דירוג מעלה: מנהיגות חברתית ב-50 אלף שקל

כך קורה שבשנים האחרונות מיטב החברות - חברות ציבוריות הנסחרות במדד ת"א 100 ופרטיות שמחזורן הוא יותר מ-100 מיליון שקל - עמלות וטורחות במשך כל השנה כדי להתכונן לדירוג מעלה; חלקן אף עורכות שינויים ארגוניי.ם כדי להתאים את עצמן או לשפר את ציוניהן לעומת שנים עברו. ההשתתפות בתהליך הדירוג אינה כרוכה בתשלום או בחברות במעלה, אבל מחייבת שקיפות מלאה ונכונות לקחת חלק בתהליך הארוך של מילוי השאלונים.



ואולם, בדיקת TheMarker מגלה כי לצד הדירוג, הארגון מנהיג שני מסלולי התקשרות נוספים עמו, שלהבדיל מהדירוג הדורש שקיפות מלאה, דורשים רק פנקס צ'קים פתוח: מסלול מנהיגות מעלה, שהחברות שמנויות עליו מוגדרות באתר הארגון כ"קבוצת המנהיגות העסקית של מעלה. קבוצת המנהיגות לוקחת חלק פעיל בהתוויית דרכו של הארגון, ומשקיעה בפיתוח הזירה של אחריות חברתית בישראל". הזכות להיות "מנהיגת מעלה" פתוחה בפני כל חברה במשק ובלבד שתשלם 25 אלף שקל דמי חבר שנתיים ותעניק תרומה בסך 25-125 אלף שקל לשנה לארגון, בהתאם לבחירתה.



במלים אחרות, חברות כמו יבמ, יפאורה, איסטרוניקס וכתר - שאינן מדורגות בדירוג מעלה, וממילא אינן חושפות את מידת המחויבות התאגידית שלהן בפומבי - זוכות בכינוי היוקרתי "מנהיגות מעלה", רק בזכות תרומה כספית לארגון. למעשה, מתוך 26 חברות במנהיגות מעלה, 11 אינן מדורגות על ידי מעלה, ולפחות 4 יכולות היו להיות מדורגות בדירוג, אך אינן משתתפות בו.



מסלול נוסף הוא מסלול עמיתי מעלה - המחייב דמי חברות שנתיים צנועים הרבה יותר: 2,500-7,500 שקל על פי המחזור השנתי של החברה. מסלול זה מוגדר באתר מעלה כ"מקנה גישה לידע מקצועי עדכני, ולרשת עבודה ישראלית עולמית, ומהווה הצהרה על תמיכה בדרך האחריות החברתית שמקדם ארגון מעלה". גם כאן החברות בארגון "העמיתים" של מעלה, פתוחה בפני כל מי שמשלם את דמי החבר, בהם ארגונים שבוחרים שלא להשתתף בדירוג של מעלה. מתוך 74 עמיתים, 13 חברות יכולות להשתתף בדירוג, אך אינן עושות זאת.







לכאורה, מנפיקה מעלה "תו תקן" של אחריות תאגידתית גם לחברות שאינן מחויבות לתהליך הדירוג. "החברות במעלה, בין אם כעמיתים או בקבוצת המנהיגות מעולם לא היוותה 'תעודת הסמכה' או 'תו איכות' לאחריות תאגידית", אומרת בתגובה מנכ"לית מעלה, טליה אהרוני. "הצטרפות חברות למעלה מהווה הצטרפות לקבוצה משמעותית של עסקים בישראל המחויבים לתהליך של הטמעה ויישום של אחריות תאגידית. החברות מייצרת הזדמנות ללימוד משותף של נושאים ומגמות הנמצאים על סדר היום העסקי, החברתי והסביבתי של עסקים בישראל ובעולם כולו".



ובכל זאת נראה כי החברות המדורגות נדרשות למידה גדולה יותר של מחויבות.



אהרוני: "להבדיל ממעלה, כארגון עמיתים, דירוג מעלה גובש ככלי מדידה בלתי תלוי, המאפשר לחברות למדוד את עצמן, ולציבור להעריך את החברות. ברור כי שיעור עמיתות מעלה המשתתפות בדירוג גבוה בהשוואה לממוצע במשק בכלל. עם זאת, ברור גם כי ההחלטה על השתתפות בדירוג היא של כל חברה בהתאם לשיקוליה וסדר היום שלה, גם בקרב עמיתי מעלה".



