גיורא שרבט, בן 37, דור שני למשפחת היזמים בעלי חברת הבנייה שרבט, חולש על הים התיכון מחלונות משרדו רחב הידיים בקומה ה-16 והאחרונה של מגדל שרבט שבדרום הטיילת בתל אביב. הבניין אמנם תוכנן להימכר ונבנה כיוזמה עסקית, אך מרגע שהושלמה בנייתו, החליטה החברה לתת לעצמה מתנה את הקומה העליונה. או כפי שמנסח זאת גיורא: "לא יכולנו להיפרד מהים".
למה?
"זה המיקום עם הנוף הכי יפה במדינה: משמאל רואים את יפו, מימין את הנמל, כל רוחב הים פרוש מלפנים עד האופק. וחוץ מזה, אני מזל סרטן, אוהב את הים, עושה ספורט ימי ומחובר לנוף הזה יותר מלכל נוף אחר".
שרבט יודע שהוא לא לבד בהעדפה הזאת: "בכל העולם, לאורך כל ההיסטוריה, אנשים נמשכו לים, התיישבו לאורך החופים, ואהבו את המיקומים האלה. גם היום המיקומים הכי יקרים הם אלה שקרובים לים. עדות נוספת למשיכה אל הנוף הזה קיבל בצורת בקשות תדירות של מנכ"ל חברת כור, שבמשך שנים פעלה מהקומות 12-15, לקבל גם את הקומה ה-16. "הם ביקשו שוב ושוב, אבל זה לא עזר להם. אני נשאר פה".
שרבט מרגיש שהים עוזר לו בתפקוד היומיומי בעבודה עתירת לחצים כמו שלו. "לי, באופן אישי, הנוף הזה תורם לשלוות הנפש כי דברים יפים מרחיבים דעתו של אדם. הים, מבחינתי, מרחיב את דעתי".
את שלוות הנפש שרבט משיג כשהוא מתבונן מחלון לשכתו החוצה, אל הים, ו"סופג מהעוצמה והשקט שזה משדר אלי". בבניין שרבט יושבים אנשי ההנהלה הבכירה, בעלי מניות, מנהלים ועובדי מזכירות ואדמיניסטרציה - וכמעט לכולם יש חלון. אבל הרוב הגדול של העובדים רואה בעיקר אבק, כי רוב העבודה בחברה מתבצע באתרי הבנייה שלה. "אבל האורחים מתרשמים. בכל פעם שמישהו נכנס לפה, הוא אומר 'וואו', וזה טוב לעסקים ולדימוי העסקי, לא רק לנשמה".
איזה ים אתה מעדיף, סוער או כחול?
"יש לים מגוון כל כך גדול של מראות - לפעמים הוא פלטה, לפעמים סוער, לפעמים כחול נקי, לפעמים משקף עננים, גם העכור מאוד יפה. בכל פעם מקבלים מזה משהו אחר לנשמה. אין לי העדפות".
אם היו מציעים לך הרבה כסף ומבקשים שתפנה?
"אין סיכוי".
למה עיר?
משרדו של עורך הדין יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל חברת היזמות אאורה ישראל, נמצא בבניין המשולש של מגדלי עזריאלי, והוא רואה נוף עירוני מרהיב משלושה כיוונים. המשרדים ממוקמים בקומה ה-31, ורואים מהם את הים, את דרך איילון משני הכיוונים, את דרך פתח תקוה הסואנת ונוף של כל גוש דן. לדברי אטרקצ'י, "זה מסדר לי את הראש אם אני צריך קצת להירגע ולקחת זמן למחשבה. התנועה שזורמת למטה בלי הפסקה - מצד אחד זה מאוד דינמי, מצד שני מאוד זורם, רגוע ועקבי, ויש בזה משהו מהפנט".
אטרקצ'י מודע להשפעת הנוף הזה על לקוחות החברה. "כשלקוח נכנס לפגישה, הוא תמיד יגיד 'וואו'. זה עושה משהו. מי שנכנס לפה תמיד נעצר, מסתכל מהחלון, הנוף נראה כמו מנהטן ואז מתפתחת שיחה, נהיה סמול-טוק חביב, והכל זורם יותר".
