יוני קפלן: האמריקאים סירבו להגיע להסכם

עודד חרמוני

"יותר ממחצית זמני מוקדשת בשנים האחרונות לסוגיות מיסוי בנושא ההיי-טק" - כך אמר נציב מס הכנסה, יוני קפלן, בראיון שנערך במשרדו ביום רביעי שעבר, יממה לפני החתימה על הסכם העקרונות ליישום הצהרת שר האוצר על הפטור ממס למשקיעים זרים בקרנות.

קפלן, המסיים בעוד כמה חודשים את תפקידו אחרי שלוש שנים, עמד בראש הנציבות בתקופה שבה התנפחה בועת הדוט.קום והתפוצצה. תעשיית ההיי-טק הישראלית רשמה שיאים בגיוס הון וביצוא ונקלעה למשבר קשה. מערכת המס נאלצה להתמודד עם תופעות בלתי צפויות בהיקף גדול, כמו קנייה ומכירה של חברות במאות מיליוני דולרים.

קפלן ובכירים אחרים בנציבות, כאוסקר אבו ראזק ומשה אשר, שחשבו להתמודד עם מציאות זו באמצעות ועדת בן-בסט לרפורמה במיסוי, נתקלו בחומה פוליטית שהפילה את הרפורמה. "אם הרפורמה היתה מאומצת, היא היתה נותנת זריקת עידוד להיי-טק ומגדילה את מידת המחויבות של הקרנות להשקעות בחברות ישראליות", אמר קפלן.

לצד החמצה זו הצליח קפלן לרשום שלוש הצלחות בולטות בתחום מיסוי ההיי-טק: ההחלטה להוריד את שיעור המיסוי על אופציות לעובדים מ-50% ל-42.5%, אישור התיקונים לחוק המיזוגים והפיצולים, שקבע כי החלפת מניות אינה אירוע מס, וההמלצה שהגיש לשר האוצר, סילבן שלום, שהתקבלה על ידיו, למתן פטור ממס על רווחי משקיעים זרים בקרנות הון סיכון ישראליות. החלטה זו מונעת מצב של מיסוי כפול על רווחי משקיעים זרים מחברות ישראליות הרשומות בחו"ל.

שורש הבעיה: הפרשנות השונה

שורש הבעיה הוא הפרשנות השונה של ישראל וארה"ב למיסוי רווחי המשקיעים הזרים בקרנות הון סיכון ישראליות המשקיעות בחברות המאוגדות בחו"ל. בשנתיים האחרונות נרשמו מרבית חברות הסטארט-אפ הישראליות בדלאוור, ארה"ב, ויצרו בעיה בהסכמי המס (Pre-Ruling) שערכה הנציבות עם הקרנות.

בהסכמים נקבע כי ישראל תגבה מס על מימוש הרווחים גם מחברות ישראליות שאינן רשומות בישראל, ובתמורה תקטין את שיעור המס המוטל על משקיעים בקרנות ל-20% (במקום 50%). ואולם בארה"ב רואים ברווחים אלה רווחי הון, ולכן פוטרים את המשקיעים ממס, בעוד בישראל רואים בקרנות מוסד קבע החייב במס. דרישת המיסוי של ישראל יצרה מצב של כפל מס עם רשויות המס בארה"ב ומדינות אחרות, שאינה נפתרת במסגרת אמנת המס המשותפת.

הפרשה התפוצצה בעקבות מכירת כרומטיס ללוסנט במאי 2000 תמורת 4.8 מיליארד דולר, לאחר שקרן JVP, שלא ערכה הסדר מוקדם עם מס הכנסה לגבי שיעור המס, העלתה את החשש ממיסוי כפול.

ב-24 בספטמבר 2001, יותר משנה לאחר תחילת הדיונים בנושא, הכריז שר האוצר על מתן פטור למשקיעים זרים עד 2004. ביום חמישי האחרון, כחודש לאחר ההכרזה, נחתם הסכם העקרונות בין יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון, יגאל ארליך, לבין קפלן, לגבי אופן יישומה של הצהרת השר. בכך הסתיימה, באופן זמני, פרשת המיסוי הכפול.

