26 נציגי ציבור לשופט

מאת רותי סיני

בעבר הרחוק, כשישב השופט סטיב אדלר בראש הרכב של אחד מבתי הדין האזוריים לעבודה, הופיע בפניו צבע. האיש תבע דמי פגיעה בעבודה, בטענה כי נפל מסולם ומאז אינו מסוגל לעבוד. ואולם חברי ההרכב פיקפקו באמינותו, ונציג הציבור בהרכב, שעבד פעם בענף הבניין, ביקש מהצבע לשים ידיו על דוכן השופטים. לאחר שהתבונן בידיים שאל את התובע מדוע בציפורניו נראים שרידי צבע, אם הוא אינו עובד במקצוע. הצבע נאלץ לחזור בו מתביעתו.

אדלר, כיום נשיא בית הדין הארצי לעבודה, הביא את הסיפור במאמר שכתב בזמנו על השפעתם של נציגי ציבור בבתי הדין יגי הציבור הנהוגה בישראל - שבה מכהנים לצד שופטי בתי הדין לעבודה נציגים של ארגוני מעסיקים ועובדים - קיימים יתרונות הגוברים על חסרונותיה.

ואולם השנה, בראשונה מאז נכנס לתוקף חוק בית הדין לעבודה ב-1969, הוקפא מינוים של נציגי הציבור לבתי הדין לעבודה, עקב מחלוקת על מספרם ושיטת המינוי. פעמיים התכנסה הוועדה למינוי נציגי ציבור, והתפזרה מבלי שמונו נציגים חדשים או חודשו עשרות מינויים שפג תוקפם.

המינויים נעשים במשותף על ידי שר העבודה והרווחה ושר המשפטים, באמצעות נציגיהם בוועדת המיון והבחירה. בדיוני הוועדה משתתפים גם נציגים של ההסתדרות ושל לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים - שעל פי חוק חובה להיוועץ בהם בכל מינוי, אם כי המלצותיהם אינן מחייבות את השרים.

"השנה באנו למנות נציגים חדשים: לי היתה רשימה משלי, להסתדרות היתה רשימה משלה, למעסיקים היתה רשימה. באה נציגת בית הדין ואומרת שלא צריך נציגים חדשים, צריך רק לחדש את המינויים שפג תוקפם", מספר הממונה הראשי על יחסי עבודה במשק, עו"ד שלמה יצחקי, ומי שמוביל את בדק הבית במינויים.

"אמרתי שלא ייתכן כי השרים ישמשו חותמת גומי, ולנו לא יהיה שום שיקול דעת. לא ייתכן שיחייבו אותי להעדיף איזה חבר מרכז ליכוד שמינה פעם שר מסוים על פני, למשל, פקיד בכיר באוצר עם ניסיון עשיר בדיני עבודה. אני רוצה לבדוק מיהם האנשים שרוצים לחדש את המינוי שלהם. עד שלא נקבל חוות דעת - מה הרקורד שלהם בהופעה לדיונים והאם שופטים התלוננו עליהם - לא נמנה אף אחד", אומר יצחקי.

לבקשתו של יצחקי, השופט אדלר הסמיך פקידה בכירה בהנהלת בית הדין לספק לו את הנתונים האלה. "בימים אלה נבחנת אפשרות לעשות לשיפור שיטת המיון, הבחירה והמינוי של נציגי ציבור", כתב אדלר בתגובה לשאלה על הקפאת המינויים.

בעייתיות במינויים

הכישורים הנדרשים מנציג ציבור אינם רבים - 12 שנות לימוד, גיל עד 70 וניסיון בתחום יחסי העבודה. לכן אלה מינויים נוחים לשרים המבקשים לגמול לנאמנים פוליטיים, למשל. "אין ספק שעושים שימוש בעייתי במינויים", אומרת פרופ' רות בן ישראל, כלת פרס ישראל למשפט, שהיתה נציגת ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. "לפעמים זה נהפך למנגנון לכיבודים, ונכון שצריך לבדוק מי ממלא את תפקידו כראוי ומי לא".