מאחר שאטרקצ'י עובד בדרך כלל 12 שעות ביום ומקפיד לא לקחת עבודה הביתה, יש לו "חוויית נוף משתנה במהלך היום", כדבריו. הוא רואה גם את התנועה של הבוקר, הגוברת ומתחזקת במהלך השעות, גם את האור המשתנה הנשקף לים, וגם את השקיעה על גווניה הרכים. עכשיו רואים מהמשרד את אורות העיר מנצנצים ואת אורות המכוניות על נתיבי איילון, שבהם אנשים שחוזרים לבתיהם אחרי יום עבודה ארוך.
"אני מת על תל אביב, אני תל אביבי מאז ומתמיד, וזה הנוף שאני הכי מחובר אליו. לפעמים אני יוצא לפגישה עם אדריכל ברשפון, שעובד אתנו הרבה. בהתחלה השקט אצלו נעים ואפילו מעניין, אבל מהר מאוד אני מתחיל להרגיש לא נוח. פה אני נרגע בקלות".
כשאטרקצ'י יוצא החוצה, הוא יוצא בדרך כלל אל העיר. "אני עירוני, גם טיול בחו"ל בשבילי זה טיול בעיר, וברגל. אני הולך ברגל שעות, אוהב תנועה ואוהב לראות אנשים".
יתרון נוסף שמונה אטרקצ'י הוא נגישות המקום לשירותים ולמסחר, שכן המשרדים ממוקמים למעשה מעל קניון: אם צריך משהו לכאב ראש, או נקרע הגרב או נרטבו המכנסיים או נגמר החלב או יש אורחים וצריך לקנות אלכוהול טוב או סתם רוצים לשבת במסעדה טובה - יש הכל בהישג יד".
במשרדי החברה עובדים עשרה אנשים, ולכולם יש חלונות. "אבל לצערי לא לכולם שלוש זוויות נוף כאלה".
היית מוכן להחליף את המיקום הזה במשהו אחר?
"רק בקומה גבוהה יותר".
למה מתחם?
יש חברות שבוחרות להתיישב במתחמים שנועדו לשכן משרדים. יש מתחמי היי-טק, מתחמי מחקר ופיתוח, מתחמי אופנה ומתחמי לוגיסטיקה. מתחם כזה הוא איירפורט סיטי, שבו ממוקמים משרדי חברת icl - חברת שילוח מטענים ולוגיסטיקה חכמה. מירי לחמני, בעלת החברה והמנכ"לית, אומרת שהבחירה במיקום זה היתה מעשית לחלוטין.
"היה לנו חשוב להיות קרובים לשדה התעופה כי הרבה מהפעילות שלנו היא שינוע מטענים לעולם וכי אנחנו עובדים מול ממ"ן (מסופי מטען ישראל) ומול המכס, וכי מטענים מגיעים בימים ובשעות משונות", היא מסבירה, "וכל אלה נמצאים כאן".
באופן היסטורי, מתארת לחמני, אנשים שהועסקו בעבודות הכרוכות באופן כלשהו לטיסה, שינוע, תובלה ומכס, התקרבו במגוריהם אל סביבת שדה התעופה. "לכן מבחינת כוח אדם מקצועי, בענף שלנו העובדים מרוכזים באופן טבעי בפתח תקוה, לוד, שהם ומודיעין. אז אם הייתי ממקמת את המשרדים הראשיים בלב תל אביב, למשל, הייתי מתקשה למצוא אנשים שיסכימו להיגרר לשם ובחזרה בפקקים".
סיבה מעשית נוספת שמונה לחמני היא השירותים והנוחות במתחם. "באיירפורט סיטי חשבו על נוחות מכל הבחינות - בנו מספיק מקומות חנייה, השקיעו בגינון, במסעדות, הקימו מרכז אירועים לקונגרסים ולכנסים ומקימים גם מרכז קניות. קל להגיע לפה וקל לצאת מפה, זה קרוב לכביש 6, לכביש החוף ולכביש גהה, והנסיעה היא תמיד נגד כיוון העומס".
