חברות ההיי טק עשויות להמריץ את השקל

בניסיון לצמצם את נזקי ירידת שער הדולר הציע איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה לחברות ההיי-טק להפסיק להמיר דולרים לשקלים מדי חודש. במכתב ששיגר בסוף השבוע יו"ר האיגוד, יהודה זיסאפל, למנכ"לי החברות הוצע להם כחלופה להפקיד בבנקים את הדולרים המתקבלים מיצוא ולהשתמש בהם כבטוחות להלוואה שקלית, שתשמש לתשלומי המשכורות לעובדים ולתשלומי המסים שבהם מחויבות החברות.

זיסאפל אמר כי מפעלי ההיי-טק הגדולים קיבלו בברכה את הצעתו ומתכננים ליישם אותה. כן בירכו על ההצעה באיגוד קרנות ההון סיכון, שנחשב לגורם משמעותי בצמיחת ההיי-טק הישראלי.
ההנחה העומדת מאחורי ההצעה היא ששער הדולר קרוב לשפל, וצפוי לעלות בחודשים הבאים. בגלל ירידת השער נאלצים יצואנים להמיר יותר דולרים לשקלים כדי לשלם משכורות. כך קורה שעלותו הדולרית של מהנדס היי-טק בישראל גבוהה מעלותו במדינות מפותחות אחרות.

"ההלוואה השקלית תהיה מיועדת לתשלומים השקליים של החברות", כתב זיסאפל. "עלות פעולה זו, כולל ריבית, תסתכם ב-1.5% לשנה ללקוח בודד. המטרה של הפעולה היא להעלות את שער הדולר, וכך לאפשר לתעשיות ההיי-טק להמשיך להתחרות ולצמוח. מאחר שהסיכוי ששער הדולר ביחס לשקל יירד בזמן הקרוב נמוך מהסיכוי שיעלה, הסיכון בפעולה זו נמוך. נקיטת פעולה זו על ידי כלל תעשיות ההיי-טק תשפר מיידית את התמורות בשקלים, בלי צורך להמתין למעורבות של בנק ישראל או של הממשלה".

חברות ההיי-טק בישראל מוציאות בכל חודש כמיליארד שקל. בתחילת החודש הן משלמות משכורות בכ-500 מיליון שקל. באמצע החודש הן משלמות דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה ותשלומים לתנאים סוציאליים בכ-250 מיליון שקל. בנוסף, במהלך החודש הן משלמות לקבלני משנה כ-250 מיליון שקל. "תשלומים אלה מתבצעים על ידי מכירת דולרים והמרתם לשקלים", כתב זיסאפל. "בנתוני המסחר במטבע חוץ ניתן לראות ב-1 בכל חודש ובאמצע כל חודש ירידה בשער הדולר". לדבריו, המסקנה היא ש"הבנקים והספקולנטים, המכירים את אילוציהן של חברות ההיי-טק, מנצלים את הצורך שלהן בהמרת דולרים לשקלים בתאריכים אלה".

זיסאפל הוסיף כי "בנק ישראל החליט לפעול לשינוי שער הדולר על ידי רכישת 10 מיליארד דולר במשך שנתיים. חברות ההיי-טק ממירות סכום דומה במשך עשרה חודשים. אשמח אם תעשיות נוספות מוטות יצוא, כדוגמת ישקר וחברות אחרות מתחום המכניקה העדינה, יצטרפו למהלך, שיכול להיות רלוונטי גם בעבורן".

זיסאפל הביע דאגה מהשפעת שער הדולר על רווחיות תעשיות ההיי-טק. בעבר ציין כי חלקן שוקלות להעביר קווי ייצור למדינות מפותחות אחרות, שבהן עלות מהנדס נמוכה מהעלות בישראל. ראשי איגוד תעשיות התוכנה והאלקטרוניקה צפויים להיפגש בקרוב עם שר האוצר, רוני בר-און, כדי לבחון אפשרויות לסיוע ממשלתי.