נחיתת אונס

קריסה אפשרית של חברות תעופה, פיטורי עובדים, ביטול קווים, צמצום סדרות של טיסות שכר, תום עידן הטיסות המוזלות (Low Cost) והתייקרות נוספת של כרטיסי טיסה - כל אלה יבואו בעקבות עליית מחיר הדלק הסילוני. זו התחזית של מנהלי חברות תעופה ישראליות וזרות לתעשיית התעופה בישראל ובעולם ב-2008.

"אין ספק שתעשיית התעופה בישראל הופתעה, כמו בכל העולם, מעוצמת הנסיקה במחירי הנפט", מודה גיא רוזן, יו"ר קבוצת ישראייר שבבעלות נוחי דנקנר ואבי פישר. "גם הפסימים דיברו על כך שב-2008 המחירים יאמירו עד ל-100 דולר. והנה, המחיר זינק והגיע ל-130 דולר לחבית וצפונה. אני לא יודע אם זו רק דרגת ביניים בדרך למחיר גבוה יותר. יש המפנטזים כי הבועה תתפוצץ. לדאבוני, קשה לי להאמין שזה יקרה. בכל מקרה, אין לנו ברירה אלא להיערך למצב חדש, שבו חלילה המחירים יעלו עוד יותר".

לדברי מנכ"ל אל על, חיים רומנו, העלייה החדה במחירי הדלק מכרסמת "במרכזי הרווח העיקריים של החברה" - טיסות ישירות ליעדים במרחק 4.5-6 שעות, כמו לונדון, מוסקווה, פאריס ואמסטרדם. סמנכ"ל הכספים של אל על, ניסים מלכי, מספר כי החברה נאלצה להתמודד ברבעון הראשון של השנה עם "אתגרים מרובים והשפעות חיצוניות אשר הובילו לגידול של 77 מיליון דולר בהוצאות ההפעלה. הגורם העיקרי לעלייה היה גידול של 47% בהוצאות על הדלק הסילוני (דס"ל) בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה בשל זינוק חד במחיריו".

כך, לדוגמה, מחיר הדלק למושב טיסה לניו יורק המריא ל-700 דולר, בעוד שבתקציב ל-2008 של החברה הובא בחשבון מחיר של 431 דולר. מחיר הדלק למושב הלוך ושוב בטיסה ללוס אנג'לס, בהנחה שיש תפוסה מלאה, עלה ל-962 דולר - בהשוואה ל-594 דולר בתקציב.

הגידול בהוצאות הדלק נבע גם משינוי במדיניות העסקית של אל על, שהגיבה להחרפת התחרות - עלייה של 9% בהיצע המושבים של חברות זרות - בהעלאת היצע המושבים שלה ב-7.5%. הדבר גרם לשחיקת התפוסה בטיסות החברה ל-80.7% ברבעון החולף, לעומת 82.4% ברבעון הראשון המקביל ב-2007 - וכך נרשמה פגיעה נוספת ברווחיות.

רמי לוי, סמנכ"ל למסחר באל על, מסביר כי החברה תנסה להתמודד עם ההרעה בסביבה העסקית - ובעיקר עם מחירי הדלק - באמצעות תוכנית חדשה אשר תבחן סגירה של קווי תעופה מפסידים. הוא שולל את הפתרון של ביצוע "טיסות מאסף" - טיסה אחת לשני יעדים שונים ברציפות.

עוד מתכננת אל על להגביר את שיווק כרטיסי הטיסה באמצעות האינטרנט, כדי שיניב 5 מיליון דולר בחודש. להכנסות החברה אמורים לתרום גם הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי ("קוד שרינג") עם חברת התעופה אמריקן איירליינס, שצפוי להיכנס לתוקף בספטמבר 2008, ורכישת מטוסי בואינג מדגם 800-737 שיקטינו את משך הטיסה.

מחירי הדלק פוגעים לא רק בחברות התעופה הסדירות, אלא גם - ואולי בעיקר - בחברות ה-Low Cost ובחברות השכר. לדברי בצלאל קרבט, מנכ"ל סאן דור, חברה בת של אל על לטיסות שכר, עליית מחירי הדלק מסכנת ביצוע סדרות טיסה חדשות של חברות תעופה ישראליות עם סיטונאי נסיעות מחו"ל.

