האוצר - המשרד הכי חברתי בישראל

ב-2003 נטל המס הישיר על מפרנס משפחה עם שני ילדים עם הכנסה של 5,000 שקל היה לא פחות מ-723 שקל. במהלך נכון ושיטתי, החל מתום 2004, הופחת נטל המס הישיר ל-321 שקל ב-2007. בכך הגדלנו את ההכנסה הפנויה ברמת שכר זו בכמעט 10%. מה הניע הישג זה? קודם כל גיבוש ההכרה שכאשר מדובר בנטל המס המוטל על הכנסתם של יחידים, אין להתייחס לשיעורי מס ההכנסה בלבד. שיעור מס ההכנסה ברמות ההכנסה הנמוכה הוא זניח. מה שקובע את גובה המס על הכנסת היחידים ברמות השכר הנמוכות הם דווקא תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות, שמהווים מס לכל דבר. מסיבה זו הרפורמה במס הישיר לא התייחסה רק לרפורמה במס ההכנסה, אלא לרפורמה במס הישיר, שהוא נטל המס הכולל המוטל על הכנסתו של היחיד, והמורכב משלושה אלמנטים: מס ההכנסה, דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות.



דיון בעומס המס המוטל על הכנסת יחידים הוא נטול משמעות אם לא מביאים בחשבון את נטל המס הישיר הכולל. ישראל היתה זו שהניחה את היסודות לראייה נכונה של נטל המס על יחידים, והובילה בעקבות זאת להישג חברתי חשוב של הפחתה משמעותית ומתמדת בנטל המס הישיר על יחידים ברמות ההכנסה הנמוכות. האמת היא שמה שהושג בתחום זה נעלם מהציבור. לא הארגונים החברתיים ולא ארגוני העובדים תרמו להישג, אלא יוזמת האוצר, לפי הצעה שהעברתי ב-2003 לשר האוצר דאז, בנימין נתניהו. המהלך, שתרם לעידוד ביציאה לעבודה ולגידול בכוח הקנייה, גם מצביע בעליל עד כמה המהלך הקרוי מס הכנסה שלילי הוא שגוי. הפחתת נטל המס הישיר תהיה תמיד הדרך הנכונה, שכן היא מהווה עידוד לעבוד ולהשתכר יותר. לעומת זאת, מס הכנסה שלילי עלול ליצור מוטיווציה לצמצום שעות העבודה, תוך הסתמכות על קצבה מקופת המדינה.



ב-2008 משפחה שהכנסתה 5,000 שקל בחודש תזכה בקצבה הקרויה מס הכנסה שלילי של כ-45 שקל בלבד. זאת לעומת מהלך נכון שבוצע בשנים האחרונות, שהגדיל את ההכנסה הפנויה בסכום גבוה פי 9. הבעיה נעוצה במודעות ציבורית. להפחתת נטל המס הישיר כפי שבוצעה בשנים האחרונות ישנה מעט מאוד מודעות. לעומת זאת, מס ההכנסה השלילי נהפך למותג ונשמע מאוד חברתי ומתקדם, על אף שתרומתו מפוקפקת, יישומו חלקי וקשה לביצוע, ותרומתו דלה ביותר.



הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר