חריגה מיעדי האינפלציה ב-2008? ישראל בחברה טובה

במדינות רבות בעולם חורגות העליות במדדי המחירים לצרכן מהיעדים שהוקצו להן.
החריגות הן כה גבוהות עד כי במקרים לא מעטים היעד נראה חסר משמעות ובלתי ניתן להשגה על ידי כלים קונבנציונאליים.
הקפיצות במחירי התשומות מצריכות הידוק מוניטארי אגרסיבי, אך ההאטה הכלכלית הנגרמת בחלקה בגלל התייקרויות אלו מקשה על העלאות הריבית ומצריכה את הרשויות המוניטאריות לחפש פתרונות יצירתיים, או אף להרים ידיים.



נביא כאן מספר דוגמאות מעניינות:



בגוש היורו, מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.6% ב-12 החודשים האחרונים, מול יעד אינפלציה של 2% בקרוב.
טרישה וחבריו לא מתרשמים מהעובדה שהמדד בניכוי אנרגיה ומזון עלה ב-1.5% בלבד, נמוך מהיעד, וממשיכים לשחרר הצהרות לוחמניות בנוגע למדיניות הריבית העתידית.



בסין, מדד המחירים לצרכן עלה ב-7.7% בחודש מאי, גבוה מהיעד הממשלתי, העומד על 4.8% לשנת 2008. למעשה, המדד חרג מהיעד בכל אחד מחמשת החודשים הראשונים של השנה.



בבריטניה, הבנק המרכזי חושש כי האינפלציה תישאר מעל יעד ה-2% אם העליות במדדי המחירים יתורגמו למשכורות גבוהות יותר. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד בבריטניה ב-3.0%.



בקוריאה, מדד המחירים לצרכן קפץ ב-4.9% ב-12 החודשים עד מאי, הקצב הגבוה ביותר זה 7 שנים. בששת החודשים האחרונים חרג קצב העלייה מיעד הממשלה, שנע בין 2.5% ל-3.5%.



בהודו, הבנק המרכזי הודה ב-4 ביוני כי לא יוכל לעמוד ביעד האינפלציה לשנת 2008. הוא האשים בכך את הלחצים החיצוניים על המחירים המקומיים. היעד עומד על 10% עד 11% והשווקים סבורים זה זמן כי הוא אינו בר השגה.



בברזיל, האינפלציה הצפויה בשווקים לשנת 2008 עומדת על 5.12%. כך לפי דוח של הבנק המרכזי. יעד האינפלציה הממשלתי לשנת 2008 במדינה עומד על 4.5%.



ברוסיה, האינפלציה קפצה ל-7.7% בין ה-1 בינואר ל-1 ביוני. לפי קרן המטבע הבין לאומית, הלחצים האינפלציוניים במדינה יימשכו והאינפלציה עלולה להגיע ל-14% בשנת 2008, מול יעד ממשלתי שעומד על 10.5%.



בטורקיה, הבנק המרכזי העמיד למבחן את האמינות שלו. הוא העלה בשיעור חד את יעד האינפלציה לשלוש השנים הקרובות, עקב מחירי המזון והאנרגיה הגבוהים. הממשלה נוקטת הרחבה פיסיקאלית ולכן היא קידמה בברכה את המהלך.



ניתן לשים לב, שבכל המדינות שצוינו יש יעד אינפלציה מחייב, בכולן האינפלציה בפועל חורגת משמעותית מהיעד.
דרכי ההתמודדות שונות בתכלית: הן נעות בין ויתור מוחלט, תיקון זמני של היעד, האשמת גורמים חיצוניים, העלאות ריבית אגרסיביות או נקיטת צעדים נוספים.



למצב הכלכלי ולמדיניות הפיסיקאלית בכל משק יש, כמובן, השפעה על יכולותיו של הבנק המרכזי לפעול, אך נדמה כי מדיניות יעד האינפלציה עומדת השנה למבחן גלובאלי רחב ולא בטוח שהיא מסתדרת איתו בהצלחה.



כתוצאה, עשויה לעלות שאלה בדבר הצורך ביעד אינפלציה. בארה"ב, לדוגמא, אין יעד אינפלציה רשמי. לבנק הפדראלי יש תחום נוחיות שבו הוא מעוניין לראות את מדד המחירים של הוצאות הצרכנים עולה בין 1% ל 1.5%.
מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד הגיע למסקנה שהאינפלציה בעולם עולה בגלל מדיניות מוניטארית מרחיבה, במיוחד בארה"ב, ולכן יצא בקריאה לרשויות הכלכליות בעולם לאמץ יעד אינפלציה גלובאלי.



אחרים טוענים, כי יעד האינפלציה אינו חזות הכול ויש להתנות את השגתו בהשגת יעדים נוספים, בתחום הצמיחה, התעסוקה והרווחה. הדעות, מכאן, מגוונות מאוד ונראה כי השנה האחרונה הביאה אותן לקדמת סדר היום הכלכלי.



וישראל? גם היא בקלחת. יעד האינפלציה בישראל נע בין 1% ל-3% ולנוכח העלייה במדד המחירים לצרכן ב-5.4% ב-12 החודשים האחרונים ו-2.3% בחמשת החודשים הראשונים של השנה, ההערכות הן כי היעד לא יושג השנה.



על כך אנו יכולים לומר שני דברים:



ראשית, דברים יכולים להשתנות. בשנת 2006, לדוגמא, עלה המדד בכמעט 2% בין ינואר ליולי, הציפיות היו שהאינפלציה תחרוג מיעדה ובנק ישראל העלה את הריבית עד 5.25%.
עד סוף השנה עשה המדד כמעט את כל הדרך בחזרה והשנה הסתיימה סביב ה-0%.
מדובר היה בהפתעה עצומה. תנאי הרקע השנה שונים מאשר ב-2006, שבה התחוללה מלחמה בחודשי הקיץ, אך יש בכך כדי להראות שנושא האינפלציה והציפיות לה יכול להשתנות במהירות.



שנית, גם אם יעד האינפלציה לא יושג השנה, ניתן לתלות זאת במידה לא מעטה בגורמים אקסוגניים, המשותפים, מקשים ואף מונעים השגת יעדים במדינות רבות בעולם.
גם ההתנתקות של שער החליפין מהשינויים במדד הנה תופעה חדשה שאמלא התרחשה היו שיעורי האינפלציה נמוכים בהרבה מאשר הם כעת וגם לכך צריך בנק ישראל למצוא פתרון.



לכן, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים, לא בהכרח צריך לדבוק בכל רגע נתון ביעד האינפלציה, לא תמיד הוא ניתן להשגה ולא בהכרח צריך להתמקד רק בו ולשאוף להשיגו בכל מחיר.



במקרים רבים נדרשת יצירתיות וגמישות מחשבתית וביצועית ודומה כי התקופה הזו היא אחת מהן. כמו כן, הדרכים לטיפול בנושא צריכות להיגזר מהגורמים להיווצרות החריגה ממנו ובמידת היכולת של המדיניות המוניטארית להידרש להם.



נכתב על ידי כלכלני בנק מזרחי טפחות



לזירת היועצים