פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האינפלציה היא האיום הגלובאלי הגדול ביותר כיום

      כך הצהירו אתמול מנהיגים כלכליים. עליית מחיר הנפט והמזון מערערים את היציבות הכלכלית-חברתית במדינות רבות. גם בישראל

      מנהיגים כלכליים ברחבי העולם הצהירו אתמול כי האינפלציה הגואה היא האיום הגלובאלי הגדול ביותר כיום. עליית המחירים מגבירה את הלחץ על הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להעלות ריביות, כדי להביא לרגיעה במחירים אשר תמנע את המחאות ברחבי העולם. "זה לא טוב, האינפלציה היא הדאגה העיקרית שלנו היום", כך אמרה דוברת הנציבות האירופית מאמליה טורס ל"הראלד טריביון" לאחר שהאיחוד האירופי רשם שיעור אינפלציה של 3.7% בחודש מאי.

      הקצב הרשמי של האינפלציה בסין הוא 8.5% - הגבוה ביותר זה 12 שנים, לעומת 3% בשנה שעברה. ברוסיה זינקה האינפלציה מ-8% ליותר מ-14%. גם רוב יצרניות הנפט במפרץ הגיעו לשערי אינפלציה דו-ספרתיים. בהודו, האינפלציה במחירים הסיטוניים (אמת המידה שבה משתמש הבנק המרכזי של הודו) היא 7.8% - הגבוהה ביותר זה ארבע שנים. האינפלציה באינדונזיה כבר הגיעה ל-12% לאחר שהממשלה העלתה את מחיר הדלק המסובסד ב-30%.

      האינפלציה באמריקה הלטינית נשארת נמוכה יחסית לעברה הבעייתי. עם זאת, האינפלציה בברזיל עלתה ל-5% מפחות מ-3% - שיעור האינפלציה שהיה בתחילת 2007; והאינפלציה בצ'ילה זינקה מ-2.5% ל-8.3%. המדינות שבהן האינפלציה הגבוהה ביותר הן ונצואלה, עם אינפלציה של 29.3%, וארגנטינה: האינפלציה הרשמית בארגנטינה היא 8.9%, אך מעטים הכלכלנים שמאמינים למספרים הללו. מורגן סטנלי מעריך שהנתון האמיתי הוא 23% - עלייה מרמה של 14.3% שהיתה בשנה שעברה.

      במרבית הכלכלות המתעוררות הנתונים המדווחים על ידי הממשלה נמוכים מהאינפלציה בפועל. הסיבות לכך הן סובסידיות ממשלתיות נרחבות ופיקוח על מחירים, והעובדה שמדדי המחירים לפעמים מוטים עקב מחסור בנתונים או משום שהממשלות מרמות. שער האינפלציה האמיתי בסין עלול להיות גבוה יותר משום שמדד המחירים לצרכן לא כולל שירותים פרטיים. עיכוב באיסוף הנתונים בהודו עשוי להתבטא בשינויים גדולים באינפלציה: הנתון הסופי עבור תחילת מארס היה גבוה יותר בכמעט 2% לעומת הנתון המקורי. האינפלציה במדד המחירים לצרכן האחרון, אם כך, עלולה לעלות ל-9%-10%. ייתכן שלחמש מתוך עשר הכלכלות המתעוררות תהיה אינפלציה של 10% או יותר עד אמצע הקיץ, אם היא תימדד כהלכה. שני שלישים מאוכלוסיית העולם עשויים להיאבק באינפלציה דו-ספרתית.

      הזינוק באינפלציה בשנה האחרונה נגרם בעיקר על ידי עליית מחירי הנפט והמזון. מחירי המזון בסין, לדוגמה, עלו ב-22% בשנה האחרונה, בעוד ששאר המחירים עלו רק ב-1.8%. ממשלות הגיבו לעליות אלו בהחמרת הפיקוח על מחירים ואסרו על יצוא.
      בטווח הקרוב, אמצעים כאלה עשויים לעזור לבלום את האינפלציה ולמנוע חוסר שקט חברתי, אך בטווח הרחוק הן גורמות ליותר נזק מאשר תועלת: כאשר מונעים מהמחירים לעלות, מפחיתים לחקלאים את התמריץ להגדיל את ההיצע וליצרנים לרסן את הביקוש, וכך מאריכים את חוסר האיזון שעורר את עליית המחירים.

      כמה בנקים מרכזיים, בהם אלה שבברזיל, אינדונזיה ורוסיה, העלו במקצת את שערי הריבית השנה. עם זאת, הם לא הדביקו את קצב האינפלציה כך שהריבית הריאלית ירדה, וברוב השווקים היא שלילית. הריבית של רוסיה, 6.5%, נמוכה בכמעט 8% משער האינפלציה. הריבית הריאלית על הלוואות בסין היא 1%.

      קובעי מדיניות במדינות מתעוררות טוענים כי האינפלציה הגבוהה נגרמה אך ורק בשל עליות במחירי המזון והאנרגיה, שנגרמו בגלל מחסור זמני בהיצע וספקולציות. ריבית גבוהה לא יכולה לייצר יותר חזירים או דגנים. הם מצפים שהאינפלציה תתמתן במשך השנה, בשל ירידה במחירי הסחורות. אכן, קצב האינפלציה במחירי המזון צפוי להתמתן במהלך השנה, אך זה לא אומר שניתן להתעלם מהאינפלציה הכוללת. העלייה הגורפת במחירי המזון העולמיים מצביעה על כך שלא קיימת רק בעיית היצע: המחירים עולים מפני שהמצב הפיננסי בשווקים המתעוררים משתפר וגורם לגידול בביקוש המקומי.

      ישראל - והאינפלציה

      אינפלציה של 5% בשנה משמעותה שאם עלות סל התצרוכת החודשי שלכם היתה בשנה שעברה 10,000 שקל, כעת עלותו היא 10.5 אלף שקל. זהו כמובן רק ממוצע: ישנן משפחות שעלות הסל שלהן טיפסה ב-10% (ואולי יותר), משום שאצלן מרכיב ההוצאה על מזון גבוה יותר. מזון הוא התחום שבו ההתייקרויות היו המשמעותיות ביותר. מי שסל התצרוכת שלו התייקר ב-1,000-500 שקל בחודש ומשכורתו לא עלתה, יהיה חייב לצמצם את הוצאותיו.

      המשמעות של תהליך כזה ברורה מאוד, זוהי ירידה ריאלית ברמת החיים. כאשר אנשים רבים נדרשים לצמצם את הוצאותיהם, הדבר עלול להשפיע לרעה על המשק, שכן הביקוש הכולל למוצרים ושירותים יורד. כשלא נשאר כסף למזון מקצצים בבילויים, ביציאה לחופשות ובקניית מוצרים לבית. תהליך כזה גורם בדרך כלל להאטה או מיתון, ובהמשך אולי אף לעלייה בשיעורי האבטלה.

      על השפעותיו המזיקות של מיתון כלכלי אין צורך להרחיב כאן את הדיבור. מהבחינה האישית, הדבר עלול להתבטא באובדן כושר המיקוח שלכם כעובדים במקרה הטוב, ובאובדן מקום העבודה במקרה הרע. בשני המקרים, התוצאה תהיה ירידה בשכר הריאלי וירידה ברמת החיים.