פסגות: הסיכון האינפלציוני הפך לבעל משקל גבוה יותר מזה של משבר הסאב-פריים

מזה כחודש הולך ומתעצם החשש מפני עלייה בקצב האינפלציה שתצא מכלל שליטה ותוביל לתקופה של האטה קשה בדומה למשבר האינפלציה (מובלת הסחורות) בשנות השמונים.



העליה במחירי המזון והנפט (הספיק לרדת בשבוע החולף) הייתה מחוללת האינפלציה בשנה האחרונה ועליה יצא יהבם של בנקאים ושרי אוצר ברחבי העולם.



עליה בציפיות האינפלציוניות בעולם הובילה להעלאת ריבית בחלק מהמשקים המתעוררים ולהתבטאויות ניציות מצד הפד, ה-ECB ואחרים. אלה הובילו בשבוע החולף לעליה בצפי להעלאת ריבית בארה"ב, באירופה ולעליה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב (שהתבטאה ביתר שאת בטווחים הקצרים). בנוסף נרשמה ירידה בשוקי המניות והתחזקות של הדולר לכדי שיא של חודש כנגד היורו.



מחירי המזון (תירס, חיטה ואורז) המשיכו בעלייתם בסוף השבוע לאור שיטפונות קשים בארה"ב שפגעו בשטחי הגידול.
הנפט לעומת זאת ירד מהשיא שלו 138 דולר לחבית בראשית החודש לכדי 134 דולר לחבית ביום שישי שעבר לאור התחזקות הדולר ועדויות לירידה בכמות המבוקשת.
חלק מהירידה הוסברה בהודעה שהנפיקה ממשלת סעודיה ובו הודיעה על הגדלת התפוקה של הנפט בכ-500 אלף חביות ליום (נו? רק אם באמת חייבים) הדבר הייה על רקע חשש מתגבר למעבר של חלק מהצרכנים למקורות אנרגיה חלופיים.
כבר עתה נראה כי המחירים הגבוהים הביאו לירידה בכמות המבוקשת בקרב חברות (תעופה, תעשייה) ומשקי בית (ניסע פחות הקיץ?) כאחד המעבר לאנרגיה חלופית תביא לירידה בביקוש.



כך או כך הרטוריקה הניצית כנגד האינפלציה נמשכת. שרי האוצר של ארגון ה-G-8 הצהירו כי הסיכון האינפלציוני הפך לבעל משקל גבוה יותר מזה של משבר הסאב-פריים/אשראי על הכלכלה העולמית.



נזכיר כי משבר הסאב-פריים כבר גבה כ-390 מיליארד דולר בגין מחיקות/ירידת ערך וכי מצבו "יציב" אך עדיין קשה.
באירופה הצליח ה-ECB לבנות צפי חזק להעלאת ריבית של 0.25% בראשית יולי ובארה"ב מספר נציגים של הפד התבטאו ברוח דומה.
בעוד היו"ר בן ברננקי ממקד את הקהל באינפלציה ופחות בסיכון לצמיחה, הנגידים האחרים מציירים את "תוואי הריבית" העתידי כשהאחד מדבר על העלאת ריבית מהירה (תרופה כנגד המכה) והאחר מדבר על העלאת ריבית מדודה ואיטית. הדבר קיבל ביטוי גם בהסתברות להעלאת ריבית בישיבות הקרובות של הפד.
כרגע על פי שוק החוזים על הריבית בארה"ב צופים העלאה של 0.25% בהסתברות של 22% כבר ב-25/6, בפגישה של אוגוסט צופים רק 46% כי הריבית תיוותר על כנה (2%).

אנו טוענים כי ההתבטאויות כשלעצמן עושות עבודה לא רעה בעיגון האינפלציה קרוב ליעד ולהערכתנו העלאת ריבית בארה"ב תידחה לשלב מאוחר יותר השנה ורק אם הדבר יהיה באמת מחוץ. צריך לזכור כי עדיין קיים משבר אשראי, מיתון בענף הדיור ועליה באבטלה ? אלה כשלעצמם צפויים לפעול ככוח אנטי אינפלציוני משמעותי בהמשך השנה.



מדד המחירים לצרכן לחודש מאי צפוי להתפרסם היום כשטווח התחזיות מאוד רחב:0.5%-0.8%. מדד מאי כשלעצמו יוביל את קצב האינפלציה השנתית לשיא (5.3%) שכדוגמתו נצפה קודם לכן רק ב-2002 (אולם מסיבות אחרות לגמרי). ועם זאת, המדדים בחודשים שלאחר מאי יהיו משמעותיים הרבה יותר לגבי התוואי העתידי של הריבית בישראל.



בשלב זה לא שנינו את עמדתנו ביחס לתרחיש האינפלציה הבסיסי שלנו: אנו טוענים כי מדובר ב"מכת מחירים" ולא ב"שינוי מבני"/ספירלאת אינפלציה" המצדיקים אינפלציה של 3% בממוצע בכל אחת מחמש השנים הבאות כפי שנגזר מעקום התשואות.



במייל הקודם מנינו את השלבים בהתפתחותה של ספיראלת אינפלציה ובקצרה נאמר כי מדובר בשלושה שלבים עיקריים:
שלב 1: עליה במחירי הסחורות הראשוניות.
שלב 2: גל התייקרויות שני וכותרות בעיתונים על התייקרויות נוספות.
שלב 3: חיבור לשוק העבודה ? העובדים (בסקטור הפרטי) מבקשים ומקבלים תוספת יוקר והחברות מעלות מחירים וכשהתהליך מזין את עצמו משלב זה ואילך.
אנו נמצאים בשלב השני ומאחר ומקורה של האינפלציה הנוכחית הוא מחוץ ולא מבית הרי שהעליה בצפי להעלאת ריבית בארה"ב ובאירופה עשויים לסייע לבנק ישראל להתמודד עם האינפלציה ולהעלות את הריבית פחות ממה שצופה כעת השוק.



נכתב על ידי רן בן חמו, פסגות



לזירת היועצים