מדובר בסדרות של טיסות שכר ממדינות כמו ספרד, איטליה ופולין. סיטונאי נסיעות באותן מדינות דורשים ממנהלי חברות ישראליות כי יתחייבו בחוזה למחיר קבוע של כרטיסי טיסה וכי לא יעלו בהמשך את המחיר עקב עליית מחירי הדלק. המנהלים בישראל לא יכולים לקבל על עצמם התחייבות שכזו, והעניין מעכב חתימה על כמה חוזים להפעלת סדרה של טיסות שכר מתוכננות, בעיקר של צליינים ממדריד, ברצלונה, סביליה, וורצלב ונאפולי.

בעבר, סיטונאי הנסיעות הזרים ספגו לרוב את העלאת המחירים של חברות התעופה הישראליות. הם הסכימו לכך מפני שמכרו מראש חלק נכבד ממקומות הטיסה באותן סדרות והעדיפו לשאת בהפרש התשלום מאשר לשאת בהוצאה הכספית הגבוהה שכרוכה בביטול הסדרה. קרבט מצהיר כי כדי להתמודד עם המצב החדש לא יהיה מנוס מצמצום סדרות הטיסה, בעיקר ליעדים באירופה כמו פאריס ומינכן, שמרכיב עלות הדלק בטיסה אליהם משמעותי. להערכת קרבט, יעדי נופש קרובים כמו טורקיה לא ייפגעו, ואפשר שהחברה אף תתגבר את הטיסות אליהם כדי לפצות על צמצום סדרות הטיסה ליעדים אחרים.

ווילי וולש, מנכ"ל בריטיש איירווייס, אף הרחיק לכת והכריז בראיון ל"גרדיאן" שנערך בסוף מאי על "סוף עידן הטיסות המוזלות". לדבריו, בשל מחירי הדלק הגבוהים וההאטה בכלכלה העולמית, חברות התעופה ייאלצו להעלות מחירים וכמה מהן לא ישרדו את התקופה הקשה.

מוני בר, יו"ר חברת הולידיי טרוול המייצגת את ענק הנסיעות טואי בישראל, נשמע אופטימי יותר. כמי שחולש על פעילותן של ארבע חברות תעופה מוזלות הטסות לישראל - טואי פליי מגרמניה, תומסון פליי מאנגליה, קורסאייר מצרפת וג'ט אייר מבלגיה - מצהיר בר כי "אין כוונה לצמצם או להקטין את תדירויות הטיסה לישראל. נהפוך הוא. אם היו מאפשרים לנו ביצוע המראות גם בשעות הלילה, בהן נתב"ג סגור כיום, היינו מוסיפים טיסות לישראל". עם זאת, נראה שגם הוא צופה קשיים מסוימים, כאשר הוא חוזה כי חברת קורסאייר, הטסה כיום לישראל במטוסים רחבי גוף, תתחיל לערוך את הטיסות במטוסים קטנים יותר עם צריכת דלק נמוכה.

לדברי קובי זוסמן, מנכ"ל הארגון הבינלאומי של חברות תעופה סדירות (IATA) בישראל, "הארגון עוקב מדי שבוע אחר אינדקס מחיר הדלק הסילוני. כך לדוגמה, מחיר של 409 סנט לגלון ב-28 במאי ביטא התייקרות של כ-5% בתוך שבוע אחד; התייקרות של 16.9% בתוך חודש ; והתייקרות של 98% בתוך שנה. הארגון בודק את ההשפעה של עליית המחירים על תעשיית התעופה העולמית. ב-2008, מדובר בתוספת של 72 מיליארד דולר לחשבון הדלק של חברות התעופה הסדירות בעולם".

IATA מייצגת 95% מתנועת התעופה הבינלאומית, המונה 240 חברות תעופה ומטען. החברות הישראליות בארגון הן אל על, ק.א.ל - קווי אוויר למטען, ישראייר וארקיע. "באופן טבעי אנו לא מתעסקים בשיקולים המסחריים של העלאת או הורדת מחיר כרטיסי הטיסה", אומר זוסמן. "עם זאת, אין ספק כי להתייקרות דרמטית של הדלק - מרכיב נכבד בהוצאות הקבועות של חברות התעופה - יש השלכה דרמטית על הביצועים הפיננסיים של החברות".