סומכים על החברות



ביקורת נוספת המושמעת נגד מעלה בקהיליה העסקית, היא שהדירוג שלה מתבסס על דיווחי החברות בלבד ולכן עלולות להיות בו טעויות, או הטעיות במקרה הגרוע יותר. הנה סיפור קטן: לאחר פרסום דירוג מעלה לאחריות תאגידית בשנה שעברה, הבחינה אחת החברות המשתתפות, מהגדולות במשק הישראלי, כי מתחרה בולטת שלה קיבלה ציון גבוה ממנה בסעיף התרומה לקהילה. הנתון צרם לקברניטי החברה, שביקשו לבדוק לאלתר את אמיתות הדיווח. טלפון לחשב של המתחרים העלה שאכן, בשל טעות ברישום, הועבר נתון שגוי, והחברה יצרה קשר עם ראשי מעלה ודאגה לעדכן את הדירוג.



כמה ימים לאחר מכן פורסם הדירוג המועדכן. על אף שבשתי החברות משוכנעים שהדיווח השגוי נעשה בתום לב, הסיפור מציף את אחת מהבעיות של הדירוג, שמבקש למצב את עצמו בשנים האחרונות כהכרחי עבור חברות שרוצות להיתפש כאחראיות ולא רק לשורת הרווח - רוב הדירוג, לבד מהפרק העוסק באחריות הסביבתית, מבוסס על דיווחי החברות בלבד ואינו נתון כלל לביקורת.



"כל התחום של אחריות תאגידית הוא וולונטרי", מסבירה אהרוני. "לא היינו רוצים להפוך לרגולטור או שופט, אנחנו ארגון של עסקים עמיתים, וככזה, האמון הוא נר לרגלנו".



איזה תוקף יש לדירוג אם איש אינו בודק את אמיתות הדיווחים?



"חלק מהנתונים מבוקרים על ידי רואי החשבון של הפירמות המשתתפות. בנוסף אנו דורשים חתימת מנכ"ל על השאלון ויש לכך משקל. אנחנו גם עוברים על הנתונים הסופיים ומשווים לאורך שנים. אם יש קפיצה חריגה - אנו מתקשרים ובודקים".



למה לא להקים מנגנון ביקורת?



אהרוני: "עבורנו, הסימנים הטובים ביותר לרמת אמינות הן חברות שאמרו לנו שיעדיפו לא להיכנס לדירוג כדי לא להתמקם במקומות האחרונים - הן הרי יכלו לשלוח דיווחים פיקטיווים ולא לחשוש, וגם המעורבות הרבה של היועצים המשפטיים של החברות בתהליך מילוי השאלון מעידה שנעשים תהליכים אמיתיים. החברות הלא יכולות לשקר רק פעם אחת. אם הן קיבלו ציון גבוה שלא בצדק יקום ארגון מתחרה, התקשורת או אפילו אחד העובדים שיתריע שזה לא נכון".



חברות רבות לא מעוניינות



דבריה של אהרוני מגובים במספרים: מתוך 280 החברות שהוזמנו להשתתף בדירוג השנה, רק 60 השלימו את התהליך. בין החברות שבחרו לא להשתתף השנה גם כאלה שהשתתפו בדירוגים קודמים ואף דורגו במקומות גבוהים. בין החברות הבולטות שלא משתתפות במדד מעלה: כי"ל, מכתשים, בנק המזרחי, שופרסל, אל על, פז, בזק, אלקטרה, ביטוח ישיר, דניה סיבוס, טאואר סמיקונדוקטור, בגיר, גב ים, דש אייפקס, נטוויזן, תדיראן קשר, פריגו וכאמור יבמ שמשמשת כ"מנהיגת מעלה" אף שאינה משתתפת בדירוג.







מרבית הארגונים שאליהם פנינו לקבלת תגובה בעניין, פטרו אותנו בתשובות לאקוניות על כך שהחברה מכירה בחשיבות הנושא, אך בחרה שלא להשתתף מטעמים טכניים ואחרים. חברות אחרות ציינו כי אף שהן פעילות בתחומי הדירוג הן בוחרות לנהל את ענייניהן הרחק מהעין הציבורית. היו כאלה שטענו כי מאחר שחלק מהפרמטרים לא נוגעים להתנהלות היום-יומית שלהם, הם עלולים להיות מדורגים במקום נמוך ועל כן מעדיפים שלא להשתתף כלל (לתגובות החברות - ראו בהמשך).



"הטענה בדבר קריטריונים לא רלוונטים אינה נכונה", מסביר מומו מהדב, סמנכ"ל מעלה. "יש כלי מדידה שונים המותאמים לפי פעילות הארגון. בסופו של יום אנחנו בודקים ניהול ולא את המוצר. לא נבדוק בנק באותם כלים שנבדוק מפעל תעשייתי, אבל השקלול מאפשר לראות איפה כל אחד נמצא".



