מינהלת ההתנתקות: התיקון בחוק לפיצוי חקלאי גוש קטיף מקנה פיצויים כפולים במאות מיליוני שקלים

בין היתר נכתב במסמך, כי הסעיף בתיקון לחוק מקנה פיצוי בגין "אובדן עונות חקלאיות", כמיליון שקל נוספים לחקלאי. בחוק כבר כלול סעיף של "פיצוי עסקי", המכסה את ההפסדים לחקלאים מאובדן עונות חקלאיות. המינהלת חישבה את העלות התקציבית בגין הסעיף הזה ב-146 עד 277 מיליון שקל -תלוי במספר החקלאים שיחזרו לייצור חקלאי.



סעיף נוסף, טוענים במינהלת, קובע כי הפיצוי בגין הקרקע החקלאית ומבנה המגורים יוגדל ל-1.035 מיליון שקל: "מדובר בסכום הגבוה עשרות מונים משווי נחלה חקלאית ממוצעת בשטח המפונה וגבוה ב-100% מהסכום הקבוע בחוק", נכתב במסמך. לפי תחשיב המינהלת, אישור הסעיף הזה יגדיל את הפיצוי למפונים ב-225 מיליון שקל נוספים.



במינהלת הביעו תמיהה שבמרכז המחקר והמידה של הכנסת (מ.מ.מ), העריכו את עלות התיקון בחוק ב-400 מיליון שקל בלבד. עוד טענו במינהלת כי אנשי מרכז המחקר סירבו להיפגש איתם לדון בפערי העלויות.



עוד טוענים במינהלת, שהתיקון קובע גמול פרישה (פנסיה) החל מגיל 45 לבעלי נחלות חקלאיות שפונו מהגוש, ללא קשר אם היו חקלאים בפועל. מנתוני משרד החקלאות עולה כי מרבית 340 בעלי הנחלות החקלאיות לא עיבדו אותן אלא השכירו אותן לאחרים, ובפועל עסקו בחקלאות 160 מפרנסים בלבד. המשמעות היא ש-180 בעלי נחלות יקבלו גמול פרישה מעבודה שלא עסקו בה.



גמול הפרישה לחקלאים, וגם לאלה שלא עסקו בחקלאות, יסתכם לפי התיקון ב-6,000 שקל לחודש (נטו) לתקופה של 22 שנה (מגיל 45 עד 67). המינהלת מזהירה כי קביעת 45 כגיל פרישה "הינו תקדים שאין לו אח ורע, ומיותר לציין שלטענה שאדם בן 45 אינו יכול להשתלב מחדש במעגל התעסוקה יהיו השלכות מאקרו-כלכליות נרחבות".



"הענקת גמול פרישה מגיל 45 לחקלאים בלבד לא תעבור את מבחן בג"צ, והמדינה תאלץ להעניק את הגמול הזה לכל בעלי העסקים שפונו מהגוש. צפויות עתירות בעילת אפליה על ידי כל קשת בעלי העסקים שפונו", נכתב במסמך. תחשיב המינהלת מצא כי העלות התקציבית של התיקון עשויה להגיע ל-386 מיליון שקל.



מתחשיבי המינהלת עולה כי קבלת התיקון תגדיל את הפיצוי למתנחלים ב-1.4 מיליארד שקל. את התיקון בחוק יזם ח"כ זאב אלקין (קדימה) וחתמו עליו 70 ח"כים מכל הסיעות. התיקון אושר בחודש שעבר בקריאה טרומית בתמיכת 48 ח"כים מול 4 מתנגדים.



גורמים במערכת הפוליטית טענו אתמול שאחת המטרות של התיקון היא למנוע את המשך הפינויים, מפני שהתיקון יגדיל את עלויות הפינוי לסכומים שהציבור לא יסכים לממן.