גרמניה שוקלת לפתוח בחקירה נגד ועידת התביעות לפיצוי ניצולי השואה

ימים לא קלים עוברים על ועידת התביעות, ארגון הגג היהודי שפועל מול ממשלת גרמניה להשבת רכוש יהודי ולפיצוי ניצולי השואה. חודשיים לאחר שידור הסרט "מוסר השילומים - המלחמה נמשכת" ששודר בערוץ 2 וב-yes, והציג את הוועידה כארגון מושחת, מסואב וגזלן, בישראל יש כבר מי שמדבר על "ימיה האחרונים של האימפריה". היום תדון בעניין גם הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת - לקראת פרסום הדו"ח של ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הסיוע לניצולי השואה - וגם בגרמניה מתחילים לשאול שאלות.



לפי פרסומי ועידת התביעות, כתוצאה מפעילותה קיבלו עד כה יותר מחצי מיליון ניצולי שואה ברחבי העולם כ-60 מיליארד דולר. בנוסף, היא השיבה יותר מ-600 מיליון יורו לבעלי רכוש שנגזל בתקופת השואה. מנתונים שהעבירה הוועידה ל-TheMarker עולה כי ב-2007 היא חילקה 387 מיליון דולר לטובת ניצולים ויורשיהם, 157 מיליון דולר לתוכניות שונות, הכוללות שירותים סוציאליים לניצולים, ו-193 מיליון דולר ליורשי רכוש ממזרח גרמניה.







עם זאת, הוועידה לא פירטה את הסכומים שהיא מחלקת בכל שנה לשורה ארוכה של מוסדות, עמותות וארגונים שאינם קשורים לניצולי שואה או למחקר השואה, ולא התייחסה לשוויים של הנכסים שהיא מחזיקה ברשותה, שלא הושבו מעולם לבעליהם, ולסכום המדויק של הכסף הנזיל שנמצא בחשבונות הבנק שלה. לפי ההערכות מדובר ביותר ממיליארד דולר.



עסקים או רווחה?



בתחילת יוני פירסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" תחקיר על התנהלות ועידת התביעות. הכתבה הסתיימה בקביעה הבאה: "ועידת התביעות מצטיירת כחברה עסקית, המחזיקה ברשותה רכוש בשווי מאות מיליוני דולרים, ולא כארגון המקדיש את פעילותו להגנה על זכויותיהם של אחרים".



במקביל, כפי שנחשף כאן לראשונה, שוקל מבקר החשבונות הגרמני - משרד פדרלי בלתי תלוי שבודק את ההתנהלות הכספית של ממשלת גרמניה - לבדוק את התנהלותה של ועידת התביעות. כל זאת, כשברקע גוברת הביקורת על הוועידה גם בקרב הרשויות בישראל. כעת הצטרף אליה גם בית המשפט, שנתן בתחילת החודש גופשנקא לחשדות בנוגע לליקויים בהתנהלות הארגון. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הוועידה וחייב אותה לשלם 14 מיליון שקל לכ-1,300 יוצאי ברית המועצות לשעבר, אשר זכאותם למלגה מגרמניה נמנעה מהם בשל התנהלות הוועידה.



שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, לא חסך במלים כשתיאר את דרכי הפעולה של הוועידה כ"רשלניות". בפסק הדין, המשתרע על כ-100 עמודים, כתב מודריק, בין היתר, כי הוועידה "נכשלה כישלון חרוץ... נכשלה והכשילה"; פעלה מ"שיקולים זרים ופסולים"; והתנהלה "בחוסר תום לב" כך ש"פיה ולבה אינם שווים".



על רקע התגברות הביקורת והחשדות נגד ועידת התביעות, פנתה לפני כשבועיים עו"ד נילי אבן חן, מנהלת המחלקה לכלכלה ומחקר בתנועה לאיכות השלטון, למבקר החשבונות הגרמני (Bundesrechnungshof). אבן חן ביקשה מרואי החשבון של המשרד לבדוק חשדות לניגוד עניינים בפעילות הוועידה וכן לכשלים בחלוקת הכספים שברשותה לנזקקים, באופן ניהול נכסיה ובהתנהלותה.



לצד זאת, ביקשה אבן חן ממבקר הכספים הגרמני שיפעיל את סמכויותיו כדי לכפות על הוועידה שקיפות ופרסום מלא של רשימת הנכסים המצויים בידיה - ובכללם אלפי נכסי נדל"ן שהיו בבעלות יהודית לפני עליית הנאצים לשלטון.



ממשרד המבקר, ששמו המלא הוא "המשרד הגרמני הפדרלי לביקורת חשבונות", נמסר בתגובה לפניית TheMarker, כי המועצה העליונה והבלתי תלויה שלו תבחן את פניית התנועה לאיכות השלטון, ובכפוף לתוכנית העבודה שלה תחליט אם לפתוח בבדיקה.



במשרד האוצר הגרמני, האחראי מטעם הממשלה על המשא ומתן מול הוועידה, מסרבים להתייחס באופן ישיר לביקורת, ומסתפקים באמירה כללית לפיה "המשרד בוחן באופן מתמיד ושוטף את התנהלות הוועידה". עם זאת, גם שם מודים כי בעבר הגיעו למשרד תלונות בנוגע לוועידה, והן טופלו. על אופיין של תלונות אלה לא מסכימים לדבר במשרד.



כך או כך, בפגישה השנתית של נציגי הוועידה והמשרד, שהתקיימה החודש בברלין, הוחלט גם הפעם להגדיל את הסיוע שמעבירה גרמניה לארגון. בעשור הקרוב יגיע סכום הסיוע שמועבר לוועידה על ידי ממשלת גרמניה ל-320 מיליון דולר.



שורה של ליקויים



כעת מתברר כי אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש מבקר החשבונות הגרמני לטפל בעניין ועידת התביעות. לפי תחקיר "דר שפיגל", ב-97' ביקשו רואי חשבון של מבקר החשבונות הגרמני לבדוק את קרן הסיוע של ניצולי השואה שמחזיקה ועידת התביעות, אך נתקלו בקשיים.



לא ברור מה העלו המגעים בין משרד המבקר לוועידת התביעות. נציג הוועידה בגרמניה, גיאורג הויברגר, מסר לעיתון כי הליקויים שנמצאו תוקנו.



לפני כשנתיים שוב נדרש המבקר הגרמני לבדוק את ועידת התביעות. רואי החשבון של המשרד הפדרלי בדקו אז חשד לאי סדרים בתקצוב של המשרד שהחזיקה ועידת התביעות בפאריס. תקציבו השנתי של המשרד היה אז 58 אלף יורו, והפעלתו מומנה באמצעות הסיוע לקורבנות השואה של גרמניה.



בתשובה ל-TheMarker, מסר משרד המבקר הגרמני כי רואי החשבון שלו המליצו לסגור את המשרד, אך לא פורטו הסיבות לכך. בוועידת התביעות אישרו כי בסוף החודש אכן ייסגר המשרד לצמיתות.



התנהלות בעייתית של ועידת התביעות עולה ממקרה נוסף, שנחשף כאן לראשונה. במוקד הפרשה עומדים 3,600 נכסים שקיבלה ועידת התביעות מגרמניה בין 1996 ל-2005. נכסים אלה, שהיו בבעלות יהודית לפני עליית הנאצים לשלטון, נמסרו לוועידה כדי שתאתר את בעליהם החוקיים ותשיב להם אותם. עם זאת, הוועידה מסרבת לפרסם את רשימת הנכסים, שמותיהם של בעליהם המקוריים או המחיר שתמורתו נמכרו בסופו של דבר, במקרים הרבים שבהם לא הוגשו תביעות בעלות על הנכסים.



מי שמכר את הנכסים עבור הוועידה היה עו"ד מיכאל זיגמונד, שעבד בוועידת התביעות מ-1998. אלא שבכובעו השני הועסק זיגמונד במשך חלק מתקופה זו באופן פרטי, כחבר הנהלה בחברה הגרמנית Deutsche Grundstuecksauktionen AG, אשר גרפה רווחים ממכירה של נכסי נדל"ן בעבור הוועידה.



על מכירתם של נכסי נדל"ן דוגמת אלה נמתחה ביקורת רבה בגרמניה ובישראל, בטענה כי לא נעשה המאמץ הדרוש כדי לאתר את בעליהם או לאפשר להם להגיש תביעת בעלות עליהם, וכי במקרים רבים ממהרת הוועידה למכור את הנכסים כדי לגרוף לחשבונה את הכסף.



דו"ח פנימי של ועידת התביעות, שכמו דו"חות אחרים שלה לא פורסם מעולם, הביא לסיום העסקתו של זיגמונד בשנה שעברה, כעשור לאחר תחילת העסקתו. יגאל מולד, המבקר הכללי של הוועידה, כתב בדו"ח כי הסיבה לסיום העסקתו של זיגמונד היא "למנוע את מראית העין הפוטנציאלית של ניגוד אינטרסים, שעלול ליצור תדמית שלילית לוועידת התביעות".



מהמידע המצוי בידי TheMarker עולה כי חבר בכיר נוסף בוועידת התביעות התפטר בסמיכות זמנים לפרשה. בנוסף, דו"ח בדיקה פנימי נוסף בדק את התנהלות הוועידה ומצא בה כשלים, אך מעולם לא פורסם.



סימני השאלה הרבים סביב ההתנהלות הכספית של ועידת התביעות מתרבים והולכים ככל שמתרחבת הבדיקה. כך למשל חשף "דר שפיגל", שכמעט ללא ידיעת הציבור העבירה ממשלת גרמניה בשש השנים האחרונות יותר מ-100 מיליון יורו לוועידת התביעות לצורך יישובן של תביעות פיצויים ספציפיות. 69 מיליון יורו מתוכם הוגדרו כפיצוי על הרס בתי הכנסת במזרח גרמניה בליל הבדולח.



ואולם מתוך סכום זה העבירה הוועידה רק 17 מיליון יורו למועצה המרכזית של יהודי גרמניה למטרה שהוגדרה כ"פיתוח הקהילה היהודית במזרח גרמניה". לאן נותבו 52 המיליון הנותרים? לאיש אין מושג.



הסרט "מוסר השילומים 2" חשף כי הסוכנות היהודית - שמקבלת בעצמה תמיכה כספית מהוועידה - ביקשה ממשרד רואי החשבון ברלב לבדוק בכמה כסף מחזיקה ועידת התביעות. ואולם הדו"ח שהוכן בעבורה נגנז, ככל הנראה מחשש להפסקת התמיכה בה. מטיוטת הדו"ח שהכינו רואי החשבון ושהגיעה ל"דר שפיגל", עולה כי ב-2005 לבדה היו בחשבונות הוועידה 780 מיליון דולר שלא חולקו לנזקקים.



חברי הכנסת חסרי אונים



במקביל לפנייתה למבקר החשבונות הגרמני, פנתה התנועה לאיכות השלטון לממשלת ישראל, בדרישה להפעיל את סמכותה כריבון וליזום הקמת ועדה ישראלית-גרמנית לבחינת התנהלות ועידת התביעות.



בישראל כבר פועלת ועדה ממלכתית לחקירת המחדלים בטיפול בניצולי השואה. הוועדה, שבראשה עומדת השופטת דליה דורנר, הוקמה בתחילת השנה, אך כתב המינוי שלה לא כולל את בדיקת ההתנהלות של ועידת התביעות, שהנהלתה בניו יורק.



הצורך בהקמת ועדה ממשלתית לבדיקת ההתנהלות של ועידת התביעות גובר לנוכח חוסר האונים של חברי הכנסת. תחושה זו באה לידי ביטוי לפני שנה וחצי, בדיון שקיימה ועדת התפוצות של הכנסת. "אתם עושים בלגן, ואנחנו לא מבינים דבר", אמר אז יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל נודלמן".



בסיום הישיבה קראה הוועדה לממשלת ישראל "לבצע שינויים והתאמות נדרשות בוועידת התביעות... כדי שתטפל בצורכי הניצולים בצורה יעילה יותר". ואולם דבר לא השתנה מאז , אולי למעט התגברות הביקורת.



גם בגרמניה מתרבים הסימנים לתחושת אי הנוחות לנוכח המשך פעילותה של ועידת התביעות במתכונתה הנוכחית. באירוע שנערך באחרונה בגרמניה, לכבוד יום העצמאות ה-60 של ישראל, התקיימה שיחה לא רשמית בין שגריר גרמניה בישראל הרלד קינדרמן, ליו"ר ועידת התביעות בגרמניה גיאורג הויברגר. האחרון עודכן על הביקורת הגוברת בישראל כלפי הוועידה. "אנחנו חייבים לנקוט צעדים להגברת השקיפות", הודה הויברגר - אך עמדה זו לא עולה בקנה אחד עם זו של הממונים עליו בניו יורק.



מוועידת התביעות נמסר: "ועידת התביעות עושה מאמצים רבים להפגין שקיפות ופתיחות, אנו עושים כן יותר מכל ארגון יהודי גדול אחר". ביחס לטענה בדבר שמירה של סכומי עתק בקופת הוועידה נמסר כי מדובר בטענה מגוחכת, וכי "כל הכספים שוועידת התביעות משיגה מממשלת גרמניה או ממכירת רכוש יהודי שאין לו תובעים במזרח גרמניה לשעבר מוקצים לניצולי שואה ויורשיהם ולמימון שירותים סוציאליים לניצולים, לחינוך ולהנצחה".



