השווקים הפיננסיים מגלמים העלאה של 0.5 אחוז בשער הריבית הפדראלית במהלך חצי השנה הקרובה

אינפלציה היא הסיוט החדש של שחקני השווקים הכלכליים והפיננסיים, והיא מאיימת על יציאת המשקים מההאטה אליה נקלעו בשנה החולפת. בכך מצטרפת רמת המחירים הגבוהה למיתון ולמחנק האשראי ליצירת איום משולש על שווקי העולם, דבר המחייב התייחסות נרחבת מצד קובעי המדיניות.



נגיד הפד הביע בשבוע שעבר אמון בדולר וגרם בכך להתחזקותו. ברננקי יעדיף לדחוף להתחזקות הדולר מבלי לבצע מהלך של העלאת ריבית, ומנגד סיפק הנגיד האירופי אמירה מפורשת, לפיה הוא שוקל העלאת ריבית בתחילת יולי.



הגורם הישיר לסביבת המחירים הגבוהה ברחבי העולם הוא הזינוק במחירי האנרגיה והסחורות החקלאיות בחודשים האחרונים. נזכיר כי מחירי הסחורות נקובים בדולרים וחלק מעליית המחירים מיוחס לפיצוי היצרנים על היחלשות השטר הירוק.



חשוב לציין כי הבעיה האינפלציונית כמעט זהה בין הגוש האירופי ובין זה האמריקאי. סביבת המחירים החריגה בשני האזורים היא תולדה של מחירי המזון והאנרגיה. מעבר לכך כמעט ולא קיימות עדויות לבעיות אינפלציוניות.



תסבוכת האינפלציה העולמית הנוכחית היא כמעט לחלוטין תולדה של בעיית מחירי הסחורות. נגיד הפד ברננקי מקשר את מחירי הקומודיטי הגואים לחולשת הדולר.
הנגיד מאמין כנראה כי על ידי שכנוע העולם בעוצמתו של הדולר יאט את קצב הייסוף במחירי הסחורות ויצליח לבלום את הנחשול האינפלציוני. השווקים הפיננסיים מצידם מהמרים על פעולה מוניטארית אגרסיבית אמיתית, אגב, ומגלמים העלאה של 50 נקודות בסיס בשער הריבית הפדראלית במהלך חצי השנה הקרובה.



למה לא שש הנגיד להעלות את שער הריבית במשק האמריקאי אף שהוא זקוק לדולר מחוזק?
הסיכון שבסביבה אינפלציונית גואה בארה"ב נעדר עד כה את השפעת רמת ההכנסה. חשוב להוסיף לקלחת את השפעת האינפלציה בכושר ההשתכרות האמריקאי, המושפע גם מהעלייה ברמת האבטלה (זינוק חודשי מ-5% באפריל ל-5.5% במאי).



ברננקי כנראה מודאג כיום מהיחלשות כוח הצריכה של האזרח האמריקאי (השפעה עקיפה של סביבת מחירי הקומודיטי) לפחות כמו שהוא מודאג מההשפעה האינפלציונית הנובעת ממחירי הסחורות באופן ישיר: שוק הדיור האמריקאי נמצא במיתון עמוק, המערכת הפיננסית נותרה חלושה ושברירית והצרכנים נחלשים לאור גל הפיטורים והסנטימנט השלילי הנובע ממנו.



מחירי האנרגיה והמזון נוגסים ברווחיות החברות בארה"ב ובהכנסה הפנויה של האזרח האמריקאי ומחלישים אותו כלכלית ופסיכולוגית. העלאת ריבית תעמיק את ההאטה האמריקאית ותחליש את המשק.



הצד האירופאי



במקביל, התחיל ה-ECB לפמפם את הצורך בהעלאת שער הריבית באיחוד האירופי. פעולה כזו תחזק את שער היורו מול הדולר ויתכן מאוד שעל הדרך גם תתרום לגאות באינפלציית הסחורות (הנקובות בדולר).



אנו לא סבורים כי העלאת ריבית היא מהלך נחוץ עבור גוש היורו, בעיקר כאשר שיעור אינפלציית הליבה (בניכוי השפעת אנרגיה וסחורות) באזור נמצאת ברמה סבירה של 1.6% בלבד ומנגד התמ"ג במרחב האירופי נאבק לחצות את רף 1.5% השנה.



שילוב ידיים עם המאמץ האמריקאי המחודש לחזק את הדולר עשוי להיות מהלך מוצלח יותר מייסוף מוניטארי אם טרישה מעוניין לסייע ליבשת אירופה לפתור את בעיית האינפלציה. ההסתברות להתרחשותם של עיוותים פיננסיים נוספים תעלה משמעותית אם הבנקים המרכזיים הגדולים יבצעו מהלך ייסוף מוניטארי בנקודת הזמן הנוכחית.



הפד מנסה לחזק את הדולר באמצעות שכנוע באיתנותו כאמצעי לדיכוי הבעיה האינפלציונית, תוך הימנעות מייסוף מוניטארי. בה בעת, הבנק המרכזי של אירופה מאותת כי הוא עשוי להידרש להעלאת שער הריבית על מנת להגבר על אותה הבעיה. בעשותם כן, מחזקים האירופים את המטבע שלהם ועל הדרך מחלישים את הדולר וכך תורמים דווקא להגברת הלחצים האינפלציוניים העולמיים.



חבר'ה, קצת שיתוף פעולה מטבעי עשוי לבטל את הצורך במהלכי העלאת ריבית וגם לרסן את רמת האינפלציה הנוכחית.



לזירת היועצים