אולי החברות שמשתתפות בדירוג משתמשות בו כדי "להלבין" את שמן?



מהדב: "שאלת הדימוי של הדירוג הוא חלק מרצף גדול של פעולות שבסופו של דבר יש לו השפעה של ממש בעולם העסקים. זה נכון שחברות מתגאות בדירוג שלהן במדד - ובצדק. אבל זו לא המהות, המהות היא העבודה הרבה שמושקעת מאחורי הקלעים במשך כל השנה. חברות שרוצות לעבוד בשווקים בחו"ל, במסגרת מדינות ה-OECD ואחרות, כבר נשאלות על הנושאים השונים של הדירוג והעובדה שהן כבר בתוך התהליך בהחלט מסייעת להם".



החברות: "נשקול להצטרף לדירוג"



ארבע חברות משתייכות לקבוצת "מנהיגות מעלה" מבלי להשתתף בדירוג מעלה, על אף שהן יכולות להשתתף בו. להלן תגובותיהן:



יבמ ישראל: "חברת יבמ ישראל פועלת בשיתוף פעולה עם ארגון מעלה מאז ייסודו ומשתתפת בפעילויותיו, מאחר שהיא רואה בנושא האחריות החברתית נושא חשוב. עתה אנו מצטרפים למנהיגות מעלה ומשדרגים את החברות שלנו. השתתפנו בעבר בדירוג מעלה, אך בעקבות שינויים בשיטת הדירוג ומעבר לבדיקה על פי חמישה נושאים, הגענו למסקנה כי לא כל הנושאים הנבדקים רלוונטיים ליבמ ישראל. אנו לא חברה יצרנית בישראל ואין לנו מפעל ייצור כאן, ולכן נושא השמירה על איכות הסביבה פחות רלוונטי עבורנו. כך גם 'ממשל תאגידי', הבודק את פעילות הדירקטוריון של החברה, זאת מאחר שליבמ ישראל אין דירקטוריון מקומי. למרות האמור, ליבמ וליבמ ישראל יש פעילות נרחבת 'למען הקהילה' וכן כללים ברורים מאוד של אתיקה עסקית, שמירה על סביבת העבודה וזכויות עובדים וכו' והיא בין המובילות בעולם בנושאים אלה".



איסטרוניקס: "הנושאים שבהם עוסקת מעלה חשובים מאוד, ואנחנו מאוד שמחים בהצלחת הארגון והדירוג. כחברה פרטית אנו מעדיפים לממש את ערכי האחריות הסביבתית והתאגידית בבית פנימה מבלי להיכנס להיבט הציבורי".



כתר: "כתר תורמת לקהילה תרומה נדיבה. מכיוון שהיא חברה פרטית, היא אינה חושפת את היקף תרומותיה".



יפאורה: "החברה פועלת רבות למען הקהילה וגם חברה במעלה. החברה כנראה תשתתף בדירוג בשנה הבאה".



מהחברות המובילות הנוספות שאינן משתתפות בדירוג מעלה נמסר:



פז: "פז מתנהלת על פי קריטריונים חברתיים וסביבתיים. הנהלת פז נערכת בימים אלה להשתתף בדירוג מעלה בשנה הבאה. נציין כי קבוצת פז הגדילה ההשקעה בתרומתה לקהילה ובאחרונה אימצה גדוד בשריון וכן תרמה מתקני כושר שיוצבו בגנים הציבוריים בעיר אשדוד".



פריגו: "אנחנו רואים חשיבות רבה בערכים שאותם מייצג ארגון מעלה. מסיבות טכניות לא יכולנו להשתתף בדירוג. סביר שנשתתף בשנה הבאה".



ביטוח ישיר: "החברה לא עושה שימוש בתרומה לקהילה למטרות פרסום ויחסי ציבור. לכן לא נעשתה פנייה לכל גוף אשר עוקב או בודק נושאים אלה. אנו שמחים להמשיך לתרום לקהילה ולעסוק בפעילות חברתית בדרכנו ובצניעות".



בגיר: "חברת בגיר לא תשתתף השנה במדד עקב רה-ארגון של החברה בשנה זו והפיכתה לחברה פרטית. אנו מקווים כי בשנה הבאה נחזור לפעילות מלאה וכן להוביל את המדד הנעלה".



נטוויזן 013 ברק: "אנו רואים חשיבות גדולה בתרומה לקהילה ובקשר עמה ופועלים רבות בתחום זה. כמו כן, נבדקת השתתפותנו בדירוג מעלה בעתיד".