עוד נמסר: "מי שטוען שוועידת התביעות מחזיקה בסכומי עתק ולא מחלקת אותם לניצולים נזקקים - אינו טורח לקרוא את הנתונים, או טוען טענות חסרות כל שחר".



ביחס לסגירת המשרד בפאריס נמסר, כי אין קשר בין סגירתו לבין בדיקת המבקר הגרמני, וכי מלכתחילה פעילותו תוכננה להיות מוגבלת בזמן. "אנחנו סוגרים את המשרד, כמו שעשינו במקומות אחרים, לאחר שמספר הבקשות לפיצויים ירד".



באשר להעסקתו של מיכאל זיגמונד נמסר, כי ההתקשרות עמו אושרה על ידי הנהלת הוועידה ולא היה בה משום ניגוד אינטרסים. לגבי 52 מיליון היורו "הנעלמים" נטען: "הכספים שהתקבלו בהסדר זה לא משויכים לפרויקט כזה או אחר, אלא מחולקים לפי מדיניות הארגון".



הוועידה מאשרת שהמבקר הפנימי שלה ערך כמה בי קורות על הפעילות השוטפת של המשרד בגרמניה, ובכולן, למעט זו שפורטה בכתבה, לא נמצאו ממצאים חריגים. רשימת הנכסים שמחזיקה הוועידה תפורסם, לפי הודעתה, באמצע יולי.



ועידת התביעות - סיוע לניצולים או בזבזנות?



>> ב-1951, לאחר שממשלת גרמניה הודיעה על נכונותה לנהל משא ומתן עם נציגי העם היהודי ומדינת ישראל בדבר תשלום פיצויים לנפגעי פעולות הנאצים, כינס ד"ר נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ועידה של נציגי הארגונים היהודיים. בכינוס נוסד התאגיד בעל השם הארוך: "הוועידה לתביעות יהודיות חומריות נגד גרמניה" - ארגון אמריקאי ללא כוונות רווח, שמקום מושבו בניו יורק.



הוועידה מכנסת נציגים מארגונים יהודיים בעולם, הפועלים באמצעות ניהול משא ומתן כדי לקבל פיצויים מממשלת גרמניה, להשיב רכוש לניצולי שואה וליורשים של קורבנותיה ולסייע להם מבחינה כלכלית. ממשלת גרמניה קבעה שהוועידה היא הגוף הרשמי שפועל מטעמו של העם היהודי לצורך קבלת כספי הסיוע וחלוקתם.



עד סוף שנות ה-60 פעלה ועידת התביעות למימוש הסכם השילומים, שבמסגרתו העבירה גרמניה לישראל 3 מיליארד מארק כפיצוי על הסבל והנזק שנגרמו לעם היהודי בשואה. בהמשך פעלה ועידת התביעות למציאת פתרון לעניינם של יהודים נרדפי המשטר הנאצי שלא יכלו להגיש תביעה לפיצויים מגרמניה. בעקבות פעילותה של הוועידה הקצתה גרמניה 440 מיליון מארק לקרן סיוע.



לצד כספי הפיצויים של ניצולי השואה, קיבלה הוועידה גם כספי פוליסות ביטוח שלא נפדו, כספים מההסכם עם הבנקים השווייציים, ועשרות אלפי נכסים של קורבנות שואה.



לפי פרסומי הוועידה, כתוצאה מפעילותה קיבלו עד כה יותר מחצי מיליון ניצולי שואה בעולם כ-60 מיליארד דולר. זאת, בנוסף למאות מיליוני דולרים שהעבירה הוועידה לטובת שירותים סוציאליים לניצולים ולטובת חינוך, מחקר ותיעוד השואה.



עם זאת, אף שהוועידה העבירה לניצולי השואה כספים רבים לאורך השנים, היא ספגה ביקורת נוקבת. בין השאר נטען כי היא מתנהלת בעמימות, ללא פיקוח ובהיעדר שקיפות; שהיא מערימה קשיים רבים על ניצולים המבקשים לקבל את הסיוע המגיע להם; שומרת בחשבון הבנק שלה כספים ונכסים רבים השייכים לניצולים; תומכת בעמותות ובישיבות שכלל אינן מסייעות לניצולים; ומתנהלת באופן בזבזני וראוותני.