"שווקי הודו וסין צפויים לתשואה עודפת על פני השווקים המפותחים"

שאלת השפעת מחירי הנפט על הצמיחה בסין ובהודו בהחלט איננה פשוטה, מאחר ושינויים במדינות הללו ישפיעו על הצמיחה באסיה כולה, שהיא עדיין המהירה ביותר מבין כל הגושים הגיאוגרפיים בעולם.



הבעיה הגדולה המטרידה את שרי האוצר האסייתים היא האינפלציה במדינות הגוש.
אמנם עוד לפני גל העליות האחרון במחירי האנרגיה היו תחזיות האינפלציה באסיה גבוהות מאוד ביחס לשאר העולם, אולם העליות האחרונות עלולות להביא למצב שאלה עוד יתבררו כאופטימיות.
לפני חודשיים דיברו התחזיות על אינפלציה של כ-6.5% באסיה כולה ב-2008, לעומת 4.3% ב-2007 ? בהחלט קפיצת מדרגה משמעותית ביותר.



הודו וסין, שתי הכלכלות הגדולות ביותר ביבשת, לא נשארות חסינות לזינוק זה, ובשתיהן צפויה האינפלציה השנה לעמוד על 6.6%-6.4%, בדומה לממוצע ביבשת.
השאלה הגדולה היא כיצד יתמודדו קובעי המדיניות בשתי המדינות עם הזינוק במדדי המחירים וכיצד תשפיע התגובה הזאת הן על הצמיחה אצלן והן על הצמיחה העולמית בכלל.



כרגע נראה כי הממשלה הסינית מנסה להתגבר על האינפלציה באמצעות המשך הזחילה כלפי מעלה של היואן הסיני.
מעבר לכך ייתכן שהריבית על המטבע הסיני תעלה, אולם ההשפעה של העלאה כזו היא מועטה יחסית מכיוון שבכל מקרה כמות האשראי במשק אינה מוגבלת על ידי הריבית שהיא נמוכה מריבית שיווי המשקל, אלא על ידי הגבלות של הממשלה.
לכן, הערכה בהחלט סבירה היא שאחרי כשלושה חודשים בהם ראינו האטה בעליית מחיר היואן, בחצי השני של השנה יחזור המטבע הסיני להתחזק בשיעור מהיר יותר מול הדולר.



ההשפעה השלילית של מחירי הנפט והסחורות על הצמיחה של סין ושל הודו, פרט לאינפלציה, נובעת ממספר גורמים הפועלים במקביל.
ראשית, מעצם העובדה שסין היא יבואנית של אנרגיה ויצואנית של מוצרים שמחירם לא עלה באותו שיעור כמו האנרגיה, מאזן הסחר שלה נפגע וכך הצמיחה יורדת.
שנית, מחירי הנפט משפיעים לרעה על הצמיחה בשוקי הייצוא של סין והודו, מה ששוב מכביד על הצמיחה בשתי המדינות הללו, שהן יצואניות גדולות.
אולם, לדעתנו ההשפעה על הצמיחה בשתי המדינות תהיה נמוכה יחסית, אפילו אם תתממשנה התחזיות לפיהן ישמור הנפט על רמות מחירים של 130 דולר לחבית ואף למעלה מכך.



מבין שתי המדינות נמצאת סין במצב טוב מעט יותר, שכן אצלה ייבוא האנרגיות הוא ברמה נמוכה יותר של כ-2.6% מהתוצר ועיקר האנרגיה מסופקת ממקורות פנימיים, בעיקר בזכות עתודות פחם גדולות מאוד.
בנוסף, הביקושים הגדלים אצל יצואניות הנפט בהן חלה עלייה גדולה ברמת העושר, תאפשר לסין לחפות על הירידה בביקושים בשוקי הייצוא המסורתיים שלה, בעיקר ארה"ב.
לכן, ההערכות הן עדיין כי הצמיחה בסין תעמוד גם ב-2008 וגם ב-2009 על כ-10% לשנה ? בהחלט קצב מהיר ביותר.



בהודו ייבוא האנרגיה הוא משמעותי יותר ומהווה כ-4% מהתוצר, אולם עדיין בזכות ביקושים פנימיים והשקעות גדולות במדינה, הצמיחה בשנתיים הקרובות צפויה להישאר סביב רמה של קצת פחות מ-8%.
גם האינדיקאטורים האחרונים במדינה הצביעו על התמתנות בצמיחה מהרמה של 8.7% שהוצגה ב-2007, אולם בהחלט לא על צניחה.
עם זאת, בניגוד לסין שם נראה כי המטבע ימשיך במסע ההתחזקות שלו, הרופי ההודי נראה פגיע מעט יותר על רקע האינפלציה שמתגברת והחלטת הבנק המרכזי שלא להשתמש במטבע ככלי למלחמה באינפלציה.



אם אכן תחזיות הצמיחה נכונות והודו וסין אכן יצמחו השנה בקצבים של 8-10%, ייתכן ששוקי המניות שלהן, שחזרו לממדים הגיוניים עם ירידה של 25% מרמת השיא של ה-Sensex בהודו, וירידה של 40% מהשיא במדד שנגחאי, יחזרו לתת בחצי השני של 2008 תשואה עודפת על פני השווקים המפותחים.



נכתב על ידי דסק חו"ל, פעילים, מקבוצת בנק הפועלים



לזירת היועצים