האינטרט מכרסם בהכנסות העיתונות המודפסת: סם זל, יו"ר ומנכ"ל טריביון, מנסה לתת פתרונות

מאת ריצ’רד פרס-פניה



לפני כשבועיים בישרו סם זל, יו"ר ומנכ"ל טריביון, ורנדי מייקלס, סמנכ"ל התפעול, כי ביצעו שורה של קיצוצים כואבים בעיתונים הפועלים תחתיהם. הסיבה העיקרית לצעדים הקשים, לדבריהם, היא ירידה חדה בהכנסות החברה שחייבה אותם לפעול בהתאם.



בין השאר הצהירו השניים כי בכוונתם לקצץ 500 עמודי חדשות מדי שבוע מתוך תריסר העיתונים של הארגון, הכוללים בין השאר את "שיקאגו טריביון" ו"לוס אנג'לס טיימס". זאת, בכוונה ליצור עיתון שמציע תוכן חדשותי ופרסומי במידה שווה.



האם עיתון דק יותר, ראוותני יותר ומקומי יותר, הוא המודל הפיננסי שהולם במידה הרבה ביותר את תעשיית העיתונות המודפסת המתכווצת? הדעות בסוגיה עדיין חלוקות, אך נראה כי יש דבר אחד שכל הגורמים בתעשייה מסכימים עליו: העיתונים האמריקאיים ניסו לא מעט דרכים להילחם בירידה בתפוצה, הם נהפכו מחדשותיים לקלילים, ממקומיים לבינלאומיים, מעבים לרזים - אך בשורה התחתונה, כולם עדיין נמצאים בצרות.



חוסכים בהוצאות



תוכנית "ההרזייה" שהגה זל היא גרסה משודרגת של מה שחברות רבות עשו בשנים האחרונות בתקווה לעצור את הסחף שאירע במגזרים אחרים, כמו מגזר הפלדה בשנות ה-80 או תעשיית כלי הרכב האמריקאית בשנים האחרונות.



במקרים אלה, הלחץ לשינוי נבע מעלויות תשלומי הרווחה לעובדים, שכר עובדים ומאבק מול מתחרות בינלאומית. בעסקי העיתונות, מגזר שמושפע אף הוא מכל העלויות האלה, האיום העיקרי הוא מעבר של מפרסמות וקוראים מהעיתונות הכתובה לעבר האינטרנט.



ב"לוס אנג'לס טיימס", העיתון הגדול ביותר של טריביון, תקצץ התוכנית של זל את התוכן החדשותי ב-82 עמודים מדי שבוע, אך עדיין יישאר בו תוכן רב יותר מזה שמפיקים עיתונים קטנים רבים. קיצוצים קטנים יותר צפויים בעיתונים אחרים של החברה, כולל "בולטימור סאן", "אורלנדו סנטינל" ו"הרטפורד קורנט".



בטווח הקצר, הגישה של טריביון עשויה לחסוך בהוצאות על כוח אדם ועל דפוס. גם מספר עובדי חדרי החדשות, שכבר עכשיו נמוך במידה רבה מבעבר, יעבור קיצוץ - וזאת אף שעדיין לא ברור עד כמה יהיה עמוק. לטענת מייקלס, לאחר שהחברה ניתחה את נפח החומר שמפיק כל כתב בכל עיתון, התגלה כי עובדים רבים לא עושים את עבודתם נאמנה - ולכן חסרונם לא ממש יורגש.



"ההנהלה צריכה לפחות לבדוק איזה חלקים ממבנה העלות אפשר לקצץ", אומר מייק סימונטון, מנהל בכיר בסוכנות דירוג האשראי פיץ' בשיקאגו. לדבריו, רוב הקוראים כמעט לא ישימו לב לירידה צנועה בהיקף התוכן החדשותי בעיתון או להחלפה של מאמרי מערכת בשירותי סוכנויות ידיעות כמו AP.



עם זאת, הוא אומר, הקטנת המוצר פוגעת במורל העובדים, ובמקרה שהצעדים מרחיקי לכת - ירידת המוטיווציה עלולה להאיץ את מעבר הקוראים לאינטרנט או למקורות חדשותיים אחרים.



ג'ון מורטון, אנליסט עצמאי של ענף העיתונות, מסביר כי עיתונים רבים הגיעו למצב שבו הם בוחרים להצר את היקף התוכן החדשותי - אך בעבורם זו הדרך היחידה להחזיק את הראש מעל למים.



"מידת קיצוץ המוצר שלך היא מידת קיצוץ ההצלחה שלך, בדפוס או בתוכן מקוון", הוא אומר. "בטווח הארוך, זה עומד לפגוע בשמם הטוב של העיתונים, שזה הנכס הגדול ביותר שיש לחברות הללו".



מיקוד מחדש



בניגוד לעמדת הפסימיסטים, היו"ר והמנכ"ל לשעבר של גאנט, החברה שמוציאה לאור בין השאר את "יו.אס.אי טודיי", טוען כי הוא חושב שלעיתונים דקים יותר, שמופקים על-ידי פחות אנשים, יש היגיון כלכלי רב יותר.



"רוב קוראי העיתונים צורכים באמת רק חלק קטן ממה שהעיתון מציע", מסביר נויהרת. "האם אפשר לתת להם את מה שהם רוצים על אף הקיצוץ? התשובה לכך, לדעתי, היא חיובית".



ג'ון פוצ'ולה, סגן נשיא ואנליסט בכיר בחברת הדירוג מודי'ז, מסביר כי חשוב לציין שטריביון מדברת על "מיקוד מחדש של התוכן של העיתון", ולא רק על כיווצו. "הם אומרים, ?אנחנו לא מקצצים דברים שאנשים רוצים לקרוא, אנחנו מקצצים דברים שלא פוגעים במספר הקוראים'", הוא מוסיף. למרות זאת, פוצ'ולה טוען כי לא ברור כיצד עשויים הקיצוצים הנרחבים הללו בתוכן להשפיע על מספר הקוראים והביקוש לפרסום.



בשעה שהעיתונים מנסים לשמור על התפוצה שלהם - תוך קיצוץ בעלויות, הפרדוקס הוא שגם בדפוס וגם באינטרנט ניכרת עלייה במספר האנשים שקוראים עיתונים. עם זאת, מדובר בקהל שמייצר פחות הכנסות, מאחר שהעיתונות המודפסת מפסידה הכנסות מפרסום לטובת חברות האינטרנט, שמציעות מחירים נמוכים בהרבה למפרסמים.



זל ומייקלס לא הודיעו איזה תכנים בעיתונים בכוונתם לקצץ, אך זל ציין לא פעם כי הוא יוצא נגד ההקצאה הנכבדת של כוח האדם לסיקור החדשות הלאומיות והבינלאומיות. מנגד, עיתונים רבים הגיעו למסקנה שבשעה שהקלקה על העכבר מובילה לחדשות מוואשינגטון, באגדד או בייג'ין - החדשות המקומיות הן הנכס העיקרי שלהם.



בנוסף, בכירים בטריביון לא ציינו אם המדיניות החדשה שלהם תוביל לשימוש נרחב יותר בסוכנויות ידיעות. אם יעשו כך, הדבר עלול ליצור בעיה חדשה: כל אחד מאתנו יכול פשוט לגלוש לגוגל או ליאהו כדי לקרוא את אותן החדשות בדיוק - ובחינם.