הרבעון הראשון השחור של הישראליות בניו יורק: "אנחנו רואים רק את קצה הקרחון של גל פיטורים משמעותי"

ב-10 במארס השנה נפלו המדדים בוול סטריט לשפל של יותר משנה. מדד דאו ג'ונס נפל ב-18% מרמתו בתחילת השנה ונסחר מתחת לרף 12 אלף נקודות. מדד נאסד"ק, שבשיאו נסחר ברמה של 2,859 נקודות, נפל ב-25% ונסחר ברמות נמוכות מ-2,200 נקודות.



חוץ מאלה היה בוול סטריט עוד מדד מניות, מעט פחות מפורסם, שירד בחדות גם הוא. מדד הישראליות שנסחרות בנאסד"ק איבד 15% מערכו ברבעון הראשון. מניותיהן של רוב החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט נפגעו באופן ישיר מהירידות בשווקים האמריקאיים. חלקן אף איבדו כ-50% משוויין ברבעון הראשון.



ואולם זו היתה רק ההתחלה. מדד הישראליות בוול סטריט הוא מהרבה בחינות מדד היצואניות הישראליות לארה"ב. את הפגיעה הקשה יותר ספגו החברות מהנפילה בשער הדולר, שהפכה את כל תחזיות הרווח שלהן ללא רלוונטיות. עבור חלק מהחברות הפגיעה גררה מעבר מרווח נקי מרשים להפסד נקי כואב.



רדויז'ן עברה מרווח נקי של 3.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2007 להפסד נקי של 3.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2008. יצרנית שבבי המולטימדיה צורן עברה להפסד נקי של 4.7 מיליון דולר לעומת רווח נקי מרשים של 5.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. גם חברות כמו מגל וריטליקס עברו תהליך דומה של מעבר להפסד, אך בהיקפים קטנים יותר.



"שלוש הבעיות העיקריות נגזרות מירידת שער הדולר אל מול השקל", אומר גבי זליגסון, מנכ"ל נובה מכשירי מדידה, המפתחת ומשווקת ציוד לתעשיית המוליכים למחצה. מניית נובה צנחה בפברואר ב-40%. "העובדה שהעסקים נעשים ברובם בדולרים ושהמשכורות בישראל משולמות בשקלים יוצרת את הפגיעה העיקרית בחברות הישראליות". בעיה נוספת, אומר זליגסון, היא שחברות רבות רוכשות את חומרי הגלם מאירופה ולכן, נפגעות מהתייקרות חומרי הגלם בשל התחזקות היורו.



"הבעיה השלישית היא הספקים בישראל, שנפגעים גם הם, ולוחצים לעדכן את החוזים ארוכי הטווח שנחתמו כשהדולר היה גבוה. כעת, כשהם מרגישים את היחלשות הדולר על בשרם הם עושים כל שביכולתם כדי לעדכן את התעריפים כלפי מעלה".



"היינו בין הראשונים לפטר עובדים", אומר זליגסון, "אבל כל המנכ"לים שאני מכיר בשוק ינקטו צעדים בכיוון. אנחנו בקצה קרחון של גל פיטורים משמעותי בחברות שעדיין לא פיטרו. קשה לי לראות ביקוש גדול לעובדים בתקופה האחרונה. כל עוד לא נראה התערבות בתחום יהיה קשה להתעלם מהמצב".



"נתוני המשק שמוצגים כרגע בנוגע למצב האבטלה לא משקפים את המציאות שצפויה לנו בחודשים הקרובים. אני מסתכל על מדינות כמו קוריאה, שעברו תהפוכות במשך השנים, ורואה את היכולת של הממשלה שם להתערב במקומות הנכונים ולחזק את החברות היצרנית.



"יש כאן מידה של אחריות שעל הממשלה להפגין. זה יהיה עצוב לראות את כל היופי שנבנה לנו בארבע-חמש שנים האחרונות קורס לנו מול העיניים. אני פסימי לגבי ההשפעה של המטבע. עם זאת, אני אופטימי לגבי היכולת של החברות להתמודד עם זה. יש הנהלות טובות וחזקות בחברות האלה. יש מוצרים מצוינים ברבות מהחברות, אבל יהיו כאן צעדים כואבים. יהיה קשה להתמודד עם זה לאורך זמן".



לפני כשבועיים פיטרה יצרנית השבבים טאואר סמיקונדקטור 150 מעובדיה המקצועיים - כ-11% מכוח העבודה שלה. הקיצוץ כלל בעיקר מהנדסים ממחלקת המחקר והפיתוח ועובדים תומכי ייצור.