עד כה, ברוב המקרים חודשו המינויים כמעט באופן אוטומטי לאחר שלוש שנות כהונה, אלא אם מישהו ביקש לפרוש או שבית הדין התלונן על כך שלא התייצב לדיונים שאליהם זומן. רוב נציגי הציבור אינם ממהרים לפרוש - מדובר במינוי עם מידה מסוימת של כבוד והשפעה, שלא לומר כסף. לכל יום דיונים מקבל נציג ציבור 565 שקל (635 שקל אם הוא יושב בבית הדין הארצי). בתקציב 2002 הוקצו 7 מיליון שקל לתשלומים לנציגי הציבור.

מייצג לשכת התיאום בוועדה, עו"ד שלמה נוימן, אומר כי הבעיה החלה לפני כשנתיים, כשהעלו באופן ניכר את שכר הנציגים: "הדבר התחיל לעורר ביקוש. לי אין הרבה גימלאים שמבקשים להתמנות, אבל בהסתדרות, למשל, יש המון, והכסף חשוב להם. לי יש רואי חשבון שרוצים להתמנות. בעבר הצלחנו למנות אחד בכל סבב, ועכשיו יש הרבה יותר ביקוש מהיצע. יש יותר מדי נציגי ציבור".

במכתב לראשי הארגונים שאותם הוא מייצג כתב נוימן כי שופט בית הדין לעבודה בבאר שבע מרדכי כליף אף ביקש שלא למנות לו נציגי ציבור חדשים משום שגם כך יש לו יותר מדי. בבאר שבע יושבים בדין שניים-שלושה שופטים, ומונו שם כמאה נציגי ציבור. החוק אמנם לא קבע כמה נציגי ציבור יש למנות, אך במשך השנים נקבע מפתח של 26 לשופט (מחציתם נציגי מעסיקים ומחציתם נציגי עובדים), וכיום מכהנים 765 נציגים. ואולם רבים מהם אינם מזומנים כלל - גם משום שאין בהם צורך, וגם משום שיש שופטים המעדיפים נציגים מסוימים על פני אחרים ומבקשים שישבצו אותם להרכב שלהם. על כך כתב אדלר כי שיטת הזימון פגומה, "משום שאין היא כוללת הוראות שיבטיחו הזמנת נציגי ציבור באקראי, מבלי שהשופט יהיה מסוגל לבחור בנציג הציבור הרצוי לו".

יש שופטים שידוע כי הם מעדיפים לפעול כדן יחיד, ללא שותף שנראה להם כמי שמכביד על ההליך עם שאלות מיותרות או סתם אינו תורם דבר - אך בכל זאת קולו בהכרעה שווה. רמז לבעיה זו ניתן במאמרו של אדלר, שכתב: "אין השופט רשאי להיות יוזם למותב (הרכב, ר"ס) חסר, לא ישירות ולא בעקיפין ובמרומז". ואולם עורכי דין מספרים כי בתיקים שבהם ידועה התנגדות השופט לנציגי ציבור, הם עצמם יוזמים בקשה לדן יחיד, צעד המותר על פי חוק.

חלוקת העוגה בקרב נציגי ציבור, אם כן, אינה שווה. בבדיקה שנערכה התברר, למשל, כי 20%-30% מהנציגים מקבלים את סכומי הכסף הגדולים ביותר, כלומר מזמנים אותם לפעמים אף פעם בשבוע בעוד שאחרים מזומנים אולי אחת לשנה. הואיל וכך, יצחקי סבור כי אין משמעות למפתח שנקבע בזמנו ומגביל את מספר הנציגים, וניתן למנות יותר. עם זאת, במשרד המשפטים סבורים שיש להחליט על מפתח ולהיצמד אליו.

ייתכן שאת העדות הטובה ביותר לעודף של נציגי ציבור ניתן למצוא בכך שעל אף שפג תוקפם של עשרות מינויים, עבודת השיפוט אינה נפגעת, על פי דברי אדלר.

השופט אדלר: הרכב שכולל נציגי ציבור טועה פחות

במערכת בתי הדין לעבודה מכהנים כיום 765 נציגי ציבור, בהם 373 נציגי עובדים ו-392 נציגי מעבידים. שכר השתתפותם בישיבות בית הדין הוא 630 שקל ליום בבית הדין הארצי לעבודה, ו-565 שקל בבתי הדין האזוריים.

חלק מנציגי הציבור נהפכו במשך