קרן גולדרוק תשקיע 40 מיליון דולר בישראל

שוק ההשקעות הפרטיות מתחלק לשני סוגים עיקריים: הון סיכון וביי-אאוט. הראשון הוא תחום בשל מאוד בישראל. המודל פשוט: הקרנות מוכנות לקחת יותר סיכון ולהשקיע בחברות שעתידן לא ברור במטרה להצמיח אותן ואחר כך למכור ברווח. המטרה היא שמספר מצומצם של חברות מתוך פרוטפוליו עשיר של חברות (שרובן יגוועו) יגיע לאקזיטים של מאות מיליוני דולרים. בתחום השני, ביי-אאוט, הקרנות נוהגות להשקיע בחברות בעלות תזרים מזומנים חיובי במטרה להשביח את הערך של החברה בתוך פרק זמן קצר.



משקיעים בשטח מת



בשנים האחרונות החל להתפתח בעולם ההשקעות תחום חדש בשם growth capital (בארה"ב יש המכנים אותו MidMarket), המשמש מעין תחום ביניים בין רכישות ממונפות לבין השקעות הון סיכון בשלב מוקדם. בגולדרוק הוחלט לפעול בתחום מאחר שזהו שטח מת, שלא כוסה עד היום על ידי המשקיעים המוסדיים בארץ.



להערכת הנהלת גולדרוק, יש כיום בישראל כמה מאות חברות הפועלות בתחומים הנופלים בין הכיסאות של גופי ההשקעה השונים. דניאל גולדמן, אחד משני המייסדים של הקרן, אמר כי גולדרוק צפויה להשקיע בחברות שיש להן כבר מוצר, שוק מוכח ורמה מסוימת של ביצוע. "אנחנו לא מתכוונים להמר על חברה שמתכננת לפתח מוצר כדי שיתאים לשוק בעוד חמש שנים, אלא על חברה שכבר הבינה מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. החברות האלה צמחו באופן עצמאי, ועכשיו הן צריכות הון נוסף כדי להגיע לאקזיט".



דארן רוקמן, המייסד השני של גולדרוק, הסביר כי חברות אלו לא ייקחו הלוואות מחברות המלוות במודל הון סיכון (כגון פלנוס וקריאוס), שכן הן מפוקסות על תעשיית ההון סיכון. "הן גם לא יפנו לבנקים מאחר והבנקים לא ירצו לממן אותן. גם הנפקה בבורסה לא מתאימה להן. הן לא בשלות. אין להן תהליכים פנימיים מסודרים שיאפשרו להן להיות שקופות ולדווח בצורה נכונה. הטענה היא שבעזרת גוף השקעות כמו שלנו בתוך שנתיים-שלוש הן יוכלו להגיע לבשלות, וכך יש סיכוי גדול יותר שיצליחו". עוד הוסיף גולדמן כי לכל החברות המועמדות להשקעה בתחום ה-growth capital יש כמה מאפיינים משותפים. "הן לא כל כך שקופות מבחינה פיננסית, הן לא מסתכלות שנה-שנתיים קדימה במטרה לבדוק היכן יהיו, חסר להן ניסיון ניהול כזה או אחר והניסיון שלהן בשוק הבינלאומי מוגבל. מצד שני, הן מחפשות הון חדש, וכאן אנחנו נכנסים לתמונה".



תשקיעו רק בחברות היי-טק?



גולדמן: "בוא נתחיל באיפה לא נשקיע. לא נשקיע בבתי קפה, נדל"ן או הימורים. אבל מעבר להשקעות בחברות טכנולוגיה, בהחלט יכול להיות שנשקיע בחברות תעשייה או חברות שירותי IT. מה שכן, לחברה צריכה להיות ייחודיות".



עד כה ביצעה הקרן שתי השקעות. ב-PMNSoft הושקעו כמה מיליוני דולרים, וכיום מחזיקה הקרן ברבע ממנה. "זו חברה מנתניה שלפני עשור סיפקה שירותי IT, ולפני ארבע שנים פיתחה מוצר BPM (ניהול תהליכים עסקיים, ג.ג). ב-2006 היא החלה בפעילות באנגליה, ולאורך כל השנים התנהלה כבוטסטראפ (התנהלות במימון עצמי). הם חיפשו מימון כדי לחזק את הפעילות באנגליה", הסביר גולדמן.



החברה השנייה שבה השקיעה הקרן היא עידית טכנולוגיות, המתמחה במכירת תוכנה לחברות ביטוח ושירותים. החברה קיימת כבר כשמונה שנים, ובשנה החולפת רשמה הכנסות בהיקף של 9 מיליון דולר. החברה הוקמה כספין-אוף של חברת ביטוח ישיר, ואחת המשקיעות בה היא פורמולה ויז'ן. "רכשנו 20% מהחברה", אמר גולדמן. "זו חברה שמדגימה בצורה טובה מדוע קרנות הון סיכון לא יתעניינו בה".



מהן המטרות שלכם לחברות בהן אתם משקיעים?



גולדמן: "לאחר פרק זמן של כשנתיים המטרה היא להגיע לאקזיט". רוקמן סבור שנדרשת מהם גם לא מעט עבודה בתיאום ציפיות. "אנחנו מבהירים לבעלי החברות שהמטרה היא להגיע לאקזיט בפרק זמן סביר. הם לא יוכלו להמשיך במצב הקיים עד גיל הפנסיה, לכן אנחנו משקיעים רבות בתיאום ציפיות לפני ההשקעה בחברות".