מחפשים מהנדסים זולים



משיחות עם מנהלים בכירים עולה כי התחזקות השקל הזניקה את עלות ההעסקה של מהנדסים ישראלים בדרגי הביניים לכ-170 אלף דולר בשנה, וכי חברות רבות מחפשות חלופות זולות יותר. עדות לכיוון שאליו צועד המשק ניתן לקבל מדבריו של ינקי מרגלית, יו"ר ומנכ"ל אלדין, בראיון ל-TheMarker. מרגלית, שאמר בעבר כי לא יחליף מתכנתים ישראלים במתכנתים זולים יותר הצהיר לאחר פרסום דו"חות אלדין לרבעון הראשון של 2008: "ייתכן שאת המתכנתים הבאים כבר נמצא במקומות אחרים, לאו דווקא בישראל".



חברות רבות החלו בהליך הקפאת העלאות שכר והחלפת עובדים יקרים בעובדים צעירים וזולים יותר. המגמה של פתיחת מרכזי פיתוח במדינות מתפתחות עשויה להתחזק, במיוחד לאור היצע העובדים הרחב במזרח אירופה ובאסיה. צעד זה עשוי להיות בלתי הפיך. חברות שנהנות מעובדים זולים בחו"ל לא ימהרו להחזיר את הפעילות לישראל בעתיד.



בכירים בשוק אומרים כי הבעיה היא שגם חברות שצפו מבעוד מועד את ירידת הדולר ושניסו להגן על עצמן באמצעים פיננסיים לא יוכלו לעשות זאת לאורך זמן, בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בגידור של שערי מטבע.



לדברי זליגסון, הגידור יכול להחזיק לתקופה קצרה: "ביצענו הגנות, ואני מאמין שעד סוף הרבעון השני רוב הכסף שלנו יחזיק מעמד ברמת ה-3.7-3.8 שקלים לדולר. עם זאת, לעובדה שרוב העסקים שעושה החברה הם בדולרים יש השפעה ישירה. כבר בפברואר נוכחנו שהירידה עשויה לפגוע באופן משמעותי ברווח הנקי שלנו".



גם מרגלית מאמין שלא ניתן להתגבר לאורך זמן על היחלשות הדולר באמצעים פיננסיים. "הניסיונות לגדר הם טובים לדעתי לרבעון אחד, לא יותר", הוא אומר. "עשינו בעבר ניסיונות גידור כאלה ואחרים שהקלו את הלחץ, אך גידור לא עוזר לטווח ארוך, ולא יעזור לנו ללכת קדימה. לכל היותר הוא יכול להשפיע קוסמטית ברבעון בודד.



החברות שביצעו הגנה לשער המטבע רק דחו את הקץ, גם הפסימיים שבמנהלים ביצעו הגנה בשער של 3.7 שקלים לדולר עומדים כעת, בתחילת הרבעון השני, בפני שער נמוך משמעותית. אצל חברות שפועלות באופן גלובלי ומוכרות את מוצריהן בכל העולם המשבר מורגש פחות. הכנסות שנפגעות בגלל הדולר מקוזזות על ידי מכירות במטבעות אחרים.



הפצה אמריקאית



עם זאת, יש חברות רבות שמוכרות את מוצריהן באופן גלובלי ושעדיין מקבלות את התמורה בגין המכירות בדולרים. הסיבה לכך נעוצה באופן שבו משווקות חברות ישראליות את מוצריהן והעובדה שההפצה נעשית במרבית המקרים באמצעות צינורות הפצה אמריקאיים.



מרבית החברות הישראליות הן קטנות ביחס לשוק העולמי שבו הן פועלות, ואין באפשרותן להחזיק רשתות הפצה כלל עולמיות נרחבות. כדי לפצות על היעדר התשתית הן פונות לחברות אמריקאיות גדולות כדי שיבצעו את ההפצה עבורן. חברות אחרות בנו את המודל העסקי שלהן על תכנון וייצור של רכיבים המשולבים במוצרים של חברות אמריקאיות.



סיווה, המייצרת את אחד מרכיבי ה-iPhone של אפל, איבדה כ-40% משוויה ברבעון הראשון. גם מנייתה של צורן, המפתחת שבבי מולטימדיה המוטמעים בטלוויזיות דיגיטליות ירדה בשיעור דומה.



יצרנית ציוד התקשורת האלחוטי אלווריון, לדוגמה, שהמכירות בארה"ב הן רק 37% מסך מכירותיה מקבלת 95% מהתמורה הכוללת בדולרים. כך גם יצרנית הציוד לתקשורת סלולרית סרגון, ש-23% בלבד ממכירותיה מתבצעות באמריקה, רושמת 67% מהכנסותיה בדולרים. הפער הזה נשמר גם בענפים נוספים מלבד התקשורת. ריטליקס, המפתחת תוכנות לענף הקמעונות, רושמת כ-60% ממכירותיה בארה"ב אך מקבלת כ-75%-80% מהכנסותיה בדולרים.



