פריצת דרך היסטורית בניהול של קופות החולים בישראל קרובה להשלמה: משרדי האוצר והבריאות הגיעו להסכמה עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, על הוצאת שירותי בריאות כללית משליטת ההסתדרות. ההסכמה, שצפויה להיות מובאת בקרוב לאישור הכנסת, תקפה גם לגבי הסתדרות העובדים הלאומית - גם הע"ל צפויה לאבד את השליטה שלה בקופת חולים לאומית.
ההערכה היא שהסכמת עיני תסלול את הדרך לאישור החקיקה בכנסת - לאחר שבשמונה השנים האחרונות נכשלו משרדי האוצר, הבריאות והמשפטים ארבע פעמים בניסיון להעביר חקיקה לשינוי המבנה התאגידי של קופות החולים בישראל. בכך תושג פריצת דרך היסטורית בהסדרת הניהול והשליטה של קופות החולים בישראל - אבל עם חיסרון אחד בולט: ההסדרה נוגעת רק לשתי קופות חולים הנשלטות בידי הסתדרויות, לאומית וכללית. קופות החולים מאוחדת ומכבי נשארות מחוץ להסכמה, ובהן לא תיערך כל רפורמה ניהולית.
לפי הסיכום עם עיני, שליש מחברי דירקטוריון הקופה (כללית ולאומית) ימונו בידי ההסתדרות. בכך, ההסתדרות מבטיחה לעצמה בחקיקה את הנתח שלה בקופת חולים, גם אם מדובר בנתח מיעוט. זהו הישג חשוב לעיני, שמאז הסכם ההבראה של הכללית בתחילת שנות ה-90 אמור היה לאבד לחלוטין את אחיזתו בקופה - למרות שבפועל נשארה ההסתדרות הכללית הגוף החזק בקופה. גם בלאומית, שעברה הבראה ב-2003, היתה אמורה הע"ל לאבד את שליטתה בקופה - אך בפועל נותרה הגוף השולט באופן בלעדי בקופת חולים לאומית.
מינויים מקצועיים ללא לחצים פוליטיים
עם זאת, גם המינוי של שליש מהדירקטורים מטעם ההסתדרות יהיה חייב באישור של ועדת המינויים (ועדת הכשירות - ועדת טניה שפניץ). יתרת הדירקטורים, שני שלישים מהם, ייבחרו בידי ועדה ציבורית בראשות שופט, נציג ציבור ונציג אחד של שרי האוצר והבריאות יחדיו. מבנה הוועדה הציבורית נועד להבטיח כי לפוליטיקאים לא יהיה רוב בוועדת המינויים, כך שמינוי הדירקטורים לקופות החולים ייעשה על פי אמות מידה מקצועיות ולא לפי לחצים פוליטיים.
העברת מרבית הדירקטוריון של קופות החולים לידי דירקטורים מקצועיים, נטולי זיקות פוליטיות או זיקות להסתדרויות, נחשב ללב לבה של הרפורמה אותה ניסו משרדי האוצר, המשפטים והבריאות להעביר זה עשור. בכך התכוונה הממשלה להסדיר את השליטה והניהול בקופות החולים, ולהבטיח כי גופי הענק הללו - המנהלים כספי ציבור בסכום של 25 מיליארד שקל - ינוהלו על פי אמות מידה ציבוריות, ולא על פי שיקולים סקטוריאליים של ההסתדרויות ששלטו בהן עד כה. כדי להבטיח את מקצועיות הניהול של הקופות נקבעה גם חובה של ועדת איתור לשם מינוי מנכ"ל לקופה, כללים לבחירת יו"ר הדירקטוריון, וכן חובה כי כל מנהל בקופה יעבור את אישור ועדת שפניץ.
הכוונה המקורית של משרדי האוצר, הבריאות והמשפטים היתה להחיל את כללי הניהול הציבורי על כל קופות החולים - אלא שהכוונה הזו לא צלחה את מבחן הכנסת. כל המשברים שאירעו בשנים האחרונות במאוחדת, כללית ולאומית לא הצליחו לשכנע את הכנסת להסדיר בחקיקה את הניהול והשליטה של קופות החולים. לובי חזק של ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הלאומית (בעיקר בתקופה שבה היה אברהם הירשזון יו"ר ועדת הכספים) ושל רופאים המקורבים למכבי ולמאוחדת הצליח להכשיל ארבע פעמים - מאז היא הונחה לראשונה על שולחן הכנסת בחוק ההסדרים של 2000 - את הצעת הרפורמה.
לפיכך, במשרדי האוצר והבריאות מתכוונים להסתפק עתה בהסכמה עם עיני, לפיה הניהול והשליטה יוסדרו רק בקופות החולים כללית ולאומית, בשל היותן של שתי אלה נשלטות בידי הסתדרויות עובדים - שהן גופים פוליטיים, בעלי אינטרסים שונים מאלה של הקופה, ולעתים גם אינטרסים מסואבים (כפי שנחשף בחקירות המשטרה שנערכו בהסתדרות העובדים הלאומית). התוצאה היא ששתי הקופות האחרות, מכבי ומאוחדת, הנשלטות בפועל בידי העובדים שלהם - שלטון של רופאי הקופה בקופה - יישארו מחוץ לחוק, והניהול בהן לא יוסדר, ולא יוכפף לקנה מידה ציבורי נאות.