כל שאר החברות - כי"ל, מכתשים, בנק המזרחי, שופרסל, אל על, בזק, אלקטרה, דניה סיבוס, טאואר סמיקונדוקטור, גב ים, דש אייפקס ותדיראן קשר ביקשו שלא להגיב לדברים.



סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור



מעלה: "הרווח של החברות עלה, אך התרומה לא עלתה בהתאמה"



>> אלביט מערכות, בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק לאומי, טבע, סלקום, פרטנר תקשורת, קבוצת אסם, קבוצת ברן ושטראוס גרופ, הן החברות שזכו להתברג לעשירייה הראשונה (לפי סדר א"ב) של חברות ציבוריות ב"דירוג מעלה 2008 לאחריות תאגידית", שהוצג אתמול במסגרת כנס שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב.



לעשירייה השנייה בדירוג הגיעו אודיוקודס, אורמת תעשיות, אלווריון, גזית גלוב, דלתא גליל, חברת מבני תעשייה, מי עדן ישראל, נייס מערכות, רבוע הכחול ישראל ורשת מלונות ישרוטל. החברות שיכולות להשתתף בדירוג הן חברות ציבוריות הכלולות במדד ת"א 100 והחברות הציבוריות והפרטיות שמחזור הכנסותיהן מעל 100 מיליון דולר. מחזורן הכולל של 60 החברות המשתתפות בדירוג (מתוך כ-208) הוא כ-200 מיליארד שקל המהווים כ-41% מהתוצר העסקי של המשק. החברות הציבוריות שהצטרפו השנה בראשונה לדירוג מעלה הן: אלרוב ישראל, גיוון אימג'ינג, דלק ישראל, HOT וסרגון נטוורקס.



מעלה הוא ארגון גג של עסקים עמיתים בתחום האחריות החברתית, שנוסד ב-2002 ומקיים את דירוג מעלה מאז 2003. הקריטריונים לדירוג מתחלקים לחמישה נושאים מרכזיים בתחום האחריות התאגידית של עסקים: זכויות אדם ואזרח, אתיקה בעסקים, איכות סביבה, קשרי קהילה וממשל תאגידי - פרק חדש שנוסף השנה. פרק זכויות אדם וסביבת עבודה הורחב השנה ונוספו לו שאלות העוסקות במדיניות גיוס עובדים עם מוגבלויות ועובדים ממגזרי מיעוטים. הציון הממוצע של חברות בפרק זה ירד ביותר מ-10% בדירוג השנה. לטענת מומו מהדב, סמנכ"ל מעלה, הירידה נובעת משכלול ועדכון הקריטריונים בזמן קצר ביחס לשנה שעברה.



על סמך הדו"חות הכספיים ל-2007, היקף התרומה הממוצע של החברות הציבוריות השנה הוא 6.8 מיליון - עלייה של כ-6% בהשוואה לדירוג 2007. שיעור התרומה ביחס לרווח לפני מס ירד מ-0.9% ב-2007 ל-0.7% ב-2008.



"נתונים אלה מעידים על כך שהעלייה בהיקף התרומה אינה עוקבת אחר העלייה ברווח: ממוצע הרווח לפני מס של החברות הציבוריות בדירוג עלה בכ-45% (מ-560 מיליון ל-814 מיליון)", אומר מהדב. "נראה כי החברות במשק הישראלי קובעות את סכומי התרומה כסכום אבסולוטי ולא כנגזר מהרווח".



החברות הציבוריות בעלות הניקוד הגבוה ביותר בסעיף התרומה היחסית הן אלווריון ושטראוס גרופ. הפרטיות הן מיקרוסופט ישראל, החברה המרכזית למשקאות קלים ופרוקטר & גמבל ישראל. החברות הציבוריות בעלות הניקוד הגבוה ביותר בסעיף תרומה אבסולוטית הן בנק הפועלים, בנק לאומי וטבע. הפרטיות הן אינטל, מיקרוסופט והחברה המרכזית למשקאות קלים.



בבורסה, מדד מעלה שנוסד ב-2005 מפגר אחר המדדים המובילים. הוא הניב תשואה שלילית של כ-17.4% מתחילת השנה. לעומתו, מדד המעו"ף ירד בכ-9% ואילו תל אביב 100 ירד בכ-11.9% מתחילת השנה. בין היתר אפשר לייחס זאת לכך שחברות כמו כי"ל, שהמניה שלה עלתה בכ-50% מתחילת השנה והחברה לישראל שעלתה ב-28%, אינן כלולות במדד מעלה.