ואולם בעוד שהרוב המכריע של הכנסותיה של חברה כמו אלווריון מתקבלות בדולרים, הרי ש-90% מהוצאותיה נעשות במטבע אחר. כפועל יוצא מוצאות עצמן החברות במלכוד, מצד אחד רוב הכנסותיהן מתקבלות בדולרים שמאבדים מערכם מדי יום, ומהצד השני הוצאותיהן במטבעות אחרים גדלות בשיעור דומה.



הירידה בשער הדולר החלה כבר באמצע 2007, אך אף אחד לא שיער כי שערו יירד לרמות כה נמוכות. רוב החברות הציבוריות, שמנהלות את עסקיהן בדולרים, מבצעות לקראת סוף השנה הערכה בנוגע לשער המטבע האמריקאי, כחלק מקביעת התחזית לשנה החדשה. גם החברות שניסו להיות אופטימיות ביססו את תחזיותיהם על שער של 4 שקלים לדולר (כ-20 אגורות מתחת לשער שבו נסחר הדולר באותו הזמן).



לדברי האנליסט דניאל מירון מ-RBC, הסיבה העיקרית להתחזקות השקל היא "חולשתה של הכלכלה האמריקאית והורדת הריבית בארה"ב שבאה בעקבותיה, בעוד שהכלכלה בישראל עדיין לא מראה סימנים של האטה משמעותית ושבנק ישראל אף העלה את הריבית במשק כדי להילחם באינפלציה".



כמו החברות עצמן, גם האנליסטים שסיקרו אותן הביאו בחשבון מקדם בטיחות ביחס לשער הדולר, אך המציאות שטפחה על פניהם הפכה רבות מהסקירות ללא רלוונטיות. לדברי מירון, "יש סיכון שתחזיות הרווח שלנו לרוב החברות שאותן אנו מכסים לא יתממשו בעקבות הגידול המשמעותי בעלויות הפעילות הישראלית של החברות".



להערכת מירון, עם היחלשות הדולר עברו חברות רבות לבסס את תחזיותיהן לפי רמה של 3.5 שקלים לדולר, אך גם רמה זו, שנראתה דימיונית רק לפני כשנה עדיין גבוהה מהשער הנוכחי. לדבריו, החברות שמחזיקות בחשיפה הגבוהה ביותר לשינויים בשערי החליפין הן חברות עם פעילות בינלאומית מצומצמת יותר כמו אלווריון, סרגון, אלוט ורדוויז'ין.



הדולר אינו הבעיה היחידה של החברות הישראליות. בעקבות מצוקת האשראי והקושי לגייס כספים הואטה פעילות המשק בארה"ב באופן מהותי. בעקבות חוסר הוודאות עצרו חברות אמריקאיות רבות את תוכניותיהן להמשך השנה במטרה להמתין ולראות לאן יתפתחו הדברים. בשל כך נעצרו גם הזמנות ופרויקטים הקשורים לספקים ישראלים ואם לא יתרחש שינוי עשויות חברות ישראליות רבות לחוש על בשרן את הירידה בהיקף ההזמנות במהלך הרבעונים הבאים.



בכל הנוגע לצריכה האמריקאית עדיין לא נרשמה פגיעה מהותית ובשווקים מסוימים, למשל בשוק המחשבים האישיים, אך ניתן לראות צמיחה. השאלה הגדולה היא אם מצב זה יימשך. את התשובה לכך נקבל ככל הנראה במחצית השנייה של השנה, לקראת עונת החגים ועם החזרה של התלמידים לבתי הספר בספטמבר.



לסיום, יש לזכור כי הפגיעה לא היתה גורפת. חברות שמחזיקות במצבת כוח אדם מצומצמת ושאינן צורכות חומרי גלם יקרים הצליחו להציג תוצאות נאות במהלך הרבעון הראשון של 2008. מגזר התוכנה הציג בחלקו תשואות שהיו מרשימות אף ברבעון חיובי. יצרנית התוכנות הנלחמות בדואר זבל קומטאץ' רשמה זינוק של 48% ברווח הנקי לאחר ששמרה על מצבת כוח אדם זעומה של כ-60 עובדים והתמקדה במכירת רישיונות שימוש בפתרונות התוכנה מתוצרתה.



גם יצרנית תוכנות האבטחה צ'ק פוינט הצליחה להציג גידול של 66% ברווח הנקי. חברות התוכנה אינן היחידות שהציגו נתונים חיוביים. יצרנית הציוד לתקשורת סלולרית סרגון הציגה גידול של 40% בהכנסות וזינוק מרשים של 63% ברווח הנקי על אף שכ-63% מהתמורה בגין המכירות התקבלה בדולרים.



יצרנית המוליכים למחצה מלנוקס העלתה את הכנסותיה ב-50% ואת הרווח הנקי ב-40% ואפילו יצרנית השבבים טאואר הצליחה לצמצם את ההפסד הנקי שלה ב-20% עוד לפני הפיטורים.