דחינו את ההחלטה

בראיון עמו חושף קפלן לראשונה כיצד התקבלה ההחלטה. "יום לפני הפיגוע במגדלי התאומים, ב-10 בספטמבר, קיבלנו מכתב רשמי מה-IRS (נציבות המס בארה"ב), שבו הודיעו לנו כי אינם מתכוונים להגיע לסיכום עקרוני בשלב זה, וכי הם מתכוונים לבדוק את האירועים והנושאים לגופם. כל עוד היתה תחושה שניתן להגיע לפתרון הבעיה במו"מ עם האמריקאים ולהשאיר את המס בישראל, דחינו את ההחלטה על מתן פטור למשקיעים".

בקרנות טוענים כי ההחלטה התקבלה באיחור וכי העיכוב מנע השקעות בישראל בהיקף של קרוב ל-3 מיליארד דולר. קפלן חולק על כך: "אני לא חושב שמאוחר מדי. ההחלטה עדיין תתרום להגדלת העובדים בתעשייה".

קפלן תולה הרבה מהסיבות לעיכוב במגעים עם האמריקאים. המו"מ עמם החל בשיחות טלפון והתכתבויות במארס 2001. באפריל נסעה לארה"ב משלחת בכירים מהנציבות, לפגישה עם מנהל מחלקת המיסוי הבינלאומית ב-IRS. "למעשה אנחנו הסבנו לראשונה את תשומת הלב של האמריקאים לבעיית כפל המס", אמר קפלן. "לנסיעה קדמו חילוקי דעות בנציבות, אם להציג לפניהם את הבעיה ובכך בכלל להפוך אותה לכזו, אך לבסוף הוחלט להתחיל במגעים כדי להבהיר את מצב המס בישראל ובארה"ב למשקיעים הזרים".

כמה חודשים לאחר מכן קיבלה הנציבות מכתב מה-IRS שבו נאמר כי הנציבות האמריקאית בוחנת את הדברים. בישראל ראו בכך רמז לכך שניתן לקבל החלטה מוסכמת על שני הצדדים, וביוני הוציא שר האוצר החלטת ביניים המשווה את שיעור המס המוטל על המשקיעים הזרים בקרנות הישראליות לזה הנהוג במדינות המקור. בפועל פטרה הצהרה זו רק את המשקיעים הגרמנים וההולנדים ממס, משום שרק במדינות אלה שיעור המס הוא 0%. בתעשייה מעריכים שבעקבות ההצהרה בוצעו השקעות ממדינות אלה בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.

"לא שינינו את העמדה הבסיסית כי רווחי הקרנות אינם רווחי הון אלא מס עסק של מוסד קבע", אמר קפלן. "אני מקווה שעד 2004, מועד פקיעת הפטור, נגיע להסכם ארוך טווח עם האמריקאים, שיוביל לגביית המס מהמשקיעים בישראל".

קפלן העריך כי ההחלטה תגדיל את מספר העובדים ותמנע פיטורים בתעשיית ההיי-טק, אך התקשה להעריך אם בעקבותיה אכן יגדל היקף ההשקעות. "עיקר ההכנסות ממיסוי בתעשייה זו הוא ממיסוי על משכורות, במיוחד כיום, כשלאופציות אין ערך ואין מימושים", אמר. "החלטה זו חשובה לנציבות, שכן היא מחייבת את הקרנות להשקיע לפחות 20% מהונן בחברות המאוגדות בישראל".

המאבק על פטור ממס למשקיעים זרים 1999

- צוות הכנה בוועדת בן-בסט לרפורמה במס דן בבעיה ומחליט לא לכלול אותה במסגרת הרפורמה; אושר סעיף חדש המאפשר למס הכנסה לגבות מס על רווחי מימושים מחברות ישראליות הרשומות בחו"ל. נוצרת אפשרות של מיסוי כפול על המשקיעים.

אוגוסט 2000 - נציב מס הכנסה, יוני קפלן, מחליט על הקמת ועדה משותפת עם איגוד קרנות ההון סיכון, למציאת פתרון לבעיית המיסוי הכפול.

ספטמבר 2000 - חברת כרומטיס נמכרת. קרן JVP, המשקיעה הגדולה בחברה, מקפיאה את מימוש המניות שקיבלה מחברת לוסנט עד שלא יוגדרו תנאי המיסוי.

פברואר 2001 - נציבות מס הכנסה דורשת שהמס ייגבה מהמשקיעים, ורק אם תהיה