). בקיצור, למי שלא הבין: עדיין כדאי לחסוך דרך קרן השתלמות, גם אם פחות מקודם.

להסתדרות הפתרונים. על סמך ניסיון העבר, הסיכוי אינו גדול. זאת על אף שהאוצר הדגיש את אלמנט החבילה בתוכנית המסים: ותרו על פטור ממס לעשירים (קרן השתלמות) - וקבלו בתמורה הפחתות מסים נרחבות הרבה יותר, ודווקא לשכבות הנמוכות והבינוניות (עיקר הפחתת המס היא ברמות השכר של 4,000 עד 21 אלף שקל).

לא ברור. האוצר מנסה ליצור רושם של "חבילה" שיש לקבל אותה כמות שהיא, או לדחות כליל. אבל שר האוצר כבר הודה במסיבת העיתונאים כי ניתן לערוך שינויים בחבילה. לכן, ההערכות הן כי האוצר יעביר את הפחתת המסים בכל מקרה, אבל ידאג להקטין את הפחתת המס על כל קיטון בפטור ממס על קרן השתלמות.

ממש לא. הפחתת המס היא לכל אורך הקו - בכל רמות השכר ואפילו בכל השנים. בשנה הראשונה לתוכנית, 2009, ההכנסות מביטול הפטור בקרן ההשתלמות אמורות לקזז במדויק את ההוצאות על הקטנת מס הכנסה. בכל השנים שלאחר מכן, הפחתת המסים תהיה גדולה מההכנסות מביטול הפטור ממס על קרן השתלמות - עד שב-2015 נוצר "חור" של 8 מיליארד שקלים בהכנסות ממסים כתוצאה מהתוכנית.

והנה הגענו לשאלת השאלות - אם יש הצדקה לתוכנית האוצר להפחתת מסים. באוצר מאמינים כי הפחתת מסים, לרבות הפחתת מס חברות, תועיל לצמיחה של המשק. כך שהפחתת המסים תביא, בסופו של דבר דווקא להגדלת הכנסות המדינה, בשל התחזקות הצמיחה.

זוהי התפישה הכלכלית המקובלת כיום, אבל כדאי לשים לב שיש כבר מי שחולקים עליה. זוכה פרס נובל בכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, מפרסם היום ב-TheMarker מאמר בו הוא חולק על התפישה הזאת. שטיגליץ טוען כי האי שוויון בעולם גדל והולך, וכי הצמיחה הנובעת מהפחתת מסים לא הצליחה למנוע זאת - זאת צמיחה שהועילה רק לעשירים. לפיכך, הוא טוען, הגיע הזמן לחדול מהפחתת מסים, ולעבור למדיניות של יותר מסים על עשירים, ויותר רווחה כדי להקטין את הפערים החברתיים.

במקרה של ישראל, יש מקום לחלוק על התפישה של האוצר, נוכח העובדה שישראל כבר עברה הפחתות מסים ניכרות בשנים האחרונות, ושיעור המס כיום אינו גבוה ברמה עולמית - בעוד ששיעור החוב הלאומי שלנו עדיין גבוה בהשוואה עולמית, וראוי היה להפנות כל הכנסה פנויה ממסים להפחתת החוב.

זאת ועוד, רוני בר-און אמר השבוע כי ייתכן שהאוצר יבחר לסטות מהתוואי של דו"ח ברודט - שקבע מה יהיה תקציב הביטחון לעשר השנים הקרובות. זאת למרות החשיבות הרבה של תכנון ארוך טווח בתקציב הביטחון. התכנון של דו"ח ברודט התבסס, בין השאר, על הנחות בנוגע לשיעורי המס שישררו בישראל בעשור הקרוב. מתברר כי לאוצר אין בעיה לשנות את הנחות היסוד בנוגע לשיעורי המס, על אף שבה בשעה הוא ממוטט את כל הניסיונות להגיע לתכנון תקציבי ארוך טווח. מהבחינה הזאת, הנזק של הפחתת המסים עלול להיות גדול מהתועלת.