מדד "ביג מק" הוצג על-ידי השבועון הבריטי " Economist" בשנת 1986 כדרך בלתי פורמאלית למדוד את כוח הקנייה במדינות שונות והוא מהווה מדד להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינות שונות.
המדד משווה בין מחיר כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס", מוצר אשר נבחר להשוואה מאחר וניתן להשיגו במעל ל- 120 מדינות, כמו-כן קיימת מגמה לניהול מחירי עלות על ידי הזכיינים במדינות השונות לפי האספקה המקומית. בנסיבות האלה, המדד מאפשר השוואה בין שערי מטבעות רבים. ואולם, הירחון הבריטי מודה שכמודל לחיזוי שערי המטבע העיקריים, מדד הביג-מק לעתים קשה לעיכול.
ההיגיון הכלכלי מאחורי השוואה זו מבוסס על משוואת שוויון כוח הקניה. על-פי משוואת שוויון כוח הקניה (Purchasing Power Parity או בקיצור PPP) מחירו של מוצר סחיר, כאשר הוא מתורגם למטבע כלשהו כדוגמת הדולר האמריקני, אמור להיות זהה בכל מדינה שאחרת יתקיים פער ארביטראז' אשר ייסגר באמצעות מעבר סחורות מן המדינה הזולה ליקרה. באופן פורמלי נאמר כי:
כאשר P היא רמת המחירים המקומית, P* היא רמת המחירים בחו"ל ו-E הוא שער החליפין. על-פי משוואה זו צריך להתקיים כי P שווה ל-P* כפול E.
כלומר, יחס המחירים בהם נמכר מוצר סחיר בשתי מדינות שונות במונחי המטבע המקומי של אותן מדינות אמור להיות שווה לשער החליפין בין מטבעות אותן שתי מדינות. למשל, אם מוצר סחיר כלשהו נמכר ב-30 שקל בישראל וב-10 דולר בארה"ב, הרי שנצפה כי שער החליפין של השקל החדש מול הדולר האמריקני יהיה 3 שקל לדולר אמריקני.
אם יחס המחירים נמוך משער החליפין בפועל הרי שנצפה לתיסוף בערכו של המטבע המקומי ואם יחס המחירים גבוה משע"ח בפועל נצפה לפיחות בערכו של המטבע המקומי.
על-פי הגיון כלכלי זה ניתן לנבא שינוי עתידי בשער החליפין גם על פי פער במחירו של מוצר סטנדרטי כמו הקציצה האמריקאית בין מדינות שונות.
מדד הביג-מק: איכות התחזית
Rogoff (1996) ו Chari et. al, (2002) מצאו כי קיימת סטייה עקבית של שער החליפין מזה המנובא על-ידי משוואת שוויון כוח הקניה.
ההסבר המקובל לסטיות אלו היינו קיומם של מוצרים וגורמי-יצור בלתי סחירים, מכסים, מערכות מס שונות ועוד.
מן העבר השני Froot and Rogoff (1995) וEngel (1999) הראו כי קיומם של מוצרים בלתי סחירים כמעט ואינו מסביר את הסטייה ממשוואת ה-PPP.
הסברים נוספים נעוצים בעובדה כי מדדי המחירים במדינות שונות מורכבים מסלי מוצרים שונים וכן מן העובדה כי באיסוף הנתונים מתעוררות בעיות הנובעות מכך כי שערי החליפין והמחירים נאספים כממוצעים של כמה תקופות Taylor (2001)) ואחרים).
למרות כל הבעיות אשר תוארו מדד הביג-מק מהווה מקור טוב להשוואה:
הוא ניתן למדידה בצורה מהימנה - בניגוד לסל הצריכה שנלקח בחשבון לצורך חישוב מדד המחירים לצרכן, שעשוי להיות בלתי ניתן להשוואה בין מדינות, הרכב הביג מק כמעט זהה בין המדינות השונות.
ההרכב המדויק של ההמבורגר ידוע, והתרומה של הרכיבים הסחירים והבלתי סחירים יכולה להיות מוערכת בדיוק יחסי.
מחירו של הביג-מק גם הוא מושפע מפרמטרים רבים, ששער החליפין הוא רק אחד מהם. המבורגרים אינם נסחרים בין גבולות ומחיריהם מעוותים בשל הבדלי מסים מקומיים, מכסים על רכיביו השונים של הכריך, הבדלי עלות תשומות בלתי סחירות המהוות חלק משמעותי מעלות הביג מק, כגון דמי שכירות וכוח עבודה (בשל מגבלות הגירה), מידת התחרותיות בשוק המזון המהיר ועוד.
לנוכח ההצלחה של הביג-מק לא מפתיע לגלות כי בין כותלי האקדמיה יש רבים הלוקחים אותו ברצינות, ועד כה פורסמו עליו מאמרים אקדמיים ואף ספר שלם אחד. הספר, שנכתב על ידי כלכלנית בקרן המטבע הבינלאומי, קובע כי המדד אכן עושה עבודה טובה בחיזוי שערים עתידיים, לפחות במדינות המערב וקצת פחות טוב בשווקים מתפתחים.
היתרונות בהערכת שער חליפין ריאלי על פי שיטה זו:
ניתן למדידה בצורה מהימנה - בניגוד לסל הצריכה שנלקח בחשבון לצורך חישוב מדד המחירים לצרכן, שעשוי להיות בלתי ניתן להשוואה בין מדינות, הרכב הביג מק כמעט זהה בין המדינות השונות.
ההרכב המדויק של ההמבורגר ידוע, והתרומה של הרכיבים הסחירים והבלתי סחירים יכולה להיות מוערכת בדיוק יחסי.
נקודות עיקריות:
התשומות הלא סחירות מהוות מרכיב משמעותי בעלות הביג מק (בין- 55% ל- 64%).
קיימת שונות גבוהה יותר בסטייה במחיר התשומות הבלתי סחירות מאשר מחיר התשומות הסחירות בין המדינות השונות.
מהירות ההתכנסות של פערי מחיר בתשומות הסחירות מהירה מספיק בכדי להתיישב עם תיאוריות כלכליות.
ההתכנסות של פערי מחיר בקרב התשומות הסחירות מהירה יותר מאשר בקרב התשומות הבלתי סחירות בייצור הביג מק.
נמצא מתאם חיובי גבוה בין שער חליפין מתואם ביג מק לשער חליפין בפועל במדינות השונות, המתאם לא נובע מאסטרטגיית התמחור של תאגיד מקדונלדס.
לזירת היועצים
מקדונלד'ס - חישוב שער חליפין לפי עלות המבורגר
TheMarker
12.6.2008 / 14:16