ב-1 ביוני התקיים הכנס העולמי השנתי של IATA באיסטנבול, בהשתתפות מנכ"לים ויו"רים של חברות מתחום התעופה שדנו באתגרים המרכזיים שניצבים בפני הענף. מנכ"ל הארגון, ג'ובאני בסיניאני, אמר כי כי תעשיית התעופה נמצאת במשבר הגדול בתולדותיה. לדבריו, ההערכות הן ש-240 חברות התעופה הסדירות, אשר מהוות 94% מכלל התעופה הבינלאומית, יפסידו סכום כולל של 2.3 מיליארד דולר ב-2008. זאת בניגוד לתחזית כי הן ירשמו רווח של 4.5 מיליארד דולר. הוא ציין כי 24 חברות תעופה פשטו רגל בששת החודשים האחרונים בגלל התייקרות מחיר הדלק הסילוני.

"חברות התעופה מנסות להעביר חלק מההתייקרות לנוסעים", טוען רוזן. "יש לזה גבול. לא ניתן להעביר את כל התייקרות מחיר הדלק, במיוחד כשהיא כה דרמטית, למחיר כרטיסי הטיסה. הדבר מחייב אותנו להתכווץ ולבחון היטב כל פעילות. בישראייר, למשל, אנחנו בוחנים את הפעילות עד לרמת צריכת הדלק בכל טיסה, בכל קו. אנחנו בעונת האביב, ולקראת שיא העונה של נסיעות הקיץ. לוח הטיסות כבר נקבע וכרטיסי טיסה כבר נמכרו כך שאי אפשר לייקר אותם כעת. אך אין ספק כי לוח הטיסות של עונת החורף הקרובה ושל עונת קיץ 2009 יושפע מתנאי השוק החדשים".

חברות התעופה הזרות, אשר טסות לישראל וממנה, מרגישות אף הן את התייקרות הדלק ונערכות לפעול בהתאם. לדברי מנכ"ל סוויס בישראל, אבנר גורדון, "כל קו ייבחן בזמן הקרוב בדקדקנות תוך שימת דגש על מרכיב הוצאות הדלק, כדי לבדוק אם קו התעופה רווחי. אם יתברר שלא - ההנהלה לא תהסס לקבל החלטות כואבות". לדברי גורדון, לסוויס אין כוונה לסגור, להקפיא או לצמצם טיסות בקו ישראל-שווייץ או להחליף את המטוסים לקטנים יותר, משום שהקו רווחי ואף רשם גידול מרשים בתנועת הנוסעים ברבעון הראשון של השנה.

המצב מורכב יותר בטיסות ארוכות הטווח מישראל לארה"ב ולקנדה. מנהלת חברת התעופה אייר קנדה בישראל, רות בן צור, אומרת כי "מדברים על הישרדות ולא על לעשות רווחים. הדלק הוא צינור החמצן של תעשיית התעופה. מטוס יכול לטוס עם פחות דיילים, אך הוא לא יכול לטוס ללא דלק. ההוצאות על דלק מהוות 50% מההוצאה הכוללת של האופרציה". לדברי בן צור, בקו הטיסות ישראל-קנדה לא חלו שינויים, אף שחברת התעופה הקנדית עברה לטיסות לילה, שהן יקרות יותר. בנוסף, החברה מפעילה מטוסים גדולים יותר.

הבעיה חריפה יותר בתנועת הנוסעים מצפון אמריקה לישראל, בגלל המשבר הכלכלי בארה"ב והירידה בשער הדולר. "למזלנו, רוב הנוסעים בטיסות לישראל לא נמנים עם האוכלוסייה שנפגעה ממשבר הסאבפריים", מספרת בן צור. "ולראיה - בתי המלון בישראל מלאים על אף שלאנשים יש פחות כסף פנוי".

גדעון טלר, הבעלים של חברת טל המייצגת בישראל חברות תעופה בינלאומיות כמו אמריקן איירליינס, קוונטס האוסטרלית, אייר מאורציוס ואייר פסיפיק, נחרץ יותר בקביעותיו. "טסים פחות", הוא אומר. "אמריקן איירליינס, למשל, צימצמה קווים בתוך ארה"ב ושמה דגש על טיסות בינלאומיות. זו תקופה שנצטרך לעבור, ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח - שנה או יותר".