לדברי לחמני, כדי לפצות על כך שהאזור נעדר איפיון היסטורי, סביבתי או תרבותי כלשהו, "אחד הדברים שהיו חשובים לנו הוא שהפנים של המשרד יהיה מלא אישיות. אנחנו מקימים עכשיו בניין משרדים על 10 דונמים. 5,000 מ"ר ישמשו מרכז לוגיסטי, ומעליהם שתי קומות של משרדים, כל אחת בגודל 2,000 מ"ר. המשרדים יהיו מאוד מוארים ומאווררים, הריהוט והגימור יהיו ברמה גבוהה ומתקדמת והחומרים יהיו איכותיים מאוד. נכניס הרבה זכוכית, שטיחים ואלמנטים כמו קרמיקות מיוחדות בשירותים עם הרבה שיק, ומטבח שייראה כמו בבית קפה או מסעדה, עם אי באמצע ושולחנות קפטריה".
המתחם נראה באמת חסר אופי תחילה, עד שלחמני מזכירה כי "כל הזמן רואים פה נחיתות והמראות - זה מדהים, זה ממכר". כדי למקסם את ההנאה מהמשאב המיוחד הזה - מאות טיסות מעל הראש - בבניין החדש מתוכנן גג משוכלל שבו יוקמו פינות מנוחה, רביצה ועבודה, שבהן יוכלו העובדים לצפות במטוסים ו"סתם לנשום אוויר ולתפוס שלווה".
ומה הסכנה?
"שמתמכרים לזה. אני מרימה ראש לשמים ושוכחת להוריד אותו בחזרה אל שולחן העבודה".
למה ירוק?
בשביל לעבור מבניין לבניין בחברת e-wave, צריך לצאת החוצה וללכת בין שבילי קיבוץ גליל ים. בדרך פוגשים קבוצת ילדי גן מטיילים בין המדשאות, שומעים תרנגולות ומתחמקים משבבי הדשא שחבר קיבוץ רכוב על מכסחה מפזר לכל עבר.
החברה - קבוצת תוכנה, הנותנת שירותי פיתוח לגופים ולחברות הזקוקים לתוכנות בסביבת רשת, המעסיקה 170 עובדים בארבעה מבנים קטנים בתוך הקיבוץ - מחזיקה בפילוסופיה ברורה בעניין בחירת המיקום. "העבודה בתחומי ההיי-טק מלחיצה ואינטנסיווית. וכשעובדים יכולים להרים ראש ולראות מולם עצים, דשא, פרחים וחיים - זה מרגיע ומאזן. הרבה פעמים קרה שבמהלך טיול ארוך בין השבילים בקיבוץ, התקבלו ההחלטות הכי טובות של החברה", מספר ברק ליאון, משנה למנכ"ל. ישיבות רבות מתקיימות למעשה תוך כדי הליכה בין השבילים, מספר ליאון, "בעצם אלה ישיבות-הליכה".
בכל חדר כמעט יש נוף כלשהו אל הקיבוץ - בין אם זו ערוגת פרחים, עצים, בתים אדומי-גג של קיבוץ או חדר האוכל, שבו העובדים אוכלים כמעט בכל יום. "אני חושב שסביבה תורמת לתפוקה", אומר ליאון. "היא מעודדת יצירתיות, יוצרת אווירה טובה, וכשעובדים מרגישים טוב, הם עובדים טוב".
הנוף בקיבוץ נראה סטטי, אבל ליאון מבקש להבהיר שהשינויים בו משמעותיים. "יש פריחות בעונות השונות, יש שלכת, ויש בוץ ורקפות בחורף והכל משתנה. אפשר ממש להרגיש את העולם שסביבנו, במובן הטבעי שלו, וזה מרתק".
אז אתה מעביר הרבה זמן בהתעמקות בעולם הטבע שסביבך?
"לא, בדרך כלל אני עסוק מדי, ורק כשבאים לפה אורחים אני מתפעל יחד אתם".
איך אתם אוהבים את הנוף מהמשרד שלכם?
דנית ניצן
15.6.